כ'א תשרי גרימת הפסדים
ספר חפץ חיים - 21 יום כ"א תשרי
לשון הרע : דיבור מזיק
גרימת הפסדים
אסור לספר כל דבר שגם אם אין הוא גנאי, פרסומו עלול להזיק לזולת בעניני פרנסה או שידוך, סוג זה של לשון הרע רווח ביותר, כשאנשים מתבקשים לספק מידע בנוגע לשידוך או להצעת עבודה,
אסור לדבר על חולשותיו הגופניות של פלוני או על חוסר חכמתו גם אם הן המדבר והן השומע אינם רואים בכך כל גנאי, פרסום דברים מסוג זה עלול לגרום למדובר הפסד ונזק.
"כי ידוע הוא שמי שרוצה לדבר לשה"ר, הוא מסתכל בכל צדדיו אולי עומד שם האיש ההוא, ועושה עין של מעלה כאילו אין רואה ח"ו"
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה כ"א תשרי מחזור א'
המדבר לשון הרע ככופר העיקר
ומה "לי להאריך עוד בגדלת העוון המר הזה ,אחרי שאמרו עליו שהוא כעובר על חמשה חמשי תורה וככופר בעיקר, חס ושלום, שזה לשון המדרש, רבה {ויק"ר טז, ו}: אמר רבי יהושע בן-לוי, חמש תורות כתובות בפרשה: "זאת תורת נגע צרעת", ,"זאת תהיה תורת המצורע, ""זאת תורת אשר בו נגע צרעת "זאת תורת הצרעת", "זאת תהיה תורת המצורע," - המוציא שם רע, ללמדך, שכל האומר לשון הרע, עובר על חמשה חמשי תורה וכו'. ואמרו חכמינו ז"ל בערכין {טו, ב}: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן -זמרא: כל המספר לשון הרע, כאלו כופר בעיקר, שנאמר {תהילים יב, ה}: "אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו", והטעם, כמו שכתוב בספרי יראים, כי ידוע הוא, שמי שרוצה לדבר לשון הרע הוא מסתכל בכל צדדיו, אולי עומד שם האיש ההוא : ועושה עין של מעלה כאלו אין רואה חס ושלום, וכמו שאמרו חז"ל בגנב {ב"ק עט, ב}, ובמדרש תנחומא איתא {פר' מצורע ב}: קשה לשון הרע, שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בעיקר, שנאמר וכו', על-כן מי שיש לו מוח בקדקדו יראה תמיד לזרז את עצמו וללחום מלחמה השם עם יצרו, שלא ילכד בעוון המר הגדול הזה, ואז אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.
לשון הרע : דיבור מזיק
גרימת הפסדים
אסור לספר כל דבר שגם אם אין הוא גנאי, פרסומו עלול להזיק לזולת בעניני פרנסה או שידוך, סוג זה של לשון הרע רווח ביותר, כשאנשים מתבקשים לספק מידע בנוגע לשידוך או להצעת עבודה,
אסור לדבר על חולשותיו הגופניות של פלוני או על חוסר חכמתו גם אם הן המדבר והן השומע אינם רואים בכך כל גנאי, פרסום דברים מסוג זה עלול לגרום למדובר הפסד ונזק.
"כי ידוע הוא שמי שרוצה לדבר לשה"ר, הוא מסתכל בכל צדדיו אולי עומד שם האיש ההוא, ועושה עין של מעלה כאילו אין רואה ח"ו"
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה כ"א תשרי מחזור א'
המדבר לשון הרע ככופר העיקר
ומה "לי להאריך עוד בגדלת העוון המר הזה ,אחרי שאמרו עליו שהוא כעובר על חמשה חמשי תורה וככופר בעיקר, חס ושלום, שזה לשון המדרש, רבה {ויק"ר טז, ו}: אמר רבי יהושע בן-לוי, חמש תורות כתובות בפרשה: "זאת תורת נגע צרעת", ,"זאת תהיה תורת המצורע, ""זאת תורת אשר בו נגע צרעת "זאת תורת הצרעת", "זאת תהיה תורת המצורע," - המוציא שם רע, ללמדך, שכל האומר לשון הרע, עובר על חמשה חמשי תורה וכו'. ואמרו חכמינו ז"ל בערכין {טו, ב}: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן -זמרא: כל המספר לשון הרע, כאלו כופר בעיקר, שנאמר {תהילים יב, ה}: "אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו", והטעם, כמו שכתוב בספרי יראים, כי ידוע הוא, שמי שרוצה לדבר לשון הרע הוא מסתכל בכל צדדיו, אולי עומד שם האיש ההוא : ועושה עין של מעלה כאלו אין רואה חס ושלום, וכמו שאמרו חז"ל בגנב {ב"ק עט, ב}, ובמדרש תנחומא איתא {פר' מצורע ב}: קשה לשון הרע, שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בעיקר, שנאמר וכו', על-כן מי שיש לו מוח בקדקדו יראה תמיד לזרז את עצמו וללחום מלחמה השם עם יצרו, שלא ילכד בעוון המר הגדול הזה, ואז אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.