'נשא'

בפרשת השבוע ברכת הכהנים.

"ו

מהו הצורך בברכת הכהנים?
מאין נובע הכוח של הברכה הזאת?
האברבנאל בפירושו מסביר את המילה ברכה
ומבאר כי לה שלוש משמעויות שונות:
מהקב"ה לאדם - השפעת טוב על האדם.
מהאדם אל הקב"ה - הלול ושבח.
מאדם לאדם - תפילה,
בקשה מהקב"ה שישפיע טוב על האדם ויברך אותו.

ברכת כהנים היא ברכה מהסוג השלישי –
תפילה לקב"ה שיברך את האדם.
האברבנאל מדגיש בפירושו שלכהנים אין שום השפעה משלהם
אלא הם רק מתפללים לקב"ה שיברך את ישראל.

גם הרש"ר הירש ,במדבר ו' כ"ג.
מסביר שהכהנים הם בעצם רק כלי שנועד לשרת את הקב"ה
ואת עם ישראל
ושלברכתם אין כח מאגי בפני עצמה,
ברכת הכהנים תלויה במידה רבה במתברכים
ולכן המעורבות של הקהל בברכה כל כך מרכזית,
הברכה לא נאמרת עם הפנים כלפי ארון הקודש אלא כלפי הקהל
ובנוסף גם בקול רם –
לא מספיק שהכהנים יגידו את הברכה
אלא צריך שהקהל ישמע אותה,
הקהל חייב לקרא לכהנים לעלות לדוכן - "אמור להם"
והחזן מקריא להם את הברכה מילה במילה.
כך הקהל מביא על עצמו את הברכה היוצאת מפי הכהנים במצות הקב"ה.
הקב"ה רוצה להטיב לנו אבל אנחנו צריכים להגיע לכך בעצמנו
הברכה תלויה במתברכים.
וכדי לקבל את הברכה מהקב"ה
אנחנו צריכים לבקש אותה מהקב"ה ע"י שליחינו הכהנים.

אמר רשב"י זי"ע(אידרא 'נשא',קכ"ח)-'אנן בחביבותא תליא'-
ההצלחה שלנו תלוייה באהבה.

שיאה של הברכה המשולשת-ברכת הכהנים שבפרשתינו-הוא השלום.
"וישם לך שלום",כפי שקבעו חז"ל(תורת הכהנים בחוקותי),על הכתוב
בפר'בחקותי:,ונתתי שלום בארץ".אם אין שלום-אין כלום.

גדול השלום,שמלך המשיח בא,אינו פותח-אלא בשלום,שנאמר:

"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום(ישעיהו נ"ב,ז').

מכאן,שיסודו של העולם הוא השלום וכשם שהפירוד הוא
שרש הגלות,כך השלום והאחדות הם שרש גאולתו של עם ישראל.


ועוד בעניין השלום אמר בר קפרא:גדול השלום,שאף עליונים(=מלאכי השמיים)
צריכים שלום,שנאמר:"עושה שלום במרומיו"(איוב כה',ב')והרי הם קל וחומר.
מה העליונים,מלאכי השמיים,שאין ביניהם לא איבה,לא שנאה,לא תחרות ולא
עין-הרע - צריכים שלום,בני האדם שיש ביניהם כל המידות הללו ויצר הרע-
על אחת כמה וכמה.



"כה תברכו את בני ישראל"
אמרו ישראל לפני הקב,ה:רבון העולמים,לכהנים אתה אומר
שיברכו אותנו?אין אנו מבקשים,אלא,לברכותיך,שנהיה
מתברכים מפיך!
אמר להם הקב"ה:אעפ"י שאמרתי לכהנים-עמהם אני עומד ומברך.
לפיכך הכהנים פורשים את כפיהם(=מרימים ידיהם בשעת הברכה)
לומר שהקב"ה עומד אחריהם(=ידיהם המורמות של הכהנים כביכול
מחפות על השכינה המצויה עמם,ולכן נוהגים שלא להביט בכהנים
הפורשים ידיהם ומברכים את העם).
ולכן אומר הכתוב:"הנה זה עומד אחר כתלנו,משגיח מן החלונות,
מציץ מן החרכים".(שיר השירים ב' ט').

"הנה זה עומד אחר כתלנו,-אלו בתי כנסיות ובתי-מדרשות.
"משגיח מן החלונות"-מבין כתפיהם של הכהנים המברכים את ישראל.
,מציץ מן החרכים"-מבין אצבעותיהם של הכהנים המורמות בשעת הברכה.