שיחה מ'
בענין ספרי המחקרים מבאר כבר אצלנו כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל. אפלו בספרי חקירות של גדולי ישראל. כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם. (וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ללמד בהם) כי לא באלה חלק יעקב. כי אין לנו שיכות בהם. כי אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד בלי שום חקירה כי הוא יתברך ברא את העולם כלו ומקים את עולמו ועתיד לחדש את עולמו וכו'. ודרך אלו הספרים להקשות קשיות שנראין כקשיות גדולות והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על~כן אסור לעין בהם כלל. ובאמת כל הקשיות שלהם אינם כלום והם כלם הבל ורעיון רוח. ומה שאנו רואים שיש בני~אדם שאין דעתן נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד כגון ספרי הזהר וספרי האר"י זכר צדיק לברכה וכיוצא, אף~על~פי שיש בהם חדושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים מדבש, והם נמשכים דיקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות. דע כי זהו מחמת מזגם כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו במזג רע שאינם יכולים לסבל את הדבר הקדוש באמת ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע, אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע. ואשרי לאדם שנולד בקדשה. ונמצא בספריהם קשיות על סדר הבריאה מה זכה הכוכב להיות כוכב או המזל להיות מזל. ומה חטאו הדברים השפלים שיהיו שפלים. כגון בהמות וחיות וכיוצא ומדוע לא היה בהפך וכן מפני מה הראש ראש והרגל רגל ומדוע לא יהיה בהפך וכיוצא בזה. כמבאר אלו הקשיות באריכות בספריהם. ובאמת הכל הבל ורעות רוח. ואין צריכים לחקר אחריו יתברך כי "צדיק וישר הוא" (איכה א, יח). ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר (בבא בתרא טז:) שקורין "דריידיל" ו. והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרין חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון. כי באמת בהשרש הכל אחד. כי יש נבדלים דהינו מלאכים שהם נבדלים לגמרי מן החמר ויש גלגלים שהם בחינת חמר אבל חמרם זך מאד. ויש עולם השפל דהינו זה העולם השפל שהוא חמר גמור ואף~על~פי שבודאי כל אחד ואחד מאלו השלשה הנ"ל הוא נלקח ממקום מיחד, אף~על~פי~כן בשרש הכל שם כלו חד. ועל~כן כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר והכל חוזר ונתהפך. שעתה זה הדבר הוא בבחינה עליונה בבחינת ראש, ודבר אחר בבחינה שפלה בבחינת רגל. ואחר~כך נתהפך וחוזר ונעשה מבחינת רגל בחינת ראש ומראש רגל וכן נתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם כמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ז, שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחמר גמור עד שהיו בעלי תאוות וכו'. וכן כמה פעמים שבאו מלאכים בעולם הזה ונתלבשו בחמר כמבאר בכמה מקומות ח , וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך ט. כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין "דריידיל" והכל חוזר חלילה. כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל. (גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר. וכן בעולמות כי המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל). וזה בחינת מה שמשחקין בחנכה בדריידיל כי חנכה הוא בחינת בית~המקדש (עין לקוטי תנינא, סימן ז'). ועקר בנין בית~המקדש היא בחינת הנ"ל, בחינת גלגל החוזר. כי בבית~המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה (פסחים נ.), כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית~המקדש שזה בחינת עליונים למטה וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה שזה בחינת דרידיל בחינת גלגל החוזר שהכל חוזר ונתהפך כנ"ל. כי על~פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שה' יתברך, שהוא מרומם ומנשא למעלה מכל הרוחניות, יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן, "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" וכו' (מלכים א' ח, כז). ואף~על~פי~כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן. וכן להפך הוא דבר רחוק על~פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רשם למעלה. או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת~רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו (עין רש"י זבחים מו:)ואיך שיך רצון אצלו יתברך. אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית~המקדש. והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו'. וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת דריידיל. והנה כח היולי המובא בספריהם הוא בחינת הממצע בין הכח והפעל. כי כל דבר הוא בתחלה בכח ואחר~כך יוצא מכח אל הפעל וכשיוצא מן הכח קדם שבא אל הפעל יש בחינת היולי שהוא ממצע בין הכח והפעל שהוא שרש כל הנבראים כי כלם יוצאים מן כח היולי כי כלם היו תחלה בתוך בחינת כח ההיולי וכל הנבראים היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם, כי בשרש כלו אחד כנ"ל. וזה בחינת האותיות החקוקים על הדריידיל, שהם ה' נ' ג' ש'ראשי~תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל שהם כלל כל הבריאה כנ"ל, שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל, שזה מרמז בחנכה שהוא בחינת חנכת הבית~המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, שזה בחינת דריידיל, בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינת זו לבחינה זו ומזו לזו כנ"ל. וזה בחינת הגאלה, כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינה הנ"ל, דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית~המקדש. ועל~כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" וכו' (שמות טו, יז), שבשרו על בנין בית~המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית~המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה (שזהו עקר התכלית) כי באמת כלו חד, כי בהשרש הכל אחד כנ"ל. וזהו גם~כן בחינת האותיות הנ"ל, שהם ה' נ' ג' ש' ראשי~תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" (תהלים עד, יב), בחינת תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, בחינת הבית~המקדש, ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל. ועין במאמר (בלקוטי תנינא, סימן ז') הנאמר בחנכה, זה המתחיל ויהי מקץ ב' מרחמם ינהגם וכו', שם מבאר גם~כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנכה שהוא חנכת בית~המקדש, עין שם. וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל, הינו בחינת גלגל החוזר, דהינו דריידיל הנ"ל, היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב. ועין שם והבן (חכמה הוא בחינת היולי). ונחזר לענין ראשון. כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות, כי הוא אסור גדול מאד רק אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד. שהוא יתברך ברא את כל העולמות כלם ומקים כלם ועתיד לחדש את עולמו: