סימן יג - דיני קדושת בית הכנסת ובהמ"ד
סימן יג. דיני קדושת בית הכנסת ובהמ"ד, ובו ה' סעיפים:
(א) קדושת בית הכנסת ובית המדרש גדולה מאוד, ומוזהרים עליהם לירא ממי שהוא שוכן בהם יתברך שמו, כדכתיב ומקדשי תיראו. ובית הכנסת ובהמ"ד נקראים גם כן מקדש כדכתיב ואהי להם למקדש מעט, ודרשינן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולכן אסור לדבר בהם דברים בטלים. ואין מחשבין בהם חשבונות אלא של מצוה, כגון קופה של צדקה וכדומה. ונוהגין בהם כבוד לכבדם ולרבצם. ומדליקין בהם נרות לכבוד. אין לנשק בהם בניו הקטנים, שאינו ראוי להראות שם אהבה אחרת זולת אהבת השם יתברך שמו:
(ב) קודם שיכנוס לתוכם יקנח את הטיט מעל רגליו. וישגיח שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך. מותר לרוק בהם, אך ישפשף תיכף ברגליו:
(ג) אין נכנסין בהם לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים. ואם צריך ליכנס לקרות את חבירו, יכנס ויקרא שם איזה פסוקים או איזה משנה או יאמר איזה תפלה, או שישמע מאחרים איזה לימוד, או לכל הפחות ישב שם מעט, כי גם הישיבה בהם היא מצוה, ואחר כך יקרא את חבירו:
(ד) אסור לאכול או לשתות או לישן בהם אפילו שינת עראי. ולצורך מצוה כגון בליל יום הכפורים, מותר לישן, אך יתרחק מן ארון הקודש. וכן לאכול שם לצורך מצוה, סעודה שאין בה שכרות ולא קלות ראש, מותר. וכן אותן אנשים שלומדים שם בקביעות, מותרים לאכול ולישן שם אפילו שינת קבע, שלא יתבטלו מלימודם:
(ה) כשבונין בית הכנסת צריכין להוראות תלמיד חכם, איך ובאיזה ענין לבנותו:
(א) קדושת בית הכנסת ובית המדרש גדולה מאוד, ומוזהרים עליהם לירא ממי שהוא שוכן בהם יתברך שמו, כדכתיב ומקדשי תיראו. ובית הכנסת ובהמ"ד נקראים גם כן מקדש כדכתיב ואהי להם למקדש מעט, ודרשינן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולכן אסור לדבר בהם דברים בטלים. ואין מחשבין בהם חשבונות אלא של מצוה, כגון קופה של צדקה וכדומה. ונוהגין בהם כבוד לכבדם ולרבצם. ומדליקין בהם נרות לכבוד. אין לנשק בהם בניו הקטנים, שאינו ראוי להראות שם אהבה אחרת זולת אהבת השם יתברך שמו:
(ב) קודם שיכנוס לתוכם יקנח את הטיט מעל רגליו. וישגיח שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך. מותר לרוק בהם, אך ישפשף תיכף ברגליו:
(ג) אין נכנסין בהם לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים. ואם צריך ליכנס לקרות את חבירו, יכנס ויקרא שם איזה פסוקים או איזה משנה או יאמר איזה תפלה, או שישמע מאחרים איזה לימוד, או לכל הפחות ישב שם מעט, כי גם הישיבה בהם היא מצוה, ואחר כך יקרא את חבירו:
(ד) אסור לאכול או לשתות או לישן בהם אפילו שינת עראי. ולצורך מצוה כגון בליל יום הכפורים, מותר לישן, אך יתרחק מן ארון הקודש. וכן לאכול שם לצורך מצוה, סעודה שאין בה שכרות ולא קלות ראש, מותר. וכן אותן אנשים שלומדים שם בקביעות, מותרים לאכול ולישן שם אפילו שינת קבע, שלא יתבטלו מלימודם:
(ה) כשבונין בית הכנסת צריכין להוראות תלמיד חכם, איך ובאיזה ענין לבנותו: