עמוד 1 מתוך 1

פרשת בלק- מדוע נכשל בלק- בקללת ישראל?/ אהובה קליין.

הודעה שלא נקראהפורסם: 12 יולי 2019, 00:54
על ידי אהובה קליין
פרשת בלק - מדוע נכשל בלק - בקללת ישראל?
מאת: אהובה קליין.
???? ???? ???? elzam030s elzam030s elzam030s elzam030s
פרשה זו פותחת בחששותיו של מלך מואב מפני עוצמת עם ישראל:
"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל- סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא".[במדבר כ"ב, ב-ה]
כתגובה הוא שולח מלאכים אל בלעם- המשמש נביא בגויים- לקלל את עם ישראל,
במהלך הפרשה- התורה מתארת שמטרת מלך מואב אינה מתגשמת ובלעם יצא מברך את ישראל ולא מקלל.
תגובתו של בלק בן ציפור: כעס ואכזבה נוראה:
"וַיִּחַר- אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו; וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ, זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְעַתָּה, בְּרַח-לְךָ אֶל-מְקוֹמֶךָ; אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ, וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם, אֶל-בָּלָק: הֲלֹא, גַּם אֶל-מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלַי--דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר. אִם- יִתֶּן- לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת-פִּי יְהוָה, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי: אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֲדַבֵּר". [במדבר כ"ד, י'- י"ד]
השאלות הן:
א] מיהו בלק בן ציפור- כיצד זכה למלוכה?
ב] ממה חשש מאד בלק - מלך מואב?
ג] מה הייתה תגובת מלך מואב לכישלון מטרותיו?
תשובות.
בלק זוכה למלוכה.
הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק מביע תימהון: כיצד בתחילת הפרשה אין הכתוב מציג את בלק- כמלך מואב ,אלא מציין את שמו בלבד: "בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר"?
תשובתו: אין זה מקרה כלל! בלק לא היה מזרע המלוכה במואב ולא התאים למלוכה מעוצמת סגולותיו האישיות- אלא לאחר הניצחונות הנפלאים של ישראל בעבר הירדן המזרחי - החליט בלק לעיני המואבים-לשמש כצופה המתייצב בשער ומתריע בפניהם - מהסכנה הצפויה להם מפני ישראל החזקים והיות ונעשה מקטרג ראשי על עם ישראל ובא בהצעות שונות כדי להפריע להצלחתם – לכן המואבים מינו אותו למלך עליהם, הדבר היה רק משום צורך השעה, כפי שהכתוב מדגיש:
"וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא". אנשי מואב היו חדורי אמונה- שכשם שבלק מתריע בפניהם מסכנת ישראל- כך מסוגל הוא לחלץ אותם מאיום זה .
רש"י מביא את דברי תנחומא: "והלוא מתחילה – נסיך היה שנאמר: אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע, נְסִיכֵי סִיחוֹן, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".
מתברר , שמשנהרג סיחון המליכו אותו תחתיו לצורך השעה. לא ברור , כיצד תנחומא מגיע למסקנה שבלק היה נסיך על פי פסוק זה, ישנם הסוברים: שצור- הוא למעשה- בלק.
הרא"ם סבור: שבלק , היה מנסיכי סיחון.
על פי הזוהר הקדוש[,בלק, קצו'] נאמר: בלק היה מבני בניו של יתרו, כפי הידוע, יתרו ובניו התגיירו ושרתה עליהם השכינה ובניו היו לומדים בלשכת הגזית, לעומתם בלק נטש את דרך אבותיו ,משראו זקני מואב ומדין- שהוא התרחק ממשפחתו החליטו להמליך אותו עליהם. [מתוך ספר " מטה שמעון"]
רבינו בחיי מעלה סברה מעניינת: "כי מן היום שראה את כל אשר עשה ישראל לאמורי, לא היה מחשיב עצמו למלך ומפני זה הזכירו הכתוב בשמו סתם ,לא בשם מלך"- במילים אחרות- הוא לא התנהג כמלך- כי מלך בכוחו לשלוט ולא לפחד- בכך שלא החשיב עצמו למלך- מוכיח שאין הוא מלך!
חששותיו של בלק.
בספר "כל אגדות ישראל" מסופר: כאשר בלק הבחין בניצחונותיהם של ישראל- נגד האמורי, התחיל לפחד מפניהם, מיד שלח שליחים אל מדיין שהיה מסוכסך איתם והשלים איתם ונתן בפי השליחים לשאול: "הן בארצכם גדל משה ובוודאי אתם יודעים במה כוחו? עשו איתי חסד ותגלו לי את הסוד, אנשי מדין החזירו תשובה לבלק: כוחו של משה אך ורק בפיו, כאשר הוא קורא לאלוקיו- מיד נענה, כששמע זאת בלק החליט: אם אכן המדיינים צודקים, אשלח לקרוא לבלעם בן בעור אשר גם הוא כוחו בפיו וכך יגבר הסיכוי שאנצח את ישראל.
הרמב"ן סבור: כי הטעם שמואב כל כך פחדו מישראל – בעבור שמואב היו מועטים-בגויים ,היות ולא היו עם קדמון בדומה לכנעני והאמורי, הם היו פוחדים מישראל- לפי שראו שהם מתרבים בקצב מהיר ובנוסף הבחינו גם בכל הנסים שקרו להם ,ולמרות ששיערו שישראל לא ילכדו את ארצם - היות ורצו לעבור דרכם וגם שמעו את דברי ה' לא להצר למואב, לכן פנו אל זקני מדין במסר שגם אם ישראל לא ילכדו את ארצם ,הרי הם עלולים להזיק להם כפי שנאמר: "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל - סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה";
רבינו בחיי מביא מדרש: "כל ראייתם של רשעים לפורענות" כשבלק ראה את ישראל מתרבים -הביא את בלעם הרשע שבא לעקור אומה שלמה:
דוגמאות לראייתם של רשעים:
"וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן,.." [בראשית ט, כ"ב]
"וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה" [בראשית י"ב, ט"ו]
בספר "באר יעקב" ראיתי הסבר יפה: בלק פחד ממה שעשה יעקב אבינו- ישראל סבא, שהיה איש אחד בלבד ומשפחתו היו עדיין מעטים ובכל זאת נצחו אומה שלמה! כפי שנאמר:
"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ: אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" .את הפסוק הזה פירשו "בצלותי ובבעותי"- הכוונה שיעקב ניצח את אויביו בעזרת תפילתו.
וכמו כן נאמר:" אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם ־יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל"
על כך דרשו חז"ל: מה תולעת זאת שאינה מכה את הארז, אלא בפיה – כך אין לישראל אלא תפילה", בלק שם לב – שישראל מנצחים בכל המלחמות באופן בלתי טבעי, הוא הבין שכוחם של ישראל בפיהם- לכן רצה לשכור את בלעם-שגם הוא כוחו בפיו"- כדי שיקלל אותם.
תגובת בלק לכישלונותיו לפגוע בישראל.
"וַיִּחַר- אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו; וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, לָקֹב אֹויְבַי קְרָאתִיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ, זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְעַתָּה, בְּרַח-לְךָ אֶל-מְקוֹמֶךָ";
לפי ספר :"כל אגדות ישראל" בלק מאד כעס על בלעם שלא קילל את עם ישראל כפי שהוא ביקש ממנו,, בלעם הסביר לו: כי רק מה שה' ישים בפיו- הוא יעשה!
ענה לו בלק: אתה בעיני ה' – כחומר ביד היוצר.
ענה לו בלעם: אני מדבר בשם ה' ואתה יושב, לכן אני מבקש ממך שתעמוד. שמא ה' יענישך ויכלה אותך. אז קם בלק על רגליו ובלעם אמר לו: דע לך שאלוקים לא ינום ולא יישן ושומר על עם ישראל ללא הפסק. ענה לו בלק: אם אינך יכול לקלל את ישראל בגלל משה, קלל אותם בגלל יהושע, ענה לו בלעם: אל תזלזל גם ביהושע הוא מריע ותוקע ויש בכוחו גם להפיל חומה.
בלק מתאכזב מאד ושואל: האומנם אין עצה להשמיד את העם הזה שיצא ממצרים? ענה לו בלעם: אל תאמר יצא ממצרים, אלא תגיד: ה' הוציא אותם ממצרים. העם הזה שונה מכל האומות בעולם, לפני צאתו למלחמות- הוא שואל את הכהן הגדול- המתבונן באורים ותומים וכך עונה להם: המצליח דרכם או לא?
עונה לו בלעם: עם ישראל הוא עם מיוחד שאין דומה לו, שם ה' תמיד שגור בפיו, מברך את ה' כשיוצא מביתו ובשובו לביתו -לכן ה' תמיד מתבונן בעם ישראל, ומשגיח עליו וממילא לא ניתן לפגוע בו.
"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]
"נתיבות שלום" מסביר: היות ועם ישראל תמיד דבוקים בה' שהוא מקור הברכה ,לכן אין אפשרות שיחולו עליהם קללות- ובכל שלושת המצבים- לא ניתן לפגוע בהם: כאשר עוסקים בתאוות, ה' אינו נוטש אותם- אז אפילו כשחוטאים ה' איתם. ואם התרחקו מה' - הקורבנות מכפרים עליהם ולכן לא שייך לקללם.
ה"בית הלוי" הסביר את כעסו של בלק על ידי משל: אדם אחד הציע לחברו?: שיסתור על לחי רבו ותשובתו הייתה: לא אוכל לעשות כן, אדם אחר אמר לחברו : שירים אבן של מאה טון וישלם לו: חמישים ₪.
למרות ששניהם השיבו תשובה זהה יש הבדל בין שתי הדוגמאות.
הראשון היה יכול לסתור לרב, אלא סירב לעשות כן מפאת מצפונו. אבל השני אפילו אם רוצה להרים את האבן הכבדה – אינו יכול.
אם המבקש במקרה הראשון היה מגדיל את הסכום למיליון דולר בעד לסתור לרב על פניו- יתכן שהראשון כבר היה מוכן לעשות כך, אבל לגבי המקרה עם האבן, לא משנה כמה כסף יציעו לאיש- ממילא לא יוכל להרים את האבן- זה למעלה מכוחותיו.
הנמשל: בלק חשב שאין בלעם יכול לקלל את ישראל בגלל מצפונו עם זאת חשב שבמידה ויציע לו סכום רב יותר של ממון- בלעם יסכים לקלל, אבל כאשר ראה שאין בלעם מוכן לקלל את עם ישראל, כעס.
אך בלעם הסביר לו שגם אם יעניק לו סכומי עתק, אין באפשרותו לקלל!
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כן אין יכולת לבן אנוש לנתק את עם ישראל מאלוקים בכל מצב- היות והם זוכים להגנה יומם ולילה ,כמו שנאמר:
"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל". [תהלים, קכ"א, ד]