שיחה ג'
הפליג מאד בגדלת הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב. ואמר כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל. הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא. וגם מה שמובא (ה) כי תכלית הידיעה אשר לא נדע, הינו גם~כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפלו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף~על~פי~כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה. אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה. נמצא שלעולם אין יודעין כלל לא ואף~על~פי~כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת הידיעה שהגיע בה אל התכלית שלא נדע וכו'. גם הפליג מאד בגדל מעלת התשובה. ואפלו כשנופלים מאד חס ושלום וכל אחד נפל למקום שנפל רחמנא לצלן אף~על~פי~כן אסור ליאש עצמו כי תשובה גבוה למעלה מן התורה. על~כן אין שום יאוש בעולם כי אם יזכה יהיו נעשין מעוונותיו ענין אחר לגמרי וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (יומא פו:) שנתהפכין העוונות לזכיות ויש בענין זה סתרי נסתרות. רק הכלל שמכל הנפילות והירידות שבעולם רחמנא לצלן יכולים לחזר אליו יתברך בנקל כי לגדלתו אין חקר (תהלים קמה, ג). והעקר שהכל תלוי בו שלא יהיה מיאש עצמו מלצעק אל ה' ולהתחנן ולהתפלל אליו יתברך תמיד: