מאגר ספרי קודש

סימן סח - דין תפלת הדרך ושאר דברים שצריכין ליזהר בדרך

סימן סח. דין תפלת הדרך ושאר דברים שצריכין ליזהר בדרך, ובו י"ב סעיפים:

(א) היוצא לדרך בין מביתו בין ממקום שהיה לן בדרך, וכן בחזרתו לביתו, לאחר שיצא מעיבורה של העיר, דהיינו שבעים אמה ושני שלישי אמה לאחר שכלו כל הבתים, מתפלל תפלת הדרך, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' אומרה בלשון רבים, רק ותתנני לחן אומר בלשון יחיד. ויותר טוב לאמרה לאחר שיצא מיל מעיבורה של עיר. וכשהוא כבר בדרך ולן באיזה עיר, יכול לאמרה בבוקר גם קודם שיצא:

(ב) אין להתפלל אותה אלא אם כן יש לו ללכת לבל הפחות פרסה. ולכתחלה יש לו להתפלל בתוך פרסה הראשונה. ואם שכח יכול להתפלל כל זמן שהוא בדרך, ובלבד שעדיין לא הגיע לתוך פרסה הסמוכה לעיר שהוא רוצה ללון בה:

(ג) תפלת הדרך צריכין לאמרה סמוך לברכה אחרת. ולכן אם הוא יוצא בבוקר ואומר בדרך ברכות השחר, או שהיה לן בדרך באיזה עיר (שאז יכול לומר תפלת הדרך גם קודם שיצא) ואומר אפילו קודם שיצא ברכות השחר, יאמרה אחר ברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל. ואם הולך לאחר התפלה מביתו, יאכל או ישתה אתה דבר על הדרך ויברך ברכה אחרונה וסמוך לה יאמר תפלת הדרך, או יטיל מים ויברך אשר יצר ויסמכה לה:

(ד) יש לאומרה בעמידה. ואם הוא רוכב או הולך בעגלה, אם אפשר להעמיד הבהמה יעמידנה משום דרוכב כמהלך דמי, ואם לאו, יאמרה כך:

(ה) אין אומרים אותה אלא פעם אחת בכל יום שהוא הולך. אבל אם חנה באיזה עיר על דעת ללון שם, ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו, אומרה פעם שנית. אם הולך ביום ובלילה או שהיה לן שלא במקום ישוב, פעם הראשונה אומרה בחתימה ובשאר הימים אומרה בלא חתימה, כי כל זמן שלא לן במקום ישוב נחשב הכל לדרך אחד:

(ו) טרם צאתו לדרך יש לו ליתן צדקה, שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. ויש ליטול רשות מהגדולים שבעיר שיברכו אותו שיצליח בדרכו. ויש להשתדל שילוו אותו איזה אנשים. והמלוה את חברו, כשהוא פורש ממנו צריך לעמוד במקומו עד שההולך יתעלם מעיניו (מהריעב"ץ). המברכים לההולך בדרך לא יאמרו לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי דוד אמר לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה. ויתרו שאמר למשה לך לשלום עלה והצליח. כשהוא בדרך יעסוק בתורה שנא' ובלכתך בדרך. ויאמר בכל יום איזה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה. ויזהר שתהא לו פת עמו אפי' הולך במקום קרוב. גם יש לו ליקח עמו ציצית שמא תפסל לו ציצה ולא ישיג אחרת ויתבטל ממצוה. לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. פירוש כשיכנס ערבית לבית המלון, נכנס בעוד החמה זורחת, ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו, כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב. לא יאכל הרבה כשהוא בדרך:

(ז) באכסניא שהוא אוכל שמה צריך לדקדק אם בעל הבית ואנשי ביתו המה כשרים ונאמנים. ואם רוצה לאכול בשר במקום שאינו ידוע לו, צריך לחקור ולדרוש היטב מי הוא השוחט ומי הוא הרב המשגיח עליו, כי בעוה"ר רבה המכשלה, והמשכיל יבין. ומכל שכן ביין אשר בעוה"ר רבו המתפרצים, וצריכין חקירה ודרישה:

(ח) כשהוא מתפלל תפלת שחרית בדרך, יזהר להתעטף בטלית גדול כמו שהוא מתפלל בבהכ"נ, כי הטלית קטן רחוק שיהיה כשיעור. אם הולך ברגליו, אזי כשאומר הפסוק שמע ישראל וגו' ובשכמל"ו צריך לעמוד שיכוין לבו היטב, ואם רוכב או יושב בעגלה, מותר, ובתפלת שמונה עשרה יעמוד. ואם הוא נחוץ לדרכו, אם יכול לעמוד לכה"פ בשלש ברכות ראשונות ובשלש ברכות אחרונות מוטב, ואם לאו, יתפלל מיושב בעגלה ויעשה הכריעות מיושב. ואמנם טוב יותר שיתפלל אפילו מיד בעלות השחר, וגם מנחה אפילו מיד חצי שעה אחר חצות היום, כדי שיוכל להתפלל מעומד וכראוי. (השיעור שהוא מחויב לחזור אחר מים וכדי להתפלל בעשרה. כתוב בסי' י"ב סעי' ה' וסעיף ח' ע"ש):

(ט) המהלך בדרך והגיע עת האוכל ולא מצא מים, נתבאר בסי' מ' סעיף י"ד. ובסי' מ"ב סעיף י"ט נתבאר שהאוכל פת אסור לצאת ממקומו עד שיברך ברהמ"ז. ובסימן מ"ד ס"ו נתבאר שצריך לברך מיושב דוקא. ואמנם אם אכל בדרך כשהוא מהלך. מותר לברך ברכת המזון גם כן כשהוא מהלך, מפני שאין דעתו מיושבת עליו אם יצטרך להתעכב. אבל אם אכל מיושב, גם ברכת המזון צריך לברך מיושב:

(י) קצת נוהגין שבהיותם בדרך ואוכלים בבית נכרי, אין מברכין בזימון משום דלא הוי קביעות, ומ"מ אם קבעו עצמן שם לאכול ביחד, אינו נכון לבטל הזימון, ויאמרו הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכתנו ובמקום ישיבתנו עד עולם. ואם אוכלים משל אחד יכולין לומר הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה וקאי על בעל הסעודה, ואם לאו, יאמרו הרחמן הוא יברך אותנו. ועי' לעיל סוף סימן מ"ד:

(יא) מדינא אסור לילך בערב שבת יותר מן שלש פרסאות בין לביתו בין למקום אחר, כדי שיוכלו להכין צרכי סעודות שבת כראוי. ובמדינות אלו אין נזהרין בזה מפני שרוב בני אדם מכינים בריוח, ומ"מ צריך כל אדם ליזהר מאד שיכנס לאושפיזא בעוד היום גדול, כי הרבה חילול שבת בא ע"י מה שמתאחרים, לכן יהא נזהר מאד ולא יסיתנו היצר לומר עוד היום גדול ודרך טוב:

(יב) מי שהוא ביום שבת קודש בדרך במלון ויש לו מעות, אם יכול להפקידן או להצניען, אסור להחזיקן בכיסו, שהרי הם מוקצה. ואם מתירא שמא יגנבום ממנו, יתפרם ע"ש בבגדו וישב בבית ולא יצא בהם במקום שאין עירוב. אך אם יש לחוש שמא מחמת זה שאינו יוצא כל היום מביתו ירגישו שיש לו מעות ויגזלום ממנו, מותר לצאת בהם כשהם תפורים בבגדו. אבל אם הם בכיסו בכל ענין אסור. (עיין עוד בסימן קפ"ט דברים שצריכין ליזהר בדרך):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר