• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

חוסר חיות

שלום לרב
אנחנו עוברים תקופה לא קלה, מצד אחד אין משיכה לענייני העולם הזה, ואם כבר רוצים להרגיש איזו הנאה כגון אכילה ושתיה, אז מרגישים אחרי זה ייסורי הנפש או ייסורי הגוף, או באים ייסורים אחרים, כך שכדי שיהיה שלווה אנו אוכלים לחם ושותים מים, וגם זה לא כדי שביעה אלא כדי לשכך את הרעב, שאם נשבע מלחם אז נרגיש אחרי זה ייסורים, וגם מהצד השני לא מרגישים חיות מלימוד התורה ומשאר המצוות, אלא מקיימים אותם כי כך הבורא ציווה, זה קשה מאוד לעבור יום אחר יום בלי להרגיש חיות משום דבר, בלי לחוות הנאה משום דבר, אנו שומרים על הברית ועל העיניים ועל המחשבה בתקופה האחרונה, ניסיתי לדבר עם ה' בנוכח תקופה קצרה, אך זה קשה, למרות שהלב קצת נפתח בהרגשת ה', אבל התוצאות לא כמו שציפיתי, השאלה איך אני מרגיש חיות בלימוד התורה ובהתבודדות ל-ה', אני מרגיש קושי בכל זה ומכריח את עצמי בלי חשק. והרבה אני יושן בגלל שאין לי משיכה לעשות כלום, מה העצה?
דרך אגב אני לא מרגיש עצבות, אלא רוגע ושלווה, אך כשאני בא ללמוד תורה אני מרגיש קושי מאוד, אני מכריח אותי ללמוד משניות בעל פה וחוק לישראל ודף היומי, יותר נמשך ללימוד משניות בעל פה, למרות שאני לא מרגיש חיות מזה, דרך אגב שכחתי לציין שאני למדתי שנים רבות בישיבות ובכוללים, ואני גרוש +2 ילדים שלא רוצים לראות אותי והם לומדים בבתי ספר חילוניים ואני משלם כל חודש כ-4000 ₪ מזונות התגרשתי כי היא חזרה בשאלה, היא באה מבית דתי ואני מבית חילוני והתחרדתי, התחתנו שהייתי מסורתי, כיום אני גר בשכירות.
 

breslav

Member
בעזרהי"ת

שלום וסליחה על איחור התשובה, היתה בעיה באתר שמנעה ממני לדעת שנשלחו אלי שאלות.

רבנו מביא גמרא שאומרת, שלעיוור אין שובע. והטעם מפני שאינו רואה את המאכל, כלומר אע"פ שהבטן תהיה מלאה הוא מרגיש רעב, כי עיקר השובע בא מההנאה של העיניים ממראה המאכל, ככתוב: "טוב מראה עיניים מהלך נפש''.
רבנו לומד מזה גם לענין עבודת ה', לימוד התורה, המצוות והתפילה. כל עבודה מעבודת ה' צריכה להשביע את נפשך בחיות ושמחה גדולה, רק בגלל שאתה 'לא רואה בעיניים' את מה שאתה עושה, נפשך לא שבעה, כלומר אתה לא מעריך את מה שאתה עושה. בשבילך ללמוד משנה אחת זה כלום, להניח תפילין זה כלום, להתפלל זה כלום וכו', כלומר זה לא נחשב בעיניך משהו רציני. אולי בשבילך משהו רציני זה איזה עבודה קשה, כמו להתגלגל בשלג, או על קוצים, לא לאכול, לא לישון, וכיוצא באלה השגיונות.
דע לך שאת כל הבריאה ברא הקב"ה למענך, כדי שתהנה ממנה ותברך אותו על נפלאותיו, וזה הטעם שתיקנו לנו חז"ל ברכות הנהנין, על כל הנאה בחיים. על אוכל, ושתיה, על ראיית פלאי הטבע, נוף, ים, הרים, קשת, ברקים ורעמים. ואמרו חז"ל: חייב אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי.
הדרך האמיתית היא לחבר את עולם הבא עם העולם הזה, כלומר לחבר לכל פרטי חייך בעולם הזה את הקב"ה, וזו טעות נפוצה להתנזר, כי חז"ל אמרו שהנזיר שמנע מעצמו שתיית יין חייב להביא קרבן לכפר על החטא הזה, והגמרא בירושלמי אומרת: אם זימנו לאדם פרי טעים לאכול ולא אכל, יתן על זה את הדין. אני לא יודע היכן למדת את הנזירות הזאת, פתח דף חדש, תתחיל לשמוח עם הקב"ה, תתחיל להודות לו על כל הטוב והחסד והעונג שהוא משפיע לך כל הזמן, מה שאתה לא מצליח לראות כרגע.

תהיה בקשר ולאט לאט אשלח לך מתורותיו של רבנו הקדוש, שיכניס אותך עוד בחייך לגאולה ולחוויית גן עדן.

אברהם
 
חלק עליון