מאגר ספרי קודש

סימן קלד - הלכות סוכה

סימן קלד. הלכות סוכה, ובו ט"ו סעיפים:

(א) מצוה לבנות את הסוכה מיד ביום שלאחר יוהכ"פ ואפילו הוא ערב שבת, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה. ויבחר מקום נקי להעמידה שם. ומצוה על כל אדם שיעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך. ואע"פ שהוא אדם נכבד זהו כבודו שעוסק בעצמו במצוה. ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה אלא שאנו סומכין על שהחיינו שאומרים בקידוש. ויהדר ליפות את הסוכה ולהנאותה בכלים נאים ומצעות נאות כפי כוחו:

(ב) בענין דפנות הסוכה יש הרבה חילוקי דינים ואין הכל בקיאים. ע"כ צריכין לעשות דפנות שלמות וחזקות שלא יהא הרוח מניע אותם, וגם שלא יכבה הרוח את הנרות. ומי שאין לו די צרכו לדפנות, מוטב שיעשה שלש שלמות מארבע שאינן שלמות. ומי שידו משגת מצוה לו שתהיה לו סוכה בנויה עם גגות שנפתחים ונסגדים ע"י צירים לסגרם בשעת הגשמים, וכשפסקו הגשמים נפתחים הגגות והסכך הוא נגוב ויכול לקיים מצות סוכה כראוי:

(ג) גם בסכך יש כמה דינים. וכיון שאנו נוהגין לסבך בענפי אילנות או בקנים, כיון שהם גידולי קרקע והמה תלושים ואינם מקבלים טומאה ואינם קשורים יחד, אין בהם שום חשש:

(ד) לכתחלה ראוי להחמיר שלא להניח על הסוכה דבר המקבל טומאה שיניח עליו את הסכך, כגון סולמות שיש בהן בית קיבול השליבות, וכל שכן שאר כלים כגון מרא [מעדר] ומגרפה, ואפי' ליתן אותם על הסכך להחזיקו יש להחמיר. ובדיעבד או שאין לו שאר דברים הכל מותר, דקיימא לן דמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה:

(ה) צריך להניח סכך עד שתהא צלתה מרובה מחמתה. שאם היה חמתה מרובה מצלתה פסולה מן התורה. ולכן צריכין ליזהר להניח כל כך, שאפילו לאחר שיתייבש תהא צלתה מרובה. גם צריכין ליזהר שלא יהא במקום אחד אויר ג' טפחים. ולכתחלה צריך שיהא אויר קצת בין הסכך כדי שייראו הכוכבים, ומ"מ אם היתה מעובה שאין הכוכבים נראים כשרה. אבל אם היתה מעובה כ"כ שאפילו אם יורדים גשמים הרבה אינם יורדים לתוכה, א"כ הוי כעין בית ופסולה:

(ו) בסוכות הבנויות לפעמים בולטים דפים למעלה על הכותלים ועל דפים אלו מונחים הכלונסאות שעליהם הסכך. ומאחר שאין הדף רחב ארבע אמות אינו פוסל את הסוכה משום סכך פסול, כי הלכה למשה מסיני היא דבפחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה, פירוש שנחשב אל הדופן וחשבינן לזה כאילו הדופן נתעקם שם למעלה, אלא שאין יושבים ואין ישנים תחת הדף כי שם אין לו דין סוכה, ואפילו אינו רחב אלא ארבעה טפחים, אבל יתר הסוכה כשרה. אך אם מונחים אצל הדופן דפים ברוחב ד' אמות או יותר, זהו נקרא סכך פסול ופוסל את כל הסוכה. ומכל מקום אם אינו כן אלא בצד אחד, כמו שהדרך הוא בקצת סוכות בנויות שעושין קצת תקרה מצד אחד (כדי לפנות לשם את הכלים תיכף בהתחלת הגשמים) זה אינו מזיק, דכיון שאינו אלא מצד אחד, הרי יש כאן עוד ג' דפנות כשרות שמונח עליהם סכך כשר, וסוכה משלשה דפנות גם כן כשירה ובלבד שיהא שם שיעור סוכה, דהיינו לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים במרובע, ולא ישבו תחת התקרה:

(ז) העושה סוכתו תחת ענפי אילן הרי היא פסולה. ואפילו אם מחמת הענפים בלבד היתה חמתה מרובה מצלתה, ואם כן בסכך שהניח עליה עשה את הסוכה, מכל מקום פסולה. ואפילו אם יקוץ אח"כ ענפי האילן מ"מ הסוכה נשארת בפסולה דכתיב חג הסוכות תעשה לך ודרשינן תעשה ולא מן העשוי (ע"ל סימן ט' ס"ו). ולכן לאחר שקצץ הענפים צריך הוא להגביה כל ענף מן הסכך ויחזור ויניחנו לשם סוכה. וכן אסור להניח את הסכך קודם שעשה את הדפנות, דבעינן שבהנחת הסכך תהא סוכה כשרה:

(ח) וכן בסוכה העשויה בגגות הנפתחים צריך לפתוח את הגגות קודם שמניח את הסכך, אף שאח"כ סוגר את הגג וחוזר ופותח, אינו מזיק דהוי כאילו פורס עליה סדין וחוזר ונוטלו. ומ"מ יש להחמיר שיהא הגג פתוח בהכנסת החג (מע"א). עוד צריכין ליזהר באלו הסוכות שיהא הגג פתוח היטב עומד בשוה עם דופן הסוכה, שאם אינו עומד בשוה אלא נוטה קצת על הסכך, אפילו אינו שיעור גדול שתפסל הסוכה בכך, מ"מ צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע שנמצא יושב תחת הגג (עיין לעיל סעיף ו'). אע"פ שסוכת החג פטורה מן המזוזה, מ"מ אלו הסוכות הבנויות שמשתמשים בהם כל השנה ונתחייבו במזוזה, גם בחג לא נפטרו, ואין צריכים אחר החג לקבוע את המזוזה מחדש:

(ט) יוצאין בסוכה שאולה, אבל לא בסוכה גזולה. ולכן אסור לעשות סוכה ברשות הרבים. ובשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת בשום אופן, יושב בה ומברך עליה:

(י) יש ליזהר שלא יקצוץ הישראל בעצמו סכך לסוכתו אלא יקנה מאחר. ובשעת הדחק יכול לקצוץ בעצמו אלא שיטול רשות מבעל הקרקע:

(יא) מותר לעשות סוכה בחול המועד:

(יב) עצי סוכה בין מהדפנות בין מהסכך אסורין בהנאה עד לאחר שמחת תורה, כיון שהוקצו למצוה. ואפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו אסור. ואפילו אם נפלו אסורין ולא מהני בהו תנאי. ואם חל שמחת תורה בערב שבת, אסורים גם בשבת. וכן נויי סוכה אסורים בהנאה אפילו נפלו. וכיון שאסורין בהנאה לכן בשבת וביקש אסורין בטלטול משום מוקצה. ומ"מ אתרוג התלוי בסוכה לנוי, מותר להריח בו דלא הוקצה מריח. ובנוי התלוי בסכך נוהגין שאפילו תנאי לא מהני, אבל בנוי התלוי בדפנות מהני תנאי. והסדינין המצויירים שתלויים בסוכה לנוי נוהגין לטלטלן שלא יתקלקלו מן הגשמים ואפי' לא התנה בפירוש, כי מסתמא מתחלה אדעתא דהכי תלאן. ומ"מ טוב להתנות תחלה בפירוש, דהיינו קודם בין השמשות הראשון יעמוד שם ויאמר - אני מתנה שאהא מותר לאכול ולהשתמש בנוי סוכה זו מתי שארצה. וצריך ליזהר בנוי סוכה אשר בדעתו ליטלו בתוך יו"ט שלא לקשרו בקשר אלא בעניבה (עיין לעיל סימן פ' סעיף מ"ה מ"ו):

(יג) גם לאחר החג כשסותר את הסוכה, לא יפסע על העצים ולא ישתמש בהם לדבר מגונה, משום דתשמישי מצוה נינהו כמו ציצית (עיין לעיל סימן ט' סעיף י"ט):

(יד) אסור לחקוק פסוק בסוכות תשבו וגו' או שאר פסוק, על דלעת וכיוצא בו לנוי סוכה משום דיבא אח"כ לידי בזיון, ועוד דאסור לכתוב פסוק שלא לצורך:

(טו) ערב סוכות לאחר חצות היום לא יאכל פת, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון. ויש להרבות בצדקה בערב סוכות:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר