קיב - צהר תעשה לתבה
הַכְּלָל הַיּוֹצֵא לְעֻבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה מֵהַמַּאֲמָר הַזֶּה מִגֹּדֶל מַעֲלַת דִּבּוּר הָאֱמֶת בְּהַתְּפִלָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה וְלָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל וְכוּ', כְּבָר נֶעְתַּק לְעֵיל בְּסִימָן ט' עַיֵּן שָׁם. וּבְכָאן מְבָאֵר בְּיוֹתֵר שֶׁהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי וְעַל יְדֵי עֵצָה זֹאת יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר גַּם כָּל חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שׁוּם טֻמְאָה וְסִטְרָא אַחֲרָא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פְּתָחִים לָצֵאת מִשָּׁם רַק שֶׁאֵין רוֹאִים אוֹתָם מִגֹּדֶל הַחַשְׁכוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם. אֲבָל עַל-יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצֹא פֶּתַח תִּקְוָה גַּם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת תָּמִיד אָמֵן: