ב"ה
לכבוד הרב אברהם ציון
שלום רב.
למדתי את התורה "עתיקא" ולמדתי בעיון ובשמחה את הסבריך. תודה רבה . רציתי לשאול:
1) שמתי לב שבסעיף ב שם, רביז"ל כתב שכשבעת הנרות הן במצב של קדושה וזיכוך הן "מאירין לו את שפע אלוקי..." וגם "מעוררין את שפע... מעוררין את המוח". האם לדעת כב' אפשר לבאר את היחס בין שני הביטויים הללו כך: הנרות הללו מאירין לאדם את השפע האלוקי הנ"ל שבבחינת "קדם" וכו' כי במצב של קדושה הם מעוררים את המוח לבחינת "קדם"?
2) האם אפשר לומר לאור ביאוריך ("הן מאירין לו את השכל האלוקי המהווה ומחיה את כל פרטי המציאות") שההארה הזו משמעה שאז האדם רואה את 'כח הפועל בנפעל' (בדרגת עולם הזה), הממלא כל עלמין וכו, שאז המציאות הגשמית נהיית מהסתר והעלם למשהו שקוף?
3) וכן, האם כשהנרות אינם בקדושה, אז הם כביכול "כבויים", חשוכים, ואדם הוא בבחינת שינה - הסתלקות הדעת וכו' ?
בברכה
ארז