מאמרים וראיונות

בהתבודדות שלי היום זעקתי לשם יתברך שיושיע את עם ישראל, הכול הולך לאבדון, אחים ואחיות  נמצאים בשבי של התאוות , צר לי עליהם ועליי, בדמעות התחננתי שיושיע אותי ואותם שהנה כלו כול הקיצין, אין עוד מקום לספוג את החושך הזה..בתוך החושך הזה..במילים של אמת הזולגות מהלב והנשמה, ביקשתי, אם בלחש אם בקול, אבא הושיעני בתוך התוהו ובוהו, של היצרים התאוות רוצה להיות בת טובה לשם יתברך, ללכת בדרך הטוב, גם אם אני חושבת שאני הולכת בדרך טובה, רוצה לעשות נחת רוח, הלוואי ויכולתי לחבק את אבא שבשמיים, כמה הוא אהוב ויקר, כמה דואג לכול אחד ואחת מאיתנו..כמה לפעמים אנחנו שוכחים לאמר לו תודה, לא בכוונה..כי אנחנו שקועים בתוך הבלי העולם הזה, בתוך הצבעים והריחות שהוא ואין שני לו ברא לנו ושכחנו אותו קצת..אז בחום הלב אני מזכירה לי ולכם..לדבר איתו..להגיד לו תודה וכמה שהוא נפלא ואדיר..לשים לב לדברים הקטנים שהוא מוביל אותנו אליהם בהשגחה פרטית, הוא לא שוכח אותנו לאלפית השנייה, תנו לו חיבוק, במילים , בניגון שירי הודיה, בקריאת תהילים, בשבח ופאר, כי אנו ילדיו היקרים, הפנינים שלו, ישתבח שמו לעד. אבא שבשמיים אני אוהבת אותך ואומרת לך תודה, שאני כאן לאמר את המילים, תודה שאני כאן לראות את הצבעים, תודה שאני כאן להריח את החיים, לנשום,,תודה שיכולתי לעזור לאחד או לאחת לפתוח את הלב, תודה שבראת אותי אבא..תודה מכל אלפי התודות שאולי שכחתי לאמר לך..ישתבח שמך לעד..