• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

קיצור הלכות תשעה באב

alia1

New Member
בס"ד,


קיצור הלכות תשעה באב

--------------------------------------------------------------------------------



כניסת הצום: יום רביעי בשעה 19:40

יציאת הצום: יום חמישי בשעה 20:05

ראוי לנהוג מנהגי אבלות מעבר לנושא התענית.
אם אדם רגיל לישון על שני כרים ישכב על אחד.
אם על כרית אחת יישן ללא כרית.

יש נוהגים לשכב בליל תשעה באב על הארץ.
לא יושבים על כסא או ספסל בלילה וגם לא ביום עד לאחר צהרים,
אלא על הארץ. מאחר הצהרים מותר לשבת על כסא,
אבל שאר הדברים כמו תענית, נעילת נעלי עור וכו'-
אסורים עד צאת הכוכבים ויציאת התענית.

בשחרית אין מניחים תפילין משום שהתפילין נקראים "פאר"
וגם אין מתעטפים בטלית.
את התפילין והטלית מניחים בתפילת המנחה.
אסור ללמוד תורה משום שדברי תורה משמחין את הלב
שנאמר:" פקודי ד' ישרים משמחי לב".
מותר ללמוד ולקרוא דברים שמעציבים את הלב כמו -
בספר ירמיה בנבועות הזעם, ספר איוב ומדרש איכה,
ובאגדות שבפרק הניזקין העוסקים בענין החורבן.

גם נשים בהריון ומניקות צריכות להתענות אם אינן נמצאות בסכנה
והרופא אינו מורה אחרת.

אסור להתקלח ולהתרחץ בתשעה באב
בין אם מדובר במים חמים ובין אם מדובר במים קרים.
האיסור הוא רק על רחיצה של תענוג,
אבל רחיצה שלא לתענוג כמו בשטיפת כלים
או בהדחת ידיים לאחר שהיה בשירותים מותר.

אסור לשאול בשלום אנשים בתשעה באב
ואפילו לומר: בוקר טוב וכיוצא בו אסור.
משעות הצהריים של יום תשעה באב מותר לחזור ולשאול בשלום אנשים.

נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב.
מלאכות שנעשות כלאחר יד מותרות ומשעות אחר הצהרים מותרות כל המלאכות.
יראי שמיים מחמירים על עצמם כל היום וזאת בכדי שלא יסיחו דעתם מן האבילות.

מחמירים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין גם ביום העשירי לאב
עד חצות היום כי אם בסעודת מצוה.
נהגו גם שאין מברכים שהחיינו, מתרחצים, מסתפרים או מכבסים
עד חצות יום העשירי.
אולם השנה שיום העשירי חל בערב שבת מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד
בתחילת היום מפני כבוד השבת.
 

alia1

New Member
ב.חיילים הנמצאים בפועל בלחימה יכולים וחייבים לאכול ולשתות
כל דבר שיכול לחזקם כולל בשר.
אמנם ראוי להימנע מאכילת מעדנים וממתקים
במשך הצום אלא אם הם מחזקים ומעוררים.
במידה ומתאפשרת רחיצה בהפוגה כזו או אחרת מותר לחיילים
להתקלח ולהסיר את זיעתם והלכלוך שהצטבר עליהם.
כמו כן יכולים להחליף את בגדיהם לבגדים נקיים יותר לשפור ההרגשה.

ג.חיילים הנמצאים בשלבי אמון שונים לקראת הלחימה יכולים
לאכול ולשתות לשיעורים דהיינו כמויות קטנות של אוכל ושתיה
(כשלושים גרם אוכל וארבעים סמ"ק שתיה) מדי חמש דקות
אם הם חשים בכך צורך כדי שיוכלו להמשיך ולהתאמן.
במידה והאימון מצריך מאמץ פיזי רציף ניתן לשתות כרגיל.
חיילים המתאמנים ינעלו נעליים צבאיות רגילות כל זמן האמון.
מותר להתרחץ אחרי האימון להסיר את הזיעה.

ד. יושבי המקלטים חייבים לצום כרגיל,
אמנם מי שמרגיש חולשה חריגה מחום היום
והמחנק במקלט חייב לשתות מיד לשיעורים.
לכתחילה כדאי להימנע מרחצה גם כדי להסיר את הזיעה
אולם מי שמרגיש כי השהות במקלט הופכת לבלתי נסבלת
בלי מקלחת יוכל להתקלח בצוננים.
 

אשת נח

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>קריאת שמע ישראל המונית מחר ב 12 בצהריים,</span>

בס"ד
מחר בשעה 12 בצהריים נתאחד כעם, כל אחד במקומו הוא לקריאת שמע ישראל. בתקווה לימים טובים יותר ב"ה ושנזכה למשיח עוד לפני תום הצום. נא להגיד לכמה שיותר אנשים, יותר אנשים יותר כח.
 

alia1

New Member
images42zx2.jpg




ה' אלוקינו ה' אחד
 

alia1

New Member
מהי קבלת עול מלכות שמים?
אומרים חז"ל:
"הרשעים הם ברשות לבם"
"אמר נבל בלבו"(תהלים י"ד)
"ויאמר עשו בלבו"(בראשית כז')
"ויאמר ירבעם בלבו"(מלכים א')
"ויאמר המן בלבו"(אסתר ו').

אולם הצדיקים--לבם ברשותם.
"וחנה מדברת על לבה"(שמואל א')
"ויאמר דוד אל לבו"(תהלים כז')

הצדיקים נמשכים לרצון ה' ומכריחים
חפץ לבם שיהיה לפי הדעת והשכל.
 

alia1

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>קריאת שמע ישראל המונית מחר ב 12 בצהריים,</span>

בס"ד
מחר בשעה 12 בצהריים נתאחד כעם, כל אחד במקומו הוא לקריאת שמע ישראל. בתקווה לימים טובים יותר ב"ה ושנזכה למשיח עוד לפני תום הצום. נא להגיד לכמה שיותר אנשים, יותר אנשים יותר כח.

"שמע"-הילכות כוונה

אומר לנו רבינו "הבן איש חי"-
כשאומר"שמע ישראל...",כאשר עוצם עיניו,
יעשה בדמיונו פיסקי התבות,
כל שתי תבות יחד,
דהיינו:שמע ישראל,ה' אלהינו,ה' אחד.
"שמע ישראל" יש לכוון בתבה "שמע"-כלומר"הבן"
מלשון הבנה ו"קבל" מלשון קבלה וביחד "שמע ישראל",
כלומר,קבל דברים אלו והבינם ותדעם,שתאמין בהם,
והוא,כי ה' הוא אלוקינו ועוד ה' אחד.

וכן יש לכוון עי"ן ד"שמע" ואות דל"ת ד"אחד".
ואז זה-עד-לשון עדות,ויצייר אותם במחשבתו
באותיות גדולות,ובתיבת "אחד" יכוון"יאהדונהי"
(שהוא שילוב הוי"ה אדנ"י)ויאריך בדל"ת
ויכוון למסור נפשו על קידוש ה'.וידגיש הדל"ת
כדי שלא ישמע כאומר "אחר"
במקום "אחד" ח"ו...............
 

אשת נח

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>
"...על המלך האדיר נפוליאון, שנקלע פעם לבית-כנסת בליל תשעה באב.
כאשר הוא ראה את אמירת הקינות, את הישיבה על הארץ, את הצער והיגון והאנחה, את מנהגי האבלות, הוא התעניין לדעת 'מה קרה'.
''חורבן בית המקדש'', ענוהו, ''על זה מתאבלים''.
- ''מתי חרב מקדש זה''?
- ''לפני אלף וחמש מאות שנה''.
- ''מה? כמה? ''
- ''הוד מעלתו, אנו מתאבלים על המקדש שחרב לפני אלף וחמש מאות שנה''.
''ככה''?, תמה בלבו אותו מלך אדיר.
הוא בטח ניסה, ללא הצלחה, להזכר בהנהגה דומה לזו אצל אומות העולם.
להתאבל על בית שנחרב לפני יותר מאלף שנה?!?
ואז אמר,
שעם שיכול להתאבל כך על מקדש למשך זמן כה ארוך
- לעם הזה תגיע בסוף גאולה, שישוב ויבנה הבית הזה מחורבנו". </span>
 
חלק עליון