שיחה פה'
אחד שאל אותו על ענין נסיעה לאיזה מקום אם יסע לשם. השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו, אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא, כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר. רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום. אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום, אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם, אפלו איש פשוט לגמרי. כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על~כל~פנים. כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה. כי בודאי איש ישראלי, אפלו הפחות שבפחותים, על~כל~פנים הוא עושה כמה דברים שבקדשה בכל מקום אשר הוא שם. ועל~כן בודאי האדם מכרח מן השמים להיות שם באותו מקום דוקא כדי שיתקן שם מה שהוא דוקא צריך לתקן שם. על~כן הוא טובה לפניו מה שנזדמן לו נסיעה לשם, כי אולי יהיה מכרח לבוא לשם בשלשלאות של ברזל. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על יעקב אבינו (שבת פט:): ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא וכו', כמו~כן הוא בכל אדם, שהוא טובה לפניו מה שמזדמן לו נסיעה לשם, כי בלא זה אולי היה מכרח לירד לשם בשלשלאות וכו' חס ושלום כנזכר לעיל. וכל זה דבר עם איש פשוט לגמרי, כי אפלו איש פשוט לגמרי מישראל מתקן גם~כן בכל מקום שהוא ובלבד שיהא שמור וכו' כנזכר לעיל. (וסוד זה מרמז בפרי~עץ~חיים בשער קריאת~שמע בכונות זכירת יציאת מצרים, עין שם והבן):