שיחה יא'
אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ~ישראל. כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ~ישראל, ומניעות מחמת ממון. והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ~ישראל. ואמר, זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל. וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדה שבקדשה אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות והבלבולים שהיה לו בענין זה קדם ששבר ועבר על כל המניעות, בעת שהיה מספק ומבלבל והיה עומד על המשקל אם לעשות דבר זה, והמניעות היו מונעים אותו מכל צד. אחר~כך כשזוכה לעבר על כל זה ולשבר הכל אזי נעשין מכל המניעות ומכל המחשבות והתנועות והבלבולים הנ"ל דברים עליונים למעלה בקדשה והכל נרשם למעלה לטובה כל תנועה ותנועה שהיה לו מקדם כנ"ל. אשרי כשזוכין לקפץ על כל המניעות וזוכין לגמר ולעשות איזה עבדה טובה: