מאגר ספרי קודש

סימן קטז - דיני הגעלה

סימן קטז. דיני הגעלה, ובו י"ח סעיפים:

(א) כל כלי חרס שנשתמש בו חמץ, לא מהני ליה לא הגעלה ולא ליבון. אבל התנורים והכירות הבנויים מאבנים ולבנים, מהני להו ליבון (ועיין לעיל סימן ק"י ס"א וס"ב). בתנורים שיש בבית החורף, נוהגים דלא מהני להו הכשר. וכשרוצים להעמיד על התנור איזה קדרה בפסח, צריכין להניח תחלה טס של ברזל ועליה מעמידין הקדירה, וזה מהני גם בתנור העשוי מחרסים (קאכעלן):

(ב) כלי עץ וכלי מתכות וכלי אבן וכלי עצם מהני להו הגעלה. אך אם הוא דבר שמתקלקל ברותחין, כגון כלים המדובקים בדבק (ליים), ואפילו אם רק הקתא מדובק באיזה דבק, לא מהני ליה הגעלה משום דחיישינן שמא לא יגעילו יפה:

(ג) קודם שמגעיל את הכלי, צריך לנקותו היטב מן החלודה (ראסט) וכדומה, שיהא נקי לגמרי. אבל מראות (כתמים, פלעקן) אין בהם קפידא. ואם יש גומות בכלי צריך לנקרם היטב. ואם הוא כלי מתכת, ישים על הגומות גחלים ללבן שם ואחר כך יגעילו. ואם אי אפשר לנקות היטב הגומות והסדקים וגם אי אפשר ללבן שם, אין לו תקנה. לכן בסכינים עם קתות, צריכין לדקדק היטב אם מועיל להם הגעלה. ומצוה מן המובחר למי שאפשר לו, שיקנה לו סכינים חדשים לפסח:

(ד) כלים שמשתמשים בהם ע"י האור בלי מים, צריכין ליבון. ולכן האגנות והמחבות שאופין בהן חמץ צריכין ליבון. והליבון צריך להיות לכתחילה ליבון חזק עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו. והמרדה (שויפעל) של עץ אין לו תקנה:

(ה) כלי שיש בו טלאי אם הוא בענין שיש לחוש שמא יש תחת הטלאי משהו חמץ בעין, אזי צריך מקודם ללבן אותו מקום עד שידע בבירור שאם היה שם משהו חמץ היה נשרף, ואח"כ יגעילו. ואם אין חשש שיהא שם חמץ בעין, אזי אם היה הטלאי נעשה קודם שהשתמשו בו חמץ, יכול להגעילו כמו שהוא, דכמו שבלע את החמץ, כך יפליטו בהגעלה. אבל אם נשתמש תחלה בהכלי חמץ ואח"כ נתנו את הטלאי, אזי לא מהני ליה ההגעלה למקום שתחת הטלאי, אלא צריך ליתן גם כן קודם ההגעלה גתלים על הטלאי ללבן את המקום ההוא. ואם הטלאי נתחבר בהתכת בדיל או כסף וכדומה, יכול להגעילו כמו שהוא, כי בליעת החמץ נשרפה אז בהתכה:

(ו) מדוכה במקום שדרכן לדוך בה דברים חריפים עם חמץ ביחד, צריכה ליבון קל, דהיינו שממלאין אותה גחלים בוערות שתרתיח כ"כ עד שהקש נשרף עליה מבחוץ. ובמקום שאין דרכן לדוך בה רק פלפלין וכדומה, סגי בהגעלה:

(ז) כלים שהחזיק בהם יין שרף לקיום, אין טעם וריח היין שרף נפלט ע"י הגעלה, רק אם בישל אותן היטב במים עם אפר עד שנסתלק מהם הריח לגמרי מועילה להם אח"כ הגעלה:

(ח) הגעלת החבית יששה בדרך זה - ילבן אבנים וישימם בה, וישרה עליהם מים רותחין מכלי ראשון, ויגלגל את החבית כדי שתגיש ההגעלה לכל מקום. והחביות שלנו שהם עשויים מכמה דפים מחוברים בחשוקים, אם עמד בהם חמץ כגון יין שרף או שהחזיק בהם קמח, לא מהני להו הגעלה:

(ט) כל דבר שצריך הגעלה, לא מהני ליה קליפה אלא דוקא הגעלה:

(י) כל כלי שאי אפשר לנקותו היטב, כגון הנפה וכיס של ריחיים וכן סלים שמשתמשים בהם חמץ וכן ריבאייזן (מגרדת) וכן כלי שפיו צר ואי אפשר לשפשפו מבפנים או שיש לו קנים, לא מהני ליה הגעלה:

(יא) התיבות שמצניעים בהן מאכלים כל השנה ולפעמים נשפך שם מרק מן הקדרות, צריכין הכשר קל דהיינו שמערין עליהן רותחין, ודוקא מתוך הכלי שהרתיחו בו את המים, ולא יזרוק את המים אלא ישפכם עליהן בקילוח. והשלחנות, נוהגין גם כן ללבן אבנים ומניחים על השלחן ושופכין עליהם רותחין ומוליכין את האבנים ממקום למקום באופן שיהיו מים רותחים על פני כולו. וצריכין לשפשפן מקודם, ואחר מעת לעת יכשירום. ומ"מ יש נוהגין שלא להשתמש גם אחר ההכשר בשלחנות ובתיבות אלא בפריסת מפה או דבר אחר:

(יב) ידות הכלים צריכין ג"כ הכשר. ומכל מקום אם אינו נכנס לתוך היורה, יכול להכשיר את היד בשפיכת רותחין עליו:

(יג) כל כלי שתיה וכלי המדות, צריכין ג"כ הגעלה. וכלי זכוכית נוהגין במדינות אלו דלא מהני להו הגעלה. וכן כלי מתכות שהן מהותכין מבפנים בהיתוך זכוכית (שמעלץ), אין להם תקנה בהגעלה, אבל סגי להו בליבון קל כמו מדוכה בסעיף ו' (עיין חת"ס יו"ד סי' קי"ג):

(יד) אין מגעילין אלא במים, ולא יהא בהם שום תערובת, אפילו אפר וכדומה. אם הגעיל הרבה כלים ביורה עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם:

(טו) אם מגעיל ע"י צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך לרפות את הכלי ולחזור ולתפסו, דאם לא כן הרי לא באו מימי ההגעלה במקום הצבת. וטוב יותר לשים את הכלי במחרוזה (רשת, נעטץ) או בתוך סל. ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו זה בזה, דאם כן, במקום נגיעתן אינן נגעלין:

(טז) אין להגעיל אלא כלי שאינו בן יומו, דהיינו שכבר עבר מעת לעת משעה שבשלו בו חמץ. וכן היורה שמגעילין בה לא תהא בת יומה. וישגיח שבכל פעם שהוא נותן את הכלי לתוך היורה יעלו המים רתיחות. ואם צריך להגעיל את היורה, אזי כשהמים מעלין רתיחות תהא היורה מלאה ויזרוק בה אבנים מלובנות כדי שישטפו המים הרותחין על שפתה. ואין להגעיל רק עד חצות היום:

(יז) נוהגין שאחר ההגעלה שוטפים את הכלים במים קרים:

(יח) אם אפשר, יש להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר