כ'ח שבט זה לעומת זה
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות :תועלת
147 יום
כ"ח שבט
זה לעומת זה
- תנאי ששי: כשיש דרך אחרת , אסור לספר את הגנאי ,
כמו באיסור לשון הרע , אסור לספר רכילות אפילו כשמכוונים לתועלת אם אפשר להשיג מטרה זו באמצעים אחרים {ראה לעיל , יום 47 },
כמובן , שהגישה הישירה היא הקלה לביצוע ביותר , כאשר מודיעים לקרבן המיועד על התכנית הנרקמת נגדו ומאפשרים לו להתגונן מפניה , אך התורה רואה זאת כמוצא אחרון בלבד , במידת האפשר חייבים להגן על הקרבן מבלי שחלה אפילו יחשוד שמשיהו מתכונן להרע לו , {אפשרות זו אינה מעשית כאשר חשוב שהקרבן המיועד ידע לעמוד על המשמר מפני נזק הצפוי לו מיריבו כעבור זמן ,}
"אם אחד יעניש חברו באיזה דבר של עונש .....ידע בנפשו שאם הוא עבר ג"כ מכבר על זה הענין גופא , יענש עליו כמו על האדם השלום בתורת ה' ובמצוותיו "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ח שבט מחזור א'
קשוט עצמך
גם יתבונן האדם וידע שבעת שהוא מספר לשון הרע על חברו , גם למעלה מזכירין המלאכים את עונותיו ,כמו שכתב הרוקח {ס' חסידים סי' תרלג } בספרו , וכן איתא גם -כן באגדת משלי {יא כז }, גם צריך לחקות בנפשו את מה שכתב בסמיק בסימן רפג {מצווה פב, הנחה ו } בשם דיב"א דאפילו אלו שמצווה להרנן ,כמו הרודף אחר הזכור ואחר נערה המאדסה ואחר חברו להרגו - זה שהורנן צריך לזהר אחר -כך מאבק שלהם , כי אם חס ושלום , יכשל ההורנם בעברה כיוצא בהם יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי , יראיה מיהוא שנענש בדמי בית אחאב , אף -על -פי שציוה לו הנביא בשם ה' להרגם ,לפי שנכשל בעברה של בית אחאב עד כאן לשונו,
ואף שטובה גדולה עשה בישראל , שאחאב עבר את הבעלים והעגלים , ויהוא השמיד את הבעל מישראל וישימם למחראות ,כמו שכתוב בקרא {מלכים "ב י , כז }: וגם כמה שהרגאת בית אחאב מצא חן בעיני ה' ,ונתן לו עבור זה מלוכה עד ארבעה דורות , כמו שכתוב בקרא {שם ל,} ועבודת העגלים שעבד יהוא אחר -כך בשננה היה {כמו שאמרו בסנהדרין , בדף קב {עמוד א }: יהוא צדיקא רבא הוה , אך שחותמו של אחיה השילני ראה וטעה }, ואף -על -פי - כן כיון שנשאר עדין אצלו מהעוון של אחאב , נענש כמו שכתוב בתחלת הושע {א ד}: "ופקדתי את דמי יזעאל {פרוש ,של בית אחאב שהרג ביזרעאל } על בית יהוא ",
ומדבריו של הסמיק נלמד , דהוא הדין לכל כיצוא בהם בין אדם לחברו ,אם אחד יעניש לחברו באיזה דבר של עונש - בהכאה או בהלבנת פנים או בספור לשון הרע עליו , אפילו אם כזה היה הדין עם המלבין והמספר , אף -על -פי -כן ידע בנפשו ,שאם הוא עבר גם -כן מכבר על זה העניין גופא ,או שיעבור לבסוף על זה ,יחשב ממילא צערו של זה האיש שהלבין פניו או שסיפר לשון הרע עליו לרם נקי , וענוש יענש עליו כמו על האדם השלם בתורת השם ובמצותיו.
ספר חפץ חיים
רכילות :תועלת
147 יום
כ"ח שבט
זה לעומת זה
- תנאי ששי: כשיש דרך אחרת , אסור לספר את הגנאי ,
כמו באיסור לשון הרע , אסור לספר רכילות אפילו כשמכוונים לתועלת אם אפשר להשיג מטרה זו באמצעים אחרים {ראה לעיל , יום 47 },
כמובן , שהגישה הישירה היא הקלה לביצוע ביותר , כאשר מודיעים לקרבן המיועד על התכנית הנרקמת נגדו ומאפשרים לו להתגונן מפניה , אך התורה רואה זאת כמוצא אחרון בלבד , במידת האפשר חייבים להגן על הקרבן מבלי שחלה אפילו יחשוד שמשיהו מתכונן להרע לו , {אפשרות זו אינה מעשית כאשר חשוב שהקרבן המיועד ידע לעמוד על המשמר מפני נזק הצפוי לו מיריבו כעבור זמן ,}
"אם אחד יעניש חברו באיזה דבר של עונש .....ידע בנפשו שאם הוא עבר ג"כ מכבר על זה הענין גופא , יענש עליו כמו על האדם השלום בתורת ה' ובמצוותיו "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ח שבט מחזור א'
קשוט עצמך
גם יתבונן האדם וידע שבעת שהוא מספר לשון הרע על חברו , גם למעלה מזכירין המלאכים את עונותיו ,כמו שכתב הרוקח {ס' חסידים סי' תרלג } בספרו , וכן איתא גם -כן באגדת משלי {יא כז }, גם צריך לחקות בנפשו את מה שכתב בסמיק בסימן רפג {מצווה פב, הנחה ו } בשם דיב"א דאפילו אלו שמצווה להרנן ,כמו הרודף אחר הזכור ואחר נערה המאדסה ואחר חברו להרגו - זה שהורנן צריך לזהר אחר -כך מאבק שלהם , כי אם חס ושלום , יכשל ההורנם בעברה כיוצא בהם יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי , יראיה מיהוא שנענש בדמי בית אחאב , אף -על -פי שציוה לו הנביא בשם ה' להרגם ,לפי שנכשל בעברה של בית אחאב עד כאן לשונו,
ואף שטובה גדולה עשה בישראל , שאחאב עבר את הבעלים והעגלים , ויהוא השמיד את הבעל מישראל וישימם למחראות ,כמו שכתוב בקרא {מלכים "ב י , כז }: וגם כמה שהרגאת בית אחאב מצא חן בעיני ה' ,ונתן לו עבור זה מלוכה עד ארבעה דורות , כמו שכתוב בקרא {שם ל,} ועבודת העגלים שעבד יהוא אחר -כך בשננה היה {כמו שאמרו בסנהדרין , בדף קב {עמוד א }: יהוא צדיקא רבא הוה , אך שחותמו של אחיה השילני ראה וטעה }, ואף -על -פי - כן כיון שנשאר עדין אצלו מהעוון של אחאב , נענש כמו שכתוב בתחלת הושע {א ד}: "ופקדתי את דמי יזעאל {פרוש ,של בית אחאב שהרג ביזרעאל } על בית יהוא ",
ומדבריו של הסמיק נלמד , דהוא הדין לכל כיצוא בהם בין אדם לחברו ,אם אחד יעניש לחברו באיזה דבר של עונש - בהכאה או בהלבנת פנים או בספור לשון הרע עליו , אפילו אם כזה היה הדין עם המלבין והמספר , אף -על -פי -כן ידע בנפשו ,שאם הוא עבר גם -כן מכבר על זה העניין גופא ,או שיעבור לבסוף על זה ,יחשב ממילא צערו של זה האיש שהלבין פניו או שסיפר לשון הרע עליו לרם נקי , וענוש יענש עליו כמו על האדם השלם בתורת השם ובמצותיו.