מאגר ספרי קודש

סימן ס - דין ברכות הראיה

סימן ס. דין ברכות הראיה, ובו ט"ו סעיפים:

(א) הרואה אילני מאכל שמוציאין פרח מברך בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה. ואם איחר מלברך עד שגדלו הפירות, לא יברך עוד. י"א דאם לא בירך בפעם הראשונה שראה את הפרחים, שוב לא יברך (מחה"ש י' רכ"ו):

(ב) על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט, ועל הכוכב שיש לו זנב ושבט של אורה, ועל רעידת הארץ, ועל רוחות שנשבו בזעף, ועל הברקים, על כל אחד מאלו מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית. (ואינו מברך על הזיקים כי אם פעם אחת בלילה אע"פ שראה עוד כוכב אחר רץ. ועל הכוכב שיש לו זנב כיון שבירך עליו אינו מברך עוד אלא כשלא ראהו עד לאחר ל' יום). ועל הרעם אם שמעו לאחר שעבר הברק מברך ברוך אתה ה' אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם. ואם ראה את הברק ושמע את הרעם ביחד מברך רק ברכה אחת עושה מעשה בראשית. וכן אם בירך על הברק עושה מעשה בראשית ובתוך כדי דיבור להברק נשמע הרעם, אינו צריך לברך עליו כי נפטר בברכה שעל הברק. אין מברכין על הברק או על הרעם אלא תוך כדי דיבור, אבל אם הפסיק יותר שוב לא יברך:

(ג) כל זמן שלא נתפזרו העבים, נפטר בברכה אחת. נתפזרו העבים והשמים נזדככו בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לחזור ולברך. והברקים שנראים בלא רעם אלא מחמת החום, אינם כברקים ממש ואין מברכין עליהם:

(ד) הרואה קשת מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. אסור להסתכל הרבה בקשת:

(ה) על הימים ועל ההרים הגבוהים המפורסמים בעולם מחמת גבהם מברך עושה מעשה בראשית:

(ו) הרואה חמה בתקופתה והיא מכ"ח לכ"ח שנה, שתקופת ניסן אז בתחלת ליל ד' מברכין ביום ד' בבוקר כשהיא זורחת ברוך א"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. וקודם הברכה יש לומר המזמור הללויה הללו את ה' מן חשמים וגו', ואחר כך אומרים הברכה, ואח"כ אל אדון וכו' עד וחיות הקודש, ואחר כך מזמור השמים מספרים כבוד אל וגו', ואח"כ עלינו לשבח וקדיש (כרם שלמה בשם הגאון בעל חת"ם זצ"ל):

(ז) לכתחלה יש לברך בבוקר מיד בהנץ החמה משום דזריזין מקדימין למצות. וטוב אם אפשר לברך באסיפת עם משום דברוב עם הדרת מלך. (ויש להכריז ביום שלפניו למען ידעו להתאסף). ואם א"א להתאסף תיכף בבוקר אל יתאחרו בשביל זה אלא כל אחד יברך מיד כשרואה זריחת השמש. כי ענין זרזין מקדימין דחי לענין ברוב עם. ובדיעבד אם לא בירך בבוקר יכול לברך עד ג' שעות של היום, ובשעת הדחק עד חצות היום. ולכן אם בבוקר יש עננים המכסים אותה ימתין עד קרוב לחצות אולי תתגלה ויברך בשם ומלכות, ואם לא נתגלה יברך בלא שם ומלכות. (שנת קידוש החמה היתה שנת תרכ"ט, תרנ"ז, תרפ"ה, תשי"ג ותהיה אי"ה בשנת תשמ"א, תשס"ט. יה"ר שנזכה לאור שבעת ימי בראשית):

(ח) מי שעשה לו הקב"ה נס שלא כדרך הטבע, כשרואה את המקום שנעשה לו שם הנס מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה (ועל סי' ס"א ס"ג). וגם בנו ובן בנו אפילו אותם שנולדו קודם שנעשה הנס גם כן מברכין. כיצד מברכין - בנו מברך שעשה נס לאבי במקום הזה. ואם הם רבים אומרים לאבינו. בן בנו אומר לאבותי. ואם הם רבים אומרים לאבותינו. ומי שנעשה לו נסים הרבה, בהגיע לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיד כל שאר המקומות, ויכלול כולם בברכה אחת ויאמר שעשה לי נס במקום הזה ובמקום פלוני. וכן בניו מזכירין כל שאר המקומות:

(ט) הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך ברוך אתה ה' אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו (לפי שישראל הם חלק אלקי ודבקים בו לכן אומר שחלק). והרואה חכם גדול בחכמת העולם מאומות העולם מברך ברוך אתה ה' אליהנו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם:

(י) הרואה מלך ממלכי אומות העולם מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם. ואפילו אינו רואה את המלך ממש אלא שהוא רואה בכבודו ויודע בבירור שהמלך הוא שם, יכול לברך ברכה זו. וסומא יברך בלא שם ומלכות. ומצוה להשתדל לראות בכבוד מלכים. ואם ראה אותו פעם א' אל יבטל יותר מלימודו לראותו אלא אם בא אחר כך בחיל יותר ובכבוד גדול יותר:

(יא) הרואה קברי ישראל מברך בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכו'. ועל קברי גויים אומר בושה אמכם מאוד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה (ירמי' נ' י"ב):

(יב) כל ברכות הראיה הנזכרות, אם חזר וראה אותה הדברים בעצמם אינו חוזר ומברך אלא אם כן היתה בין ראיה לראיה שלשים יום, רהיינו חוץ מיום הראיה הראשונה וחוץ מיום הראיה הזאת יהיה שלשים יום. אבל אם רואה דבר אחר כזה שראה אז כגון מלך אחר וקברים אחרים וכדומה, חוזר ומברך גם בתוך שלשים יום:

(יג) הרואה כושי, וגיחור דהיינו שהוא אדום הרבה, והלווקן דהיינו שהוא לבן הרבה, והקפח דהיינו שהוא ארוך ודק, והננס, והדרקונה דהיינו מי שהוא מלא יבלת, ופתוי הראש שכל שערותיו דבוקות זו בזו, ואת הפיל ואת הקוף מברך בא"י אמ"ה משנה הבריות, ואינו מברך אלא בפעם הראשונה שהשינוי עליו גדול מאוד:

(יד) הרואה את החגר, ואת הקטע דהיינו שנקטעו ידיו, ואת הסומא, ומוכה שחין, ובהקן והוא מי שמנומר בנקודות לבנות, אם הם ממעי אמם, מברך בפעם הראשונה שהוא רואה אותם משנה הבריות. ואם נשתנו אח"כ והוא מצטער עליהם, מברך דיין האמת:

(טו) הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו גוים (שראה אותו בראיה בעלמא כי אסור להםתכל בו) או בהמה מברך ברוך אתה ה' אמ"ה שככה לו בעולמו. ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא א"כ היו נאים מהם:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר