• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

אמונה ויסורים

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

dror

New Member
שלום כבוד הרב
אודה לך מאוד אם תוכל לעזור בשאלה בענייני אמונה שיש לי.
אם אני סובל ממשהו מסויים, לא ברור לי איך אני אמור לחשוב ולהרגיש לגבי הדבר הזה.
מצד אחד, אני מאמין שזה לטובתי ואני צריך לשמוח בייסורים הללו כי זה בעצם מתנה וחסד שהשם עושה איתי.
מצד שני, אחרי שאני משננן את זה לעצמי ומתחזק באמונה הזאת, אני כבר לא מרגיש סיבה להתפלל על הייסורים שייעלמו, אלא אני שמח שהם קיימים.
וזה קצת סותר את העניין שלפי מה שהבנתי תכלית הייסורים היא להביא אותנו להתפלל, ואז יוצא שהתכלית של הייסורים לא מושגת.

המון תודות, ויישר כוח על הפעילות המבורכת!
 

breslav

Member
בעזרהי"ת

שלום דרור

אני לא יכול לענות לך. כי הרי הנך שמח בייסורים ולא מרגיש אותם, ואני חושש שהתשובה תבלבל אותך ותקלקל לך זאת ואז תתחיל להרגיש את הייסורים ולסבול מהם.
מה לך להתפלפל, ועד מתי תלך עם חוכמות. אתה רוצה לעזור לקדוש ברוך הוא לנהל את העולם?

אברהם ציון
 

dror

New Member
בס"ד

שלום כבוד הרב
חס וחלילה שאנסה לעזור לקב"ה לנסות לנהל את העולם, אני בסך הכל מנסה להבין מה עלי לעשות עם הדברים שעוברים עלי.
לא אמרתי שאני לא מרגיש את הייסורים, אמרתי שאני שמח בהם, וגם זה לפעמים, לא כל הזמן.
ברור שאני סובל מהם אחרת הם לא היו ייסורים, אבל לפעמים אני מצליח להרגיש כמה שזה בעצם טוב עבורי, ואז אני כבר
לא רוצה שהם יעברו. השאלה שלי, האם זה בסדר?
 

breslav

Member
בעזרהי"ת

שלום דרור

כשבאו חכמי ישראל לבקר את רבי יוחנן שסבל מיסורים ושאלו אותו: "חביבים עליך ייסורים? אמר: לא הן ולא שכרם".
תלמידו של הבעל שם טוב, רבי נחמן מהורידינקא (סבא של רבנו נחמן) היה תמיד שמח ביסורים עד שלא היה מתפלל כלל כדי לסלקם מעליו. אמר לו הבעל שם טוב, לא זו הדרך.
אנו מתפללים "ואל ש-די יתן לך רחמים" ומסביר רבי נחמן (ליקו"ת סב): וְעִקָּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מ"ג): "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"-'לָכֶם' דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ. כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִין הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִלּוּ יִסּוּרִין קָשִׁים, הַכּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת, אֲבָל אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁיִּתֵּן וְיִמְסֹר בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאֶצְלֵנוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת, לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
יוצא איפה, שעיקר הרחמנות בלי חכמות שיהיה כפשוטו, וזו הרחמנות לפי המדרגה האנושית, פרנסה, שפע, רפואה שמחה וכו'. אבל אם בכל זאת אין אנו מקבלים את הרחמנות כפי דעתינו, אזי באמת צריך להתנהג כפי שאתה מתנהג לקבל באהבה את הייסורים, להאמין בקדוש ברוך הוא שסוף סוף הכל לטובה.

ואומר רבי נתן: כאשר הרחמים הם בצמצום עדיין, בחינת רחמים סתם, בהכרח שלפעמים יהיו הייסורים ח"ו לטובה מצד הרחמים. כי אם לאו יפסיד ח"ו יותר מזה במקום אחר. אבל כשזוכים לבחינת רחמים רבים, שם אין שום צמצום ודין, ויוכל להספיק הרחמנות לכל העניינים והאופנים. ועל כן אז בוודאי יוכל למסור בידינו הרחמנות שאנחנו בעצמינו נרחם עלינו כפי רצוננו כי לא יזיק לנו ח"ו. ובשבת קודש זוכים לבחינת רחמנות הזה בחינת רחמים רבים.
(ליקו"ה אור"ח עירובי תחומין ג)

מברכך שה' יתן לך כוחות להעמוד בייסורים ויותר מזה שייסלק ממך את הייסורים בלי שתפסיד דבר.

אברהם ציון
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון