התחבר לפורום בעזרת רשתות חברתיות:

ליקוטי עצות

פורום חסידות ברסלב - רבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שמחה ואמונה רבנו נחמן בן פיגא בן שמחה מברסלב זיע"א.

המנהלים: breslav, אלזם

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 07 יולי 2006, 17:55

שיחה

למרות שצריך להיות זריז גדול, אף על פי כן, אל תהיה נבהל. כשאתה רואה בספרים קדושים ענייני עבודות הרבה, אל תהיה נבהל מפני שזה לאמור מתי אוכל לקיים אחת מהנה מכל העניינים הללו, מכל שכן כולם. כי צריך לבל יהיה מבוהל לחטוף הכל בבת אחת, רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט. ולא שיהא מבוהל ומבולבל שרוצה לקיים ולחטוף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי. כמו שיש בשריפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהוג בהדרגה בנחת מעט מעט. ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה`, מה לעשות, אונס רחמנא פטרה. וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, כי ההשתוקקות והכיסופין בעצמם הם דברים גדולים מאוד ורחמנא לבא בעי. ויש בענין זה כמה שיחות וסיפורים יפים ששמענו, שהם עצמות גדולות טובות מאוד להרגיל עצמו בעבודתו יתברך. אך אי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. והמשכיל החפץ באמת יבין קצת.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 30 יולי 2006, 23:52

להיות בשמחה תמיד

אמר רבנו: כל המחלות הבאין על האדם כולם באין רק מקלקול השמחה....והשמחה רפואה לכל המחלות!!!

וכן כתב הגאון מוילנא וזה לשון קדשו: "כשהאיש תמיד בשמחה אף שתבוא עליו מחלה בשמחתו יבטלנה". ופעם אחת בא לפני רבנו נחמן זצ"ל, איש אחד שהיה חולה מאוד ואמר לו רבינו שיאמר הוא או מישהו מבני ביתו את "שיר השירים" טרם יאיר היום. ועשה לו ונתרפא

ואמר רבינו שעצה זו בדוקה ומנוסה.

ואמר המעתיק שמובא בזוהר הקדוש כי שיר השירים כל דבריו חדוה ושמחה ואהבה וכו`.

לסגולות שיר השירים ועוד... כאן
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 30 יולי 2006, 23:54

הדיבור

על ידי שמדברים בהתורה בדבורים, מאיר לו הדבור לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, עד שזוכה לתשובה שלמה, ועל ידי זה זוכה לבוא לתבונות התורה לעומקה. הדבור הוא כלי השפע שבהם מקבלים השפע, ולפי הדבור, כן השפע: אם הדבור הוא בשלמות ובמלואה, אזי יכולין לקבל בהם השפע וכו`...

בשביל זה צריכין להתפלל בדבורים דיקא. על ידי דבורי תורה ותפלה מעלין כל הניצוצות הנפולין, ונתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין, ונחשב כאלו ברא שמים וארץ וכל העולמות מחדש. על כן צריכין לדבר רק דבורים קדושים ולא דבורים אחרים, כדי להעלות הניצוצות לתקן כל העולמות, ועל ידי זה יתקרב ביאת המשיח...

גם הדבור הוא בחינת אם הבנים, הינו כמו שהאם הולכת תמיד עם בנה אפילו למקומות המטנפים ואינה שוכחת אותם, כמו כן הדבור הולך עם האדם תמיד אפילו במקומות המטנפות, ומזכיר אותו תמיד את השם יתברך; הינו שאפילו אם האדם מנח, חס ושלום, בשפל המדרגה מאד, במקום שהוא, חס ושלום, אף על פי כן על ידי הדבור יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם; דהינו שאפילו אם הוא במקום שהוא, אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפלה ושיחה בינו לבין קונו, או לשיח עם רבו או חברו ביראת שמים, יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם, אפילו שם במקומות הרחוקים מאד מהשם יתברך, שהם בחינת מקומות המטנפים, אפילו אם נפל למקום שנפל, רחמנא לצלן, כי הדבור אינו מניח אותו לשכח את השם יתברך. והבן הדבר היטב מגדל כח הדבור, והוא עצה נוראה ונפלאה למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי, חס ושלום .

כשאדם יושב לדבר מחברו, זה בחינת יומא דדינא, כי הוא יושב ודן את חברו. וצריך לזהר מזה מאד ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי לזה לשפט את חברו, כי המשפט לאלקים הוא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו; ומי הוא שיכול לידע ולהגיע למקום חברו, כי אם השם יתברך לבדו עקר קיום ושלמות הדבור הוא על ידי אמת, ולזה זוכין על ידי הלל והודאה להשם יתברך ועל ידי למוד הלכות, שעל ידי זה מאירין כל קוי האמת בכל חלקי הדבור ומשלימין הדבור, ואז זוכין לשלמות הדבור, שהיא בחינת לשון הקדש המקשר לשבת וכו`.

הדבור יש לו כח גדול מאד. על כן צריך להרבות מאד בדבורי תורה ותפלה ותחנות ובקשות, וביותר בדבורים ושיחות בינו לבין קונו. ואם יהיה חזק בזה כל ימי חייו, בודאי יזכה לאחרית טוב בעולם הזה ובעולם הבא לנצח.(שם כ`ג).
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 30 יולי 2006, 23:56

הירהורים

המחשבה היא גבוהה מאד מאד, למעלה מכל הדברים הגבוהים וחשובים אצל האדם כגון ראיה ושמיעה וכו`, והמחשבה גבוהה מכולם ויכולה להשיג ולהגיע למעלה למעלה, על כן צריכין לשמרה מאד.

על ידי ענוה ינצל מהרהורי עבודה זרה...
על ידי מעשר נתבטלים הרהורי זנות.
על ידי שכרות בא הרהורי עבודה זרה.
על ידי שבועות וקללות באים מחשבות רעות.
על ידי בטחון לא יבואו לך מחשבות רעות.
חריקת השיניים היא סגולה לבטל מחשבות רעות.
מחלוקת, יהיה בית עבודה זרה.
מי שיש לו הרהורי עבודה זרה, אל ישא אצלו שום זהב.
על ידי המחלוקת באים הרהורי עבודה זרה.
הסתכלות למזרח מבטל הרהורי זנות.

כשבאים לאדם מחשבות זרות, יגביה קולו, כאלו הוא בוכה, ובזה יסורו ממנו המחשבות הזרות.
מסכת ידים היא סגלה לבטל מחשבות רעות הציצית הם גדר לערווה.
מי שיושב בין אנשי נאוף או במקום שהיה בו נאוף, על ידי זה בא להרהורים רעים.
מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, זוכה בכל פעם לבטחון, עד שאינו דואג מה יאכל למחר, והוא במדרגת "ברוך ה` יום יום", ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא לא הביט און ולא ראה עמל בו, וכל הנוגע בו, כאלו נוגע בבבת עינו.

לפעמים עולה במחשבתו של אדם, וחושב באיזהו חולאת, וזה סיבה מאת השם יתברך, כדי שיזכר את עצמו לתקן המחשבה רעה, שהחולאת באה על ידו.

העיקר! לישמור מחו שלא יחמץ, שלא יהרהר בהרהורים רעים ובתאוות, שהם סטרא דמותא. וצריך לגעור באלו המחשבות, שהם סטרין אחרנין, ולגרשם מדעתו ומחשבתו שלא יתקרבו אליו, כי הם מטמטמין מחו, ועל ידי זה אינו יכול להתפלל ואי אפשר לו לשמח. על כן צריכין לזהר בהם במשהו, כי הם עקר החמץ והשאור שבעסה, שצריכים לבערם בבל יראה ובבל ימצא ולטהר ולפנות את המח מהם (לקוטי עצות מחשבות א`).

המחשבה היא גבוהה מאד מאד, למעלה מכל הדברים הגבוהים וחשובים אצל האדם כגון ראיה ושמיעה וכו`, והמחשבה גבוהה מכולם ויכולה להשיג ולהגיע למעלה למעלה, על כן צריכין לשמרה מאד.

כשבאים על מחשבתו הרהורי זנות, והוא משבר תאותו ומסיח דעתו מהם, זהו עקר תשובתו ותקונו על פגם הברית שפגם מקדם, כל אחד כפי ענינו, כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש. על כן אל יפל בדעתו כשרואה שמתגברים עליו הרהורים רעים ומגנים מאד, כי אדרבא זהו דיקא תקונו ותשובתו, כי דיקא על ידי זה שבאים עליו עתה אלו ההרהורים והוא מתגבר עליהם, על ידי זה דיקא הוא עקר תקונו ותשובתו כנ"ל, ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית, ואז זוכה לתקון הברית, ועל ידי זה זוכה להזדכך החכמה והקול וכו` , וזוכה לשלום, שעל ידי זה יכולין למשך כל העולם לעבודתו יתברך.

הכלל, שאי אפשר בשום אפן שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד. על כן בקל יכולין לגרש המחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהינו שלא לחשב אותה המחשבה, רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה ועבודה, או אפילו משא ומתן וכיוצא בזה, שימשך מחשבתו לאיזה מחשבה אחרת, ועל ידי זה יפטר ממילא מהרהורים והמחשבה רעה שבאין עליו, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן. וכבר מבאר, שאין צריכין לנענע ראשו הנה והנה כדי לגרשה מחשבות רעות, כי אין זה מועיל כלל, רק יחשב מחשבה אחרת כנ"ל, ואל יסתכל לאחריו כלל, וכנזכר לעיל המחשבה גבוה מאד. ומי שרוצה לחשב מחשבות קדושות, לעלות לעולם המחשבה, אזי הוא צריך לשתק לגמרי, כי אפילו אם ידבר אז דבור הגון, הוא מפסיד המחשבה.

אך אפילו אם ישתק לגמרי, עדין יש בלבולים הרבה שמבלבלין המחשבה, ועל זה צריכין טהרת המחשבה, וזה זוכין על ידי ספורי מעשיות מצדיקים אמתיים המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה, כמבאר לעיל, שאי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים - הוא ביד האדם לחזר ולהטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחרת, שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר; כמו כן במחשבה ממש, שתכף כשרואה שהוא תועה מן הדרך, צריך לתפסה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 24 אוגוסט 2006, 20:58

תפילה

המתפלל על חברו, והוא (המתפלל) צריך את אותו הדבר, הוא (המתפלל) נענה תחילה!

*מי שמעביר על מידותיו תפילתו נשמעת.
*על ידי תפילה יכול לשנות את המזל.
*על ידי בטחון, הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו.
*כשהצבור מתפללים, זוהי שעת רצון.
*אל יתפלל אלא בבית שיש בו חלונות.
*על ידי צדקה בשתי ידיים תפילתו נשמעת.

*בשעת תפילה יפרוש כפיו כאילו מקבל איזה דבר.
*יום שבת וראש חודש מסוגלים יותר להעלות התפילה.
*תפילה שהיא בדמעות, היא נתקבלת.
*צריך להתפלל על שלום העיר אשר אתה דר בה.
*צריך אדם להתפלל על זרעו ועל כל הבאים אחריו.
*מי שאין בו אמונה אין תפילתו נשמעת...!

*מי שמתפלל על ישראל, הקב"ה מכפר לו על כל עוונותיו...!
*חולה שמתפלל על עצמו בדמעות, הקב"ה ירפאו ויקבל תפילתו.
*מי שנדר איזה נדר, אין מקבלין תפילתו עד שישלם את נדרו.
*כשתשמע חרפתך ותשתוק תזכה שימלא הקב"ה בקשתך.
*על כל הדברים, הן על דבר גדול והן על דבר קטן יש להתפלל
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 19 ספטמבר 2006, 23:50

גאווה

על ידי ענוה זוכין לתשובה. כי עקר התשובה הוא על ידי שמרגיש שפלותו וקטנותו ופגמיו המרובים ומבין, שבודאי ראוי לו לסבול בזיונות ושפיכות דמים בשביל להתקרב אל האמת, וזה עיקר התשובה. יש ענוה שהיא תכלית הגדלות, דהינו שהוא ענו מחמת שהוא יודע שהגדלות מבזה מאד, על כן הוא ענו כדי להתייקר ולהתכבד נמצא, שהוא ענו בשביל גדלות וכבוד. על כן צריכין להשכיל על דבריו ולהתרחק מהגדלות בתכלית עד קצה האחרון, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: `מאד מאד הוי שפל רוח`, כי הגדלות הוא בחינת שבעה בתי עבודה זרה, שעל ידי זה גלו ישראל מארצם ועל ידי זה עדין לא חזרנו, מחמת שרודפים אחר הכבוד.
הפסוק: "אם יעלה לשמים שיאו" והפסוק, "כי לא לעולם חסן" הם מסוגלים לשבר את הגאוה.

על ידי אמונה יהיה לך כח לשבר את עצמך מגאוה ותמשול על מדת הגאוה.
על ידי גאוה נסגר הלב ועיני האדם מלהביט בפלאות השם יתברך ליראה מלפניו.
מבהילין את האדם בחלומות כדי להסיר ממנו גאווה שקועה שהוא מכוסה ממנה ושאינו מכיר בה.
על ידי ענוה זוכין להתפשטות הגשמיות ונכללין באין סוף, ויודע שכל מאורעותיו, כולם הם לטובתו, שזאת הבחינה היא מעין עולם הבא.

על ידי הגדלות אין אדם זוכה לתורה אלא על ידי שפלות, שישבר גאותו מארבע בחינות שפלות כי צריך להקטין את עצמו לפני גדולים ממנו, ולפני בני אדם כערכו, ולפני קטנים ממנו, ולפעמים שהוא בעצמו קטן שבקטנים, וצריך להקטין את עצמו כנגד מדרגת עצמו, וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו צריך לשמר את עצמו מכל הדברים שדרך בני אדם להתגדל בהם, והם שלשה דברים: חכמה, גבורה ועשירות. הינו, שצריך לשבר גאותו שיש לו מכל אלו הדברים ולהיות ענו ושפל בכולם. בענין הכנעה טועים העולם הרבה וצריכים לשמר את עצמו מאד מענוה פסולה ולהתפלל להשם יתברך על זה הרבה, שיזכה לענוה אמיתית כרצונו יתברך.

על ידי גאוה, בא רעב לעולם(!)
על ידי גאוה, בא לשכרות והוא הדין להפך.
על ידי גאוה, בא לפחד.
סגולה לבטל גאוה, לתן צדקה.
על ידי גאוה, נופל מאמונתו.
תקון לגאוה, שיתענה.
סגולה לגאוה, שיסתכל על השמים.
הכובע של צדיק, סגלה להסיר הגאוה.
כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפורענות.
גאוה הוא סימן על שבר, חס ושלום.
גאוה בא על ידי שלא תקנת חטאת נעורים.
מי שאין לו גאוה נצול משקר.
גאוה מעכבת את משיח, ומטריד את האדם מן העולם.
מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלותו על בעלי גאוה.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 19 ספטמבר 2006, 23:51

נפילות האדם

על נפילות האדם בפרט בדורותינו אלה, הזהיר רבנו וחיזק את נפשינו והרי לך לשונו הזך: וזהו כלל גדול לבל יניח עצמו לפול חס שלום, מחמת שנפל למקום שנפל, עם כל זה יחזק את עצמו ויתחיל בכל פעם מחדש, כאלו היום התחיל להתקרב להשם יתברך, ואף אם יהיה לו כמה וכמה נפילות, עם כל זה יתחיל בכל פעם מחדש. ובלי זה אי אפשר להתקרב באמת להשם יתברך. כל זמן שאינו חזק בדעתו, שתמיד ימשוך עצמו להשם יתברך בכל מה שיוכל, בין בעליה, בין בירידה, אפלו אם תיהיה הירידה חס ושלום איך שתהיה!!! אף על פי כן, יהיה חזק ואמיץ בדעתו למשוך ולהשתוקק ולהתגעגע תמיד אליו יתברך, להתפלל ולעשות כל מה שיוכל בעבודת השם בשמחה, אפילו אם יהיה איך שיהיה. וכל זמן שאין לו התחזקות הזאת באמת, אי אפשר לו להתקרב להשם יתברך באמת.

וכל כך הוא צריך להתחזק, עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבוד את השם יתברך תמיד, כל ימי חייו, שלא על מנת לקבל פרס, כי לפעמים נדמה לאדם שרחוק שהוא יזכה לחיי העולם הבא , לפי גודל התרחקותו מהשם יתברך, אף על פי כן, יהיה מרוצה לעשות מה שיוכל בעבודת השם בלא העולם הבא, ואפילו אם נראה לו שיהיה לו גיהנום גם כן , חס שלום, יהיה איך שיהיה , הוא מחייב לעשות את שלו תמיד בעבודת השם ,כל מה שיוכל לעשות , ולחטוף איזה מצוה, או תורה או תפילה, והשם הטוב בעיניו יעשה.

ומספרים מהבעש"ט, שפעם אחת נפל בדעתו מאוד מאוד, עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא, חס ושלום, ולא היה לו במה להחיות את עצמו כלל ואמר:אני אוהב את השם יתברך בלא עולם הבא". וכל אדם, אפלו איש פשוט, אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם כשיכול לעמוד בכל הנ"ל, ואפילו ביום אחד צריך לחזק את עצמו כמה פעמים, ולהתחיל בכל פעם מחדש, עד אשר יזכה ברבות הימים לילך בדרכי השם.

>=@
רבי זושא מהניפולי אמר:"בעולם הבא כשידונו אותי ויראו מה פעלתי מן הסתם ישלחו אותי לגיהנום ..." ואני אומר להם : אם זהו רצונו של השם , אז קחו אותי מהר מהר לשם ....!!!!"
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 19 ספטמבר 2006, 23:52

אמונה

רבי נחמן מברסלב אומר :על יד אמונה יבוא הבטחון אם חדורה באדם אמונה זה בודאי פתח להמשך.
אמונה יפה היא וחשובה אך מה עושים איתה???האם די בכך שמכריזים שמאמינים בה` ובזה זה מסתיים או ההפך?
r^(
מכאן מתחילים, אם ה` יתברך החדיר בנו אמונה, עלינו להמשיך. אמונה נמדדת דוקא בדברים נסתרים שאין השכל משיג ואין העין רואה. האמונה נמדדת דוקא בדברים נסתרים שאין השכל משיג ואין העין רואה. כי באמונה אין תמיד הגיון ולא בכדי אמרו :"היכן שנגמר השכל שם מתחילה האמונה...".

כל דברי תורה ודברי חכמים והמצוות קשורים כולם לאמונה ולא יתכן שתעשה סלקציה לגבי קיומם, הרי כך ציוונו. האם יש צורך באישור שלנו שאמנם נכון לקיים כך הדברים והמצוות?בודאי שלא. אלא נעשה ונשמע! (זהו עם ישראל קדושים). האמונה היא מעל כל המזלות הנסים והנפלאות, על הבטחון בה` יתברך ניתן ללמוד מסיפורים דרכם אפשר להבין ולחוש מהו בטחון ומה היא אמונה.

במסכת ברכות דף ס` כתוב:מעשה ברבי עקיבא שהלך בדרך והיה עימו חמור, תרגול ונר. בא למקום אחר וביקש שיתנו לו מקום ללון באכסניה ולא נתנו לו. אמר :"כל מה שעושים מן השמים הוא לטוב" והלך ולן בשדה. בא אריה ואבל את חמורו, בא חתול ואכל התרנגול, בא רוח , וכיבה הנר. אמר :"כל מה שעושים מן השמים לטוב הוא". בלילה ההוא באו גיסות ושבו את אנשי העיר אמר להם :"זה שאמרתי כל מה שעושים מן השמים הוא לטובה, כי אילו היה הנר דולק היה הגייס רואה אותי, ואילו היה החמור נועד או התרנגול היה קורא ואז היה בא הגייס ושובה אותי, וכל זה היה לי לטובה.

בבטחון בה` ישנן כמה מדרגות. כתוב :שאין רעה יורדת משמים אם הכול מאיתו יתברך, אז ברור שאן זו רעה כי הכל לטובתינו.
h*
כאשר באה אל האדם "רעה" משמים זאת בשל עוונותיו העומדים ומקטרגים למטה ומונעים את הטובה ומהפכים הצירופים והופכים הטובה לרעה. ופה רואים את מידת הבטחון, כאשר אדם מתגבר ושם בטחונו בה` יתברך ויודע שכל זה רק לטובתו. ומה שעושה ה`? לטובה הוא עושה. ובזכות האמונה הזו וצדקת הדין עלינו, אזי מתהפכת מידת הדין עליו למידת הרחמים ובכך נזכה בע"ה לישועה במהרה בימינו, אמן.
>=@
ישנה מדרגת בטחון גבוהה יותר והיא כאשר אדם מבטל את כל רצונו העצמי. ועל כך נכתב בספר "חובת הלבבות":
"וכאשר שכלו ממשיך להתבגר והוא משיג יותר את רחמי הבורא על ברואיו , אז הוא מרוצה מכל מה שהאלוקים גוזר עליו , בליבו ובפיו ובפנימיותו ובחיצוניותו ושמח בכל מה שהאלוקים עושה עמו , במוות ובחיים, בעוני ובעושר, בחולי ובבריאות והוא לא משתוקק במה שהאלוקים לא בחר עבורו והוא רוצה רק מה שהאלוקים בחר עבורו, והוא מוסר את עצמו להנהגת האלוקים והוא מקבל את דינו באהבה על נפשו ועל גופו.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 01 נובמבר 2006, 11:49

בגדים

בגדי אדם מרמזים על מדותיו של אדם .
על ידי עזות מצח נענש בבגדים. גם על ידי שבועות.
מי שעושה מלבוש לעני, על ידי זה נצול מבזיונות.
מי שהוא נזהר מלביש שום אדם, זוכה למלבושים.
כשאדם לובש לבוש של אביו, על ידי זה בנקל לו לילך במדותיו של אביו.
הבגדים של האדם מכבדין את האדם.
מצוה להיות לו בגדים מכבדים בשעת התפלה.

צריך לשמר מאד את הבגדים שלא יבזה אותם, רק לשמרם היטב מכתמים ולכלוך, כי הבגדים בעצמן הם דנים את האדם אם אינו מכבדם כראוי. וכל מי שהוא גדול ביותר, צריך לשמר את הבגדים ביותר, כי כל מה שגדול יותר, מדקדקין עמו יותר.
elzam030santa
הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים, כי כשהבגדים קרועים, חס ושלום, הוא קלקול השמירה, כי הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הודעה שלא נקראהעל ידי shirel » 01 נובמבר 2006, 11:51

בטחון

מי שיש לו בטחון אין לו שום פחד.
על ידי בטחון בא שלום
בטחון בא על ידי יראת שמים
על ידי אמונה יבוא לבטחון
על ידי בטחון אדם נצול מדאגה
על ידי בטחון יזכה לידע שמות הקדש
מי שיש לו בטחון, לא יתקצרו ימיו
elzam025
על ידי שתיקה יזכה לבטחון
מי הירדן הם סגלה לבטחון
על ידי בטחון יעשה לך חסד
על ידי בטחון תנצל מפחד
על ידי בטחון בא שמחה.

על ידי בטחון להשם יתברך, שמסתכל וצופה להשם יתברך לבד ובוטח בו, על ידי זה עושה כלי להשפיע לו השפע והפרנסה בעת וזמן שצריך יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף, וכל שהשכל גדול ביותר, יש לו
בטחון יותר, וכפי הבטחון, כן זוכה להרבות בצדקה, ועל ידי זה זוכה להשלים ולתקן הדבור, שהוא גדר האדם.
shirel
משתמש מתקדם
 
הודעות: 183
הצטרף: 08 יוני 2006, 23:53
מיקום: ישראל - ארץ הקודש של היהודים (בלבד)!

הבא

חזור אל חסידות ברסלב

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־6 אורחים