התחבר לפורום בעזרת רשתות חברתיות:

מתן צדקה בסתר !!!!

דברי תורה ואמונה !
אתם מוזמנים להוסיף דברי תורה, חיזוקים, חידושים ועוד !

המנהלים: breslav, אלזם

הודעה שלא נקראהעל ידי אלזם » 02 מאי 2006, 19:00

פעם היה ילד מסכן שלא היו לו לא אב ולא אם, לא דוד ולא דודה ולא שום קרוב אחר. הסתובב הילד ברחובות רעב וצמא ועצוב. פעם ראה אותו איש טוב ולקח אותו לביתו, נתן לו לאכול ולשתות, וגם בגדים טובים ומטה נקיה לשון בה נתן לו.

נשאר הילד אצלו הלך לבית הספר ולמד וכאשר גדל והיה לבחור למד גם מלאכה, כדי שיוכל להרויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.

והנה מה קרה? האיש שעשה כל כך הרבה טובות עם הבחור איבד כל כספו והוא נעשה עני. חשב האיש בלבו: "אלך אל הבחור אשר לו דאגתי כל השנים הללו ואבקש ממנו מתנה, בודאי ירצה לעזור לי. אמר ועשה. הלך אל הבחור וזה קבל אותו בסבר פנים יפות {בשמחה}. שוחחו בניהם השניים בידידות ובאהבה. זמן רב שוחחו על דברים שונים כי האיש שנעשה עני התביש מאוד על שהוא צריך לבקש מתנה, אך לבסוף אמר בקול נמוך שלא ישמעו אחרים: "באתי אליך לבקש ממך מתנה קצת כסף כי כל כספי אבד לי ואין לי ממה להתפרנס {לקנות אוכל}". התעצב הבחור מאוד על שהאיש אשר עשה עמו טובות רבות כל כך מוכרח עתה לבקש מתנות במקום לתת מתנות לעניים. כפי שהיה רגיל לעשות. ניחם אותו הבחור ובניתים חשב בלבו: "איך אוכל לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש? אתן לו מתנה יפה בלי שידע כלל שקבל אותה ממני!, ולאיש אמר: "ה' בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים ושוב תהיה עשיר כמו קדם" אבל כסף לא נתן לו אלא אמר: "קשה לי עכשיו לתת לך כסף כרגע אין לי מספיק בכל זאת אראה אשתדל נדבר עוד בעניין הזה! והאיש נפרד ממנו והלך לביתו.

מיד קרא הבחור לנער אחד ממשרתיו {עוזריו} ולמד אותו מה עליו לעשות. אח"כ הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת וכאשר יצא האיש נגש אליו ושאל: "האם תרצה לקנות בזול מרגלית יפה?" והראה לו את המרגלית שבידו. ראה האיש שהמרגלית יפה מאוד ושאל: "כמה היא עולה" ענה הנער: דינה {לירה} אחד! זה באמת זול חשב האיש יש לי עוד דינר אחד וכדאי לי להוציאו על עסק זה. אוליי אוכל למכור את המרגלית ולהרוויח בזה. נתן את הדינר וקנה את המרגלית.

כעבור ימים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו שאותו הלביש בגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. גם אותו למד מה עליו לעשות. הלך המשרת שהתחפש כעשיר לבית האיש הטוב ואמר: "שמעתי שאפשר לקנות אצלך מרגליות אני זקוק למרגלית יפה אוליי יש לך אחת למכירה? הוציא האיש את המרגלית שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד והראה אותה לקונה. אמר המשרת: "בדיוק כזאת רציתי האם תמכור לי אותה באלף דינרים? הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת והמשרת החזיר אותה לאדוניו.

כך קיבל העני כסף רב ולא ידע כלל שזוהי מתנה שקבל מן הבחור בשמחה הלך אליו ואמר:

"אינך צריך עוד להשתדל לעזור לי כי ב"ה הזדמן לי עסק טוב והרוחתי יפה. ואז שמחו שניהם:- האיש על שלא היה זקוק עוד לבקש נדבה והבחור על שנתן צדקה בלי לבייש את מקבלה-

מוסר השכל תפעל תעשה תקיים מצוות בענווה ולא בגאווה כי הענווה היא שורש לכל המידות הטובות והגאווה היא שורש לכל המידות הרעות. והנה כאן מקרה יפה של נתינת צדקה בלי לפגוע בכבוד של הזולת (מתן בסתר מה שנקרא) חשוב לדעת שאין טוב לספר על מצווה שאתה עושה כי זה מוריד מהערך של הטוב שלה לכן תשמור תמצווה שעשית בסתר!
אלזם
מנהל ראשי
 
הודעות: 1503
הצטרף: 30 מרץ 2006, 22:57

הודעה שלא נקראהעל ידי אשת נח » 02 מאי 2006, 21:33

ברמב"ם ושולחן-ערוך (יו"ד רמט, ו-יג),
יש שמונה מעלות בצדקה, זו למעלה מזו,
המדרגה הנמוכה ביותר בקיום הצדקה היא נתינת צדקה בעצב, באופן שנגרמת אי נעימות לעני.
למעלה מזה, נתינת צדקה בסבר פנים יפות, אבל רק לאחר שהעני פנה ביוזמתו וביקש עזרה.
למעלה מזה, נתינת צדקה עוד לפני שהעני בא לבקש.
למעלה מזה, לתת צדקה בסתר, באופן כזה שהעני איננו מתבייש
מדרגה יותר גבוהה היא שאפילו הנותן אינו יודע למי נתן,
והמדרגה העליונה ביותר, שאין למעלה ממנה, היא לתת לעני עבודה,
למצוא לו מקור פרנסה קבוע, כך שיוכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו.
אשת נח
משתמש שמח
 
הודעות: 916
הצטרף: 01 מאי 2006, 20:25

הודעה שלא נקראהעל ידי אשת נח » 03 מאי 2006, 07:15

בוקר טוב!
במעשה המשכן כתוב:
אשת נח
משתמש שמח
 
הודעות: 916
הצטרף: 01 מאי 2006, 20:25

הודעה שלא נקראהעל ידי אשת נח » 03 מאי 2006, 11:01

אשת נח
משתמש שמח
 
הודעות: 916
הצטרף: 01 מאי 2006, 20:25

הודעה שלא נקראהעל ידי אלזם » 03 מאי 2006, 20:58

הרוחתי מצווה!!!

כשהיה רבי נחמן מברסלב ילד קטן, היה לוקח מטבע של "כסף גדול",
ופורט אותה לכמה מטבעות של "כסף קטן". כשבכיסו המטבעות שפרט,
היה לוקח איתו גם סידור "שערי ציון", ונכנס לבית הכנסת בהצנע -
דוגמא, דרך החלון, כדי שלא ישגיחו על מעשיו. לקח נחמן מטבע אחת, פתח את הסידור,
אמר "לשם יחוד", והשליך את המטבע לקופת הצדקה - "מתן בסתר".
אחר כך הסיח דעתו מעט, ושוב - לקח מטבע, אמר "לשם יחוד", והשליך את המטבע
ל"מתן בסתר", הסיח דעתו ושוב, השליך עוד מטבע, עד שנגמרו לו המטבעות...
כך זכה ר' נחמן לקים כמה וכמה מצוות צדקה - ממטבע אחת של "כסף גדול"!
אלזם
מנהל ראשי
 
הודעות: 1503
הצטרף: 30 מרץ 2006, 22:57

הודעה שלא נקראהעל ידי מוריה » 07 מאי 2006, 22:47

הסיפור יפה מאוד. אבל למה לא יכל הבחור לתת לאיש את הכסף בפעם הראשונה שביקש ממנו. מי היה יודע? זה לא היה גורם לו כלל בושה. הרי הוא בא וביקש.
מוריה
משתמש חדש
 
הודעות: 2
הצטרף: 07 מאי 2006, 22:30

הודעה שלא נקראהעל ידי אלזם » 08 מאי 2006, 14:27

בס"ד.
דבר ראשון יש מס' דרגות של נתינת צדקה ..
דבר שני כל אדם שמגיע לבקש צדקה הוא מתבייש ואין דבר כזה לתת לו להרגיש בנח כי הוא עדיין התבייש אפילו שהם היו לבד הוא עדיין התבייש ! (שלא ייצא לנו אף פעם להזדקק לבריות בשיביל להבין את זה לעומק)

כמובן שזה טוב לתת צדקה בכל דרגה אבל זה מלמד אותנו שאפילו שנותנים צריך לדעת איך ..

המשך גלישה נעימה !!
אלזם
מנהל ראשי
 
הודעות: 1503
הצטרף: 30 מרץ 2006, 22:57

הודעה שלא נקראהעל ידי בשמחה » 08 מאי 2006, 18:15

ואיי... סיפור ממש יפה!!!!!

ואיי.. הלוואי על כולנו לעשות כל דבר בצנעה...!!
'אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן...'

'כי יש עניין שיתהפך הכללללללל לטובה!!!'

בריאותמיד בשמחה =]

'אני רוצה שאהבתי לארץ ישראל ולעם ישראל יבואו מהמקום הכי עמוק.. מהמקום שאי אפשר ללכת יותר עמוק ממנו...'
בשמחה
משתמש מתחיל
 
הודעות: 31
הצטרף: 30 אפריל 2006, 16:19

הודעה שלא נקראהעל ידי אשת נח » 10 מאי 2006, 07:16

"ונתן לך רחמים ורחמך"
ידוע שכח הצדקה והחסד מחליש מידת הדין
וכמו שאמרו חז"ל (שבת קנ"א ע"ב) על הפסוק: "ונתן לך רחמים ורחמך"-
כל המרחם על הבריות,מרחמין עליו מן השמיים

צריך להרבות בצדקה וחסד,
שעל ידי זה נזכה לכפות את כח הדין,
ויתמלא רחמים בעולם
אשת נח
משתמש שמח
 
הודעות: 916
הצטרף: 01 מאי 2006, 20:25

הודעה שלא נקראהעל ידי alia1 » 10 מאי 2006, 15:16

ועוד מפרשת "ראה"
"לא תאמץ את לבבך"-

מובא(סנהדרין כ"ט) שקמצן נקרא:

"עכברא דשכיב אדינרא".ההסבר הוא:עכבר
השוכב על קמח יש לו אוכל וגם משכב רך.
עכבר השוכב על לחם,אמנם משכבו
קשה,אבל יש לו אוכל.אולם עכבר
השוכב על הדינרים,אין לו
לא אוכל ולא משכב,וקמצן כזה
אינו נהנה מעושרו ואינו מהנה אחרים...
"דעת קנית מה חסרת?דעת חסרת-מה קנית?"(נדרים,מ"א)
alia1
צדיק/ה
 
הודעות: 1039
הצטרף: 01 מאי 2006, 21:07

הבא

חזור אל דברי תורה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־72 אורחים

cron