מאגר ספרי קודש

סימן קכז - הלכות תענית יחיד

סימן קכז. הלכות תענית יחיד, ובו י"ח סעיפים:

(א) כשם שמצוה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצוה על כל יחיד שאם באה עליו ח"ו אזץה צרה, כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים ע"י עלילה, מצוה עליו שיתענה (וע"ל סס"י קנ"א), ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו ית"ש שיושיע לו. ודבר זה מדרכי תשובה הוא, שלא יאמר האדם ח"ו מקרה היא הצרה, שנאמר והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי, פי' כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו, אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי, אבל צריך האדם לדעת כי בחטאיו הביא עליו האלקים את כל הרעה הזאת, ויפשפש במעשיו, וישוב אל ה' וירחמהו:

(ב) יחיד שהוא רוצה להתענות צריך לקבל עליו ביום שלפניו בתפלת המנחה. דהיינו בברכת שמע קולנו יהרהר בלבו שהוא מקבל עליו להתענות, וקודם יהיו לרצון יאמר רבון העולמים הרי אני לפניך בתענית וכו' (כמו שנדפס בסידורים). ואף על פי שאוכל ושותה אח"כ עד שיעלה עמוד השחר (ע"ל סימן קכ"א ס"ח), אין בכך כלום, וכן אם רוצה להתענות אתה ימים זה אחר זה, אע"פ שיאכל וישתה בלילות שביניהם, סגי בקבלה אחת, אבל אם מקבל עליו איזה ימים שאינם רצופין כגןן בה"כ יש לקבל עליו כל יום במנחה שלפניו:

(ג) מי שהוא רגיל להתענות בעשרת ימי תשובה או ביום א' דסליחות וערב ראש השנה, א"צ לקבלם, שהם מקובלים מכוח המנהג. וכן תענית חלום א"צ קבלה. וכן תענית בה"ב שלאחר פסח וסוכות אם ענה אמן אחר המי שבירך והיה דעתו להתענות די בכך וא"צ קבלה אחרת. ומכל מקום אם מתחרט ואינו רוצה להתענות, רשאי, כיון שלא קבל עליו בפידוש ולא הוציא בפיו שהוא רוצה להתענות:

(ד) אף אם לא קבל עליו את התענית בפיו, אלא בהרהור קבל עליו וגמר בדעתו להתענות למחר. ואפילו שלא בשעת תפלת מנחה אלא קודם תפלת מנחה או אח"כ בעוד שהוא יום, הוי קבלה וחייב להתענות:

(ה) כל השרוי בתענית, לא ינהג עידונין בעצמו, ולא יקל ראשו, ולא יהא שמח וטוב לב, אלא דואג ואונן, כמ"ש מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו:

(ו) בתענית יחיד מותר לרחוץ את פיו במים בשחרית:

(ז) אם קבל עליו סתם להתענות, חייב להשלים עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת:

(ח) המתענה ומפרסם את עצמו להתפאר, הוא נענש על כך. אבל אם מפצירין בו לאכול, מותר לגלות שהוא מתענה:

(ט) המתענה אפילו תענית יחיד בין תענית נדבה בין תענית חלום, אומר בתפלת המנחה בשמע קולנו, עננו, כמו בתענית צבור. (ואע"פ שהוא יחיד, אומרו בלשון רבים ואל ישנה ממטבע שטבעו חכמים). וקודם יהיו לרצון אומר רבון העולמים וכו':

(י) מי שנדר להתענות יום אחד או עשרה ימים, ולא פרט איזה יום או ימים, אלא שאמר סתם, אע"פ שקבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, אם אירע לו צורך גדול לאכול, כגון שקורין אותו לסעודת מצוה, אע"פ שאינו שייך להסעודה, או שאדם גדול מפציר בו לאכול וקשה לו לסרב כנגדו או שהוא מצטער, הרי זה לוה תעניתו ויכול לאכול היום אע"פ שכבר התחיל להתענות, ומתענה תחת יום זה יום אחר. ודוקא בענין זה דמה שקבל עליו התענית הזה רק בשביל לקיים את הנדר, אבל אם לא נדר מתחלה רק שקבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, אפי' מצטער אח"כ הרבה, אינו רשאי ללוות תעניתו לפרעו ביום אחר (ועי' בסעיף י"ב):

(יא) וכן אם בשעת נדרו פרט ימים ידועים וגם קבל עליו בשעת מנחה, שוב אינו יכול ללוות תעניתו:

(יב) מי שקבל עליו להתענות ומצטער הרבה בתעניתו, יכול לפדותו בממון כפי עשרו ונותן את הדמים לעניים. אבל בתענית שמחמת נדר לא מהני פדיון. וכן בתענית שגזרו הצבור לא מהני פדיון אלא אם כן התנו כן הצבור:

(יג) מי שנדר להתענות ב' ה' ב', מותר לו להחליף ולהתענות ה' ב' ה' אבל לא ימים אחרים, כי מסתמא היתה כוונתו להם מפני שהם יומי דדינא:

(יד) תענית בה"ב שלאחר פסח ושלאחר סוכות, וכן בעשרת ימי תשובה, שלא קבלו בשעת מנחה אלא שהוא מתענה מכוח המנהג, ואפילו כיון בשעת עניית אמן על מי שבירך כל שלא קבלו בשעת מנחה' אם אירע ברית מילה או פדיון הבן או שאר סעודת מצוה, מצוה לאכול וא"צ התרה, כי כל המתענה בימים אלו על דעת המנהג הוא מתענה, והמנהג לא נתייסד להתענות במקום סעודת מצוה:

(טו) במקום שמותרין לאכול בסעודת מצוה, נפסק התענית לגמרי ומותר לאכול אח"כ גם בביתו, אבל קודם הסעודה אסור לאכול, רק אבי הבן ביום המילה והסנדק יכולין לאכול גם לפני הסעודה, כיון שהוא כמו יום טוב להם:

(טז) אבל אם אכל שלא בהיתר ביום התענית בין בשוגג בין במזיד, חייב להשלים את התענית גם לאחר האכילה, ויש לו להתענות אחר כך בה"ב לכפרה על מה שאכל ביום התענית, ומכל שכן אם היה יום התענית מחמת נדר שצריך להשלים נדרו אחר כך:

(יז) יחיד המתענה על צרתו ועברה, או שמתענה בשביל חולה ונתרפא או מת, צריך להשלים כל התעניות שקבל עליו. וכן אם קבל עליו תעניות או שאר מצוה עד שיעשה בנו בר מצוה ומת הבן קודם, צריך הוא לקיים את נדרו עד השעה שהיה ראוי להיות בנו בר מצוה (עי' יו"ד סי' ר"כ ברמ"א סט"ו). אבל אם נודע לו שקודם שקבל עליו להתענות כבר עברה הסבה, דהוה קבלה בטעות, אינו צריך להשלים:

(יח) יפה תענית עם תשובה לבטל חלום רע כאש לנעורת, ודוקא בו ביום. ומ"מ אינו מחויב להתענות, דאמר שמואל החלומות שוא ידברו, אבל מחויב לעשות תשובה ולעסוק כל היום בתורה ותפלה. ולענין תענית חלום בשבת, עיין באו"ח סימן רפ"ח:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר