י'ט ניסן דיבור מזיק
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע : דיבור מזיק
197 יום
י"טניסן
האיסור לבייש ולבזות את הזולת
כל המספר דברים לאחרים אין לו שליטה על הנאמר ואינו יכול לדעת באילו נסיבות יסופרו שוב הדברים ,מה שאדם אומר על חברו עלול להגיע לאזני החבר ואף יתכן שיסופר בפניו ,
לפיכך אסור לספר כל דבר כל הזולת שעלול לביישו או לצערו אם יסופר בפניו , אף אם אין בדברים הלוו כל גנאי ,
אסור לספר על פלוני שהוא בעל תשובה אם אותו אדם רגיש לכך , הוא הדין גם בציבור שבו זוכים בעל תשובה להערכה רבה ,
" ובסוף ימי שאול שהי'ה ביניהם דלטוריא , והי'ה נמצא בהם תינוקות שהיו יודעין מ"ט פנים בתורה היו יורדין למלחמה ונופלין "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ט ניסןמחזור ב'
נזקה של מלשינות
ואיתא בספרי ,וכן אמרו בערכין {טו ,א} עשרה נסיונות נסו אבותינו , ובכולם לא נחתם גזר דינם
לאאל על עוון לשון הרע , שנאמר {במדבר יד ,כב} " וינסו אתי זה עושה פעמים ולא שמעו בקולי ",
וכתיב {מלאכי ב ,יז} : הוגעתם ה' בדבריכם " , וכן מצינו במדרש ' שוחר טוב '
{תהילים ז אותו ז }וירושלמי פרק א דפאה {ה"א דף ד ע"ב } שבימי אחאב ,אף שהיו עובדין עבודה זרה , היו נוצחין המלחמות , מפני שלא היה בהם עוון לשון הרע : והראיה - שלא הלשינו את עובדיה , שהחביא מאה נביאים בשתי מערות , ולא גילה אדם שיש נביא בישראל מבלתי אליהו , כמו שאמר {מ"א יח ,כב} :" אני נותרתי נביא לה' לבדי " : אף שכל העול ידוע מזה , שהן היו נותנין לעובדיה לכלכלם לחם ומים {וכן כתב הסמ"ק {מצווה קכד } בבאור הדבר ,עין שם } ובסוף ימי שאול , שהיה ביניהם דלטוריא ,כמ דואג והזיפים , אף שלא היה בהם עבודה זרה כמו בימי אחאב ,והיה נמצא בהם תינוקות שהיו יודעין מ"ט פנים בתורה ,היו יורדין למלחמה ונופלין.
ספר חפץ חיים
לשון הרע : דיבור מזיק
197 יום
י"טניסן
האיסור לבייש ולבזות את הזולת
כל המספר דברים לאחרים אין לו שליטה על הנאמר ואינו יכול לדעת באילו נסיבות יסופרו שוב הדברים ,מה שאדם אומר על חברו עלול להגיע לאזני החבר ואף יתכן שיסופר בפניו ,
לפיכך אסור לספר כל דבר כל הזולת שעלול לביישו או לצערו אם יסופר בפניו , אף אם אין בדברים הלוו כל גנאי ,
אסור לספר על פלוני שהוא בעל תשובה אם אותו אדם רגיש לכך , הוא הדין גם בציבור שבו זוכים בעל תשובה להערכה רבה ,
" ובסוף ימי שאול שהי'ה ביניהם דלטוריא , והי'ה נמצא בהם תינוקות שהיו יודעין מ"ט פנים בתורה היו יורדין למלחמה ונופלין "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ט ניסןמחזור ב'
נזקה של מלשינות
ואיתא בספרי ,וכן אמרו בערכין {טו ,א} עשרה נסיונות נסו אבותינו , ובכולם לא נחתם גזר דינם
לאאל על עוון לשון הרע , שנאמר {במדבר יד ,כב} " וינסו אתי זה עושה פעמים ולא שמעו בקולי ",
וכתיב {מלאכי ב ,יז} : הוגעתם ה' בדבריכם " , וכן מצינו במדרש ' שוחר טוב '
{תהילים ז אותו ז }וירושלמי פרק א דפאה {ה"א דף ד ע"ב } שבימי אחאב ,אף שהיו עובדין עבודה זרה , היו נוצחין המלחמות , מפני שלא היה בהם עוון לשון הרע : והראיה - שלא הלשינו את עובדיה , שהחביא מאה נביאים בשתי מערות , ולא גילה אדם שיש נביא בישראל מבלתי אליהו , כמו שאמר {מ"א יח ,כב} :" אני נותרתי נביא לה' לבדי " : אף שכל העול ידוע מזה , שהן היו נותנין לעובדיה לכלכלם לחם ומים {וכן כתב הסמ"ק {מצווה קכד } בבאור הדבר ,עין שם } ובסוף ימי שאול , שהיה ביניהם דלטוריא ,כמ דואג והזיפים , אף שלא היה בהם עבודה זרה כמו בימי אחאב ,והיה נמצא בהם תינוקות שהיו יודעין מ"ט פנים בתורה ,היו יורדין למלחמה ונופלין.