• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

מתן צדקה בסתר !!!!

אלזם

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='font-family:Arial'>פעם היה ילד מסכן שלא היו לו לא אב ולא אם, לא דוד ולא דודה ולא שום קרוב אחר. הסתובב הילד ברחובות רעב וצמא ועצוב. פעם ראה אותו איש טוב ולקח אותו לביתו, נתן לו לאכול ולשתות, וגם בגדים טובים ומטה נקיה לשון בה נתן לו.

נשאר הילד אצלו הלך לבית הספר ולמד וכאשר גדל והיה לבחור למד גם מלאכה, כדי שיוכל להרויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.

והנה מה קרה? האיש שעשה כל כך הרבה טובות עם הבחור איבד כל כספו והוא נעשה עני. חשב האיש בלבו: "אלך אל הבחור אשר לו דאגתי כל השנים הללו ואבקש ממנו מתנה, בודאי ירצה לעזור לי. אמר ועשה. הלך אל הבחור וזה קבל אותו בסבר פנים יפות {בשמחה}. שוחחו בניהם השניים בידידות ובאהבה. זמן רב שוחחו על דברים שונים כי האיש שנעשה עני התביש מאוד על שהוא צריך לבקש מתנה, אך לבסוף אמר בקול נמוך שלא ישמעו אחרים: "באתי אליך לבקש ממך מתנה קצת כסף כי כל כספי אבד לי ואין לי ממה להתפרנס {לקנות אוכל}". התעצב הבחור מאוד על שהאיש אשר עשה עמו טובות רבות כל כך מוכרח עתה לבקש מתנות במקום לתת מתנות לעניים. כפי שהיה רגיל לעשות. ניחם אותו הבחור ובניתים חשב בלבו: "איך אוכל לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש? אתן לו מתנה יפה בלי שידע כלל שקבל אותה ממני!, ולאיש אמר: "ה' בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים ושוב תהיה עשיר כמו קדם" אבל כסף לא נתן לו אלא אמר: "קשה לי עכשיו לתת לך כסף כרגע אין לי מספיק בכל זאת אראה אשתדל נדבר עוד בעניין הזה! והאיש נפרד ממנו והלך לביתו.

מיד קרא הבחור לנער אחד ממשרתיו {עוזריו} ולמד אותו מה עליו לעשות. אח"כ הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת וכאשר יצא האיש נגש אליו ושאל: "האם תרצה לקנות בזול מרגלית יפה?" והראה לו את המרגלית שבידו. ראה האיש שהמרגלית יפה מאוד ושאל: "כמה היא עולה" ענה הנער: דינה {לירה} אחד! זה באמת זול חשב האיש יש לי עוד דינר אחד וכדאי לי להוציאו על עסק זה. אוליי אוכל למכור את המרגלית ולהרוויח בזה. נתן את הדינר וקנה את המרגלית.

כעבור ימים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו שאותו הלביש בגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. גם אותו למד מה עליו לעשות. הלך המשרת שהתחפש כעשיר לבית האיש הטוב ואמר: "שמעתי שאפשר לקנות אצלך מרגליות אני זקוק למרגלית יפה אוליי יש לך אחת למכירה? הוציא האיש את המרגלית שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד והראה אותה לקונה. אמר המשרת: "בדיוק כזאת רציתי האם תמכור לי אותה באלף דינרים? הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת והמשרת החזיר אותה לאדוניו.

כך קיבל העני כסף רב ולא ידע כלל שזוהי מתנה שקבל מן הבחור בשמחה הלך אליו ואמר:

"אינך צריך עוד להשתדל לעזור לי כי ב"ה הזדמן לי עסק טוב והרוחתי יפה. ואז שמחו שניהם:- האיש על שלא היה זקוק עוד לבקש נדבה והבחור על שנתן צדקה בלי לבייש את מקבלה-

מוסר השכל תפעל תעשה תקיים מצוות בענווה ולא בגאווה כי הענווה היא שורש לכל המידות הטובות והגאווה היא שורש לכל המידות הרעות. והנה כאן מקרה יפה של נתינת צדקה בלי לפגוע בכבוד של הזולת (מתן בסתר מה שנקרא) חשוב לדעת שאין טוב לספר על מצווה שאתה עושה כי זה מוריד מהערך של הטוב שלה לכן תשמור תמצווה שעשית בסתר!</span></span>
 

אשת נח

New Member
ברמב"ם ושולחן-ערוך (יו"ד רמט, ו-יג),
יש שמונה מעלות בצדקה, זו למעלה מזו,
המדרגה הנמוכה ביותר בקיום הצדקה היא נתינת צדקה בעצב, באופן שנגרמת אי נעימות לעני.
למעלה מזה, נתינת צדקה בסבר פנים יפות, אבל רק לאחר שהעני פנה ביוזמתו וביקש עזרה.
למעלה מזה, נתינת צדקה עוד לפני שהעני בא לבקש.
למעלה מזה, לתת צדקה בסתר, באופן כזה שהעני איננו מתבייש
מדרגה יותר גבוהה היא שאפילו הנותן אינו יודע למי נתן,
והמדרגה העליונה ביותר, שאין למעלה ממנה, היא לתת לעני עבודה,
למצוא לו מקור פרנסה קבוע, כך שיוכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו.
 

אלזם

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>הרוחתי מצווה!!!</span>

כשהיה רבי נחמן מברסלב ילד קטן, היה לוקח מטבע של "כסף גדול",
ופורט אותה לכמה מטבעות של "כסף קטן". כשבכיסו המטבעות שפרט,
היה לוקח איתו גם סידור "שערי ציון", ונכנס לבית הכנסת בהצנע -
דוגמא, דרך החלון, כדי שלא ישגיחו על מעשיו. לקח נחמן מטבע אחת, פתח את הסידור,
אמר "לשם יחוד", והשליך את המטבע לקופת הצדקה - "מתן בסתר".
אחר כך הסיח דעתו מעט, ושוב - לקח מטבע, אמר "לשם יחוד", והשליך את המטבע
ל"מתן בסתר", הסיח דעתו ושוב, השליך עוד מטבע, עד שנגמרו לו המטבעות...
כך זכה ר' נחמן לקים כמה וכמה מצוות צדקה - ממטבע אחת של "כסף גדול"!
 

מוריה

New Member
הסיפור יפה מאוד. אבל למה לא יכל הבחור לתת לאיש את הכסף בפעם הראשונה שביקש ממנו. מי היה יודע? זה לא היה גורם לו כלל בושה. הרי הוא בא וביקש.
 

אלזם

New Member
בס"ד.
דבר ראשון יש מס' דרגות של נתינת צדקה ..
דבר שני כל אדם שמגיע לבקש צדקה הוא מתבייש ואין דבר כזה לתת לו להרגיש בנח כי הוא עדיין התבייש אפילו שהם היו לבד הוא עדיין התבייש ! (שלא ייצא לנו אף פעם להזדקק לבריות בשיביל להבין את זה לעומק)

כמובן שזה טוב לתת צדקה בכל דרגה אבל זה מלמד אותנו שאפילו שנותנים צריך לדעת איך ..

המשך גלישה נעימה !!
 

אשת נח

New Member
"ונתן לך רחמים ורחמך"
ידוע שכח הצדקה והחסד מחליש מידת הדין
וכמו שאמרו חז"ל (שבת קנ"א ע"ב) על הפסוק: "ונתן לך רחמים ורחמך"-
כל המרחם על הבריות,מרחמין עליו מן השמיים

צריך להרבות בצדקה וחסד,
שעל ידי זה נזכה לכפות את כח הדין,
ויתמלא רחמים בעולם
 

alia1

New Member
ועוד מפרשת "ראה"
"לא תאמץ את לבבך"-

מובא(סנהדרין כ"ט) שקמצן נקרא:

"עכברא דשכיב אדינרא".ההסבר הוא:עכבר
השוכב על קמח יש לו אוכל וגם משכב רך.
עכבר השוכב על לחם,אמנם משכבו
קשה,אבל יש לו אוכל.אולם עכבר
השוכב על הדינרים,אין לו
לא אוכל ולא משכב,וקמצן כזה
אינו נהנה מעושרו ואינו מהנה אחרים...
 

alia1

New Member
"נתן תתן...."

נתון תתן.........

מה שאתה נותן לעני הוא דבר הנתון מן השמים,ואתה,
אינך אלא שליח להלכה.וכן,"עזב תעזב"-העזרה שאתה
מגיש לחברך הוא דבר הנעזר לו מהשמים,
אלא שנתגלגלה זכות לידך לעזור לו.

ר' שמחה בונים מפשיסחא אמר:אל תתן מחמת
רחמנות לבבך בלבד.וכך היה נוהג:הוא היה נותן
לעני פעמיים,בכניסתו וביציאתו.פעם שאלו אותו:הלא
לפני שעה קלה נתת לו...--השיב:קודם נתתי לו
מתוך הרחמנות הטבועה בכל יהודי,ועתה אני נותן לו
מצד ציווי ה' יתברך.
 

alia1

New Member
"נתן תתן....."

האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני,
הרי צדיק גמור(פסחים ח').והרי אדם זה מתכוון
לתועלת פרטית,ועושה שלא לשמה,למה
הוא צדיק גמור?-אלא שאם אדם
נותן צדקה בשביל שיחיה בנו,אף שמצוות צדקה
לא קיים כהוגן,הרי גילה בזה שהוא מאמין
באמונה שלמה בבורא יתברך שהוא כל יכול,
שע"י הצדקה יחיה בנו.
וכשאדם מאמין בהשי"ת שהוא כל יכול-
שזו תכלית האמונה-
הרי הוא צדיק גמור
 

אשת נח

New Member
לשון כפולה .

התורה נוקטת לשון כפולה.
"עשר תעשר" "פתוח תפתח " "נתן תתן"
יש טעם בלשון הכפולה ,על פי חז"ל החיוב כפול
חיוב המעשה קיום המצווה וחיוב הרגש
לתת מהלב ובמאור פנים
"לא ירע לבבך בתתך לו"

כתוב: "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך".
בגלל הצדקה.
שואלים חכמים: למה הכוונה במילה "בגלל"
"בגלל" – גלגל.
גלגל חוזר בעולם...
 

alia1

New Member
''את העני עמך''
לפיכך עליו להלוות לו,
משום שכספו של העני מצוי בידך.
הכסף אינו אלא פיקדון בידי העשיר,
אשר הפקיד אצלו השם יתברך על מנת
לשמור עליו ולתמוך בעני. שכן הדין הוא,
שהכותב נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפוטרופוס,
על מנת שיחלק את הנכסים בין יתר הבנים;
כך גם השם יתברך עושה את העשיר לאפוטרופוס גרידא על הכסף,
על מנת שיחלקו כראוי בין בניו העניים... (מעשה רוקח)

מצות צדקה וגמילות חסדים יש לקיימה
אפילו בזמן אשר ''העני עמך'' – כאשר העוני הוא גם מנת חלקך אתה,
וסובל הנך מחסור, בכל זאת עליך לפרוס מלחמך לעני...
חכמינו אמרו על הפסוק: ''כבד את ה' מהונך'' – ''אל תקרי מהונך אלא מגרונך''
כלומר, לא רק בזמן שיש לך הון, אלא אפילו בזמן שמוכרח אתה לחסוך מגרונך שלך,
גם אז תפרוס מלחמך לעני הרעב... (הרבי ר' שמלקי זצ''ל מניקלשבורג)
 

alia1

New Member
אחד ממתנגדיו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מקוסוב,

בא אל האדמו"ר,וביקש ממנו שיעזור לו להשיא

את בתו.הוציא הרבי את כל כספו

שהיה לו במזומן ונתן לו.

שאלה הרבנית בתמיהה:לצרכים הנצרכים בבית אין

לך כסף,ובשביל אדם המתנגד לך לדרכך הוצאת

את כל כספך!?

אמר לה בחיוך:לפני כמה רגעים טען לפני מישהו את אותה טענה וביתר כשרון.

--מיהו זה?-שאלה הרבנית

היצר הרע--ענה הרבי.
 

אשת נח

New Member
פרשת כי תשא-פרשת צדקה
הקב"ה מבקש את נתינת מטבע מחצית השקל
רשי בפשט אומר-
הראה לו (למשה) כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל
תרומה כדי שיתרוממו
כי תשא את ראש בני ישראל
להרים את הראש
מטבע של אש?
כן..כמו האש שהיא חמה ומתפשטת
הקב"ה מבקש את ההתלהבות...
טבעי לתת צדקה..גם לפני קבלת התורה היתה צדקה
אלא שכעת הצדקה מתבקשת כמעשה דבקות
לתת מכל הלב
 

אשת נח

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:purple'>מ</span><span style='color:blue'>ח</span><span style='color:eek:range'><span style='font-size:21pt;line-height:100%'>צ</span></span><span style='color:blue'>י</span><span style='color:purple'>ת</span></span>
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק זי"ע דרש במילה מחצית כי מי שקרוב לצדיק
(ל-צ, האות האמצעית במילה) הריהו חי (ח ו-י הן האותיות הפנימיות, הקרובות ל-צ)
ואילו מי שרחוק ממנו הריהו מת (מ ו-ת הן האותיות החיצוניות, הרחוקות מן ה-צ).
הצדיק הוא המשפיע, הנותן צדקה, ובכל יהודי ישנה "נקודת צדיק" - נקודת המשפיע שלו
 

alia1

New Member
"מחצית השקל...."

"שקל" הוא רמז לנשמה.

"שקל" בגימט' "נפש" (330)

כל יהודי ניתנת לו מן השמים מחצית נשמה,

ומוטל עליו להעלות את מחצית השקל האחרת

בעבודת השם ומעשים טובים-שתהא שוה במדרגתה

אל המחצית הראשונה..........
 
חלק עליון