בס"ד,
קיצור הלכות תשעה באב
--------------------------------------------------------------------------------
כניסת הצום: יום רביעי בשעה 19:40
יציאת הצום: יום חמישי בשעה 20:05
ראוי לנהוג מנהגי אבלות מעבר לנושא התענית.
אם אדם רגיל לישון על שני כרים ישכב על אחד.
אם על כרית אחת יישן ללא כרית.
יש נוהגים לשכב בליל תשעה באב על הארץ.
לא יושבים על כסא או ספסל בלילה וגם לא ביום עד לאחר צהרים,
אלא על הארץ. מאחר הצהרים מותר לשבת על כסא,
אבל שאר הדברים כמו תענית, נעילת נעלי עור וכו'-
אסורים עד צאת הכוכבים ויציאת התענית.
בשחרית אין מניחים תפילין משום שהתפילין נקראים "פאר"
וגם אין מתעטפים בטלית.
את התפילין והטלית מניחים בתפילת המנחה.
אסור ללמוד תורה משום שדברי תורה משמחין את הלב
שנאמר:" פקודי ד' ישרים משמחי לב".
מותר ללמוד ולקרוא דברים שמעציבים את הלב כמו -
בספר ירמיה בנבועות הזעם, ספר איוב ומדרש איכה,
ובאגדות שבפרק הניזקין העוסקים בענין החורבן.
גם נשים בהריון ומניקות צריכות להתענות אם אינן נמצאות בסכנה
והרופא אינו מורה אחרת.
אסור להתקלח ולהתרחץ בתשעה באב
בין אם מדובר במים חמים ובין אם מדובר במים קרים.
האיסור הוא רק על רחיצה של תענוג,
אבל רחיצה שלא לתענוג כמו בשטיפת כלים
או בהדחת ידיים לאחר שהיה בשירותים מותר.
אסור לשאול בשלום אנשים בתשעה באב
ואפילו לומר: בוקר טוב וכיוצא בו אסור.
משעות הצהריים של יום תשעה באב מותר לחזור ולשאול בשלום אנשים.
נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב.
מלאכות שנעשות כלאחר יד מותרות ומשעות אחר הצהרים מותרות כל המלאכות.
יראי שמיים מחמירים על עצמם כל היום וזאת בכדי שלא יסיחו דעתם מן האבילות.
מחמירים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין גם ביום העשירי לאב
עד חצות היום כי אם בסעודת מצוה.
נהגו גם שאין מברכים שהחיינו, מתרחצים, מסתפרים או מכבסים
עד חצות יום העשירי.
אולם השנה שיום העשירי חל בערב שבת מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד
בתחילת היום מפני כבוד השבת.
קיצור הלכות תשעה באב
--------------------------------------------------------------------------------
כניסת הצום: יום רביעי בשעה 19:40
יציאת הצום: יום חמישי בשעה 20:05
ראוי לנהוג מנהגי אבלות מעבר לנושא התענית.
אם אדם רגיל לישון על שני כרים ישכב על אחד.
אם על כרית אחת יישן ללא כרית.
יש נוהגים לשכב בליל תשעה באב על הארץ.
לא יושבים על כסא או ספסל בלילה וגם לא ביום עד לאחר צהרים,
אלא על הארץ. מאחר הצהרים מותר לשבת על כסא,
אבל שאר הדברים כמו תענית, נעילת נעלי עור וכו'-
אסורים עד צאת הכוכבים ויציאת התענית.
בשחרית אין מניחים תפילין משום שהתפילין נקראים "פאר"
וגם אין מתעטפים בטלית.
את התפילין והטלית מניחים בתפילת המנחה.
אסור ללמוד תורה משום שדברי תורה משמחין את הלב
שנאמר:" פקודי ד' ישרים משמחי לב".
מותר ללמוד ולקרוא דברים שמעציבים את הלב כמו -
בספר ירמיה בנבועות הזעם, ספר איוב ומדרש איכה,
ובאגדות שבפרק הניזקין העוסקים בענין החורבן.
גם נשים בהריון ומניקות צריכות להתענות אם אינן נמצאות בסכנה
והרופא אינו מורה אחרת.
אסור להתקלח ולהתרחץ בתשעה באב
בין אם מדובר במים חמים ובין אם מדובר במים קרים.
האיסור הוא רק על רחיצה של תענוג,
אבל רחיצה שלא לתענוג כמו בשטיפת כלים
או בהדחת ידיים לאחר שהיה בשירותים מותר.
אסור לשאול בשלום אנשים בתשעה באב
ואפילו לומר: בוקר טוב וכיוצא בו אסור.
משעות הצהריים של יום תשעה באב מותר לחזור ולשאול בשלום אנשים.
נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב.
מלאכות שנעשות כלאחר יד מותרות ומשעות אחר הצהרים מותרות כל המלאכות.
יראי שמיים מחמירים על עצמם כל היום וזאת בכדי שלא יסיחו דעתם מן האבילות.
מחמירים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין גם ביום העשירי לאב
עד חצות היום כי אם בסעודת מצוה.
נהגו גם שאין מברכים שהחיינו, מתרחצים, מסתפרים או מכבסים
עד חצות יום העשירי.
אולם השנה שיום העשירי חל בערב שבת מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד
בתחילת היום מפני כבוד השבת.
