מאמרים וראיונות

מעלת התפילה וההתבודדות

גולשים כותבים | עליה לוי ספיר | י"ג תמוז התשע"ה | 1808 | 0 | |

מעלת התפילה וההתבודדות

חלק א'
מעלת התפילה וההתבודדות- ל"אחרי מות":
רבי נחמן זי"ע אומר (ליקו"מ,א',נ"ב) - כי יש האומרים שהעולם הזה הוא מחוייב המציאות, וגם נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים ח"ו, אך האמת היא שהעולם ומלואו הוא אפשרי המציאות, כי רק ה' יתברך לבד הוא מחוייב המציאות. כל העולמות על כל אשר בהם, הם אפשרי המציאות, כי הוא ית' בראם יש מאין, וביכולתו וכוחו ואפשרותו ית', היה לבראם או שלא לבראם. וטעות העולם לחשוב שהעולם הוא מחוייב במציאות, נמשך מחמת שבאמת עתה, כשכבר נאצלו ונמשכו נשמות ישראל- עתה, בוודאי העולם - מחוייב המציאות, כי כל העולם ומלואו לא נברא אלא,בשביל ישראל כידוע,וישראל מושלין בעולם,כמאמר חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", בשביל ישראל שנקראו 'ראשית'.ועיקר הכוונה שברא כל העולם בשביל ישראל, היה כדי שישראל יעשו רצונו ושיחזרו וידבקו בשרשן, דהיינו שיחזרו ויכללו בו יתברך,שהוא מחוייב המציאות, ובשביל זה נברא הכל.נמצא,כל מה שישראל עושים רצונו של מקום ונכללין בשרשם,שהוא מחוייב המציאות, ע"י זה נכלל כל העולם שנברא בשבילם בחיוב המציאות. ועוצם מעלת נשמות ישראל,שבשבילן ברא ה' ית' את כל העולמות, ובשבילן נקראים כל העולמות בבחי' מחוייב המציאות-הוא מחמת שקבלו את התורה הקדושה,וקבלו על עצמן לעשות רצונו ית', וע"י התורה הקדושה גופא ברא ה' ית' את כל העולמות, וכמאמרם ז"ל(זהר,תרומה קסא') 'קודשא בריך הוא איסתכיל באורייתא וברא עלמא'.כי התורה הקדושה מגלה לנו איך בכל פרטי הבריאה שורה אלוקותו יתברך,וכל הדומם,צומח, חי,מדבר,הם עצם עצמיות חיות אלוקותו ית',כי בכל פרט ופרט יש מצוות,דינים והלכות,ואין שום דבר הפקר כלל. נמצא, שע"י התורה הקדושה, יש קיום לכל הבריאה כולה,כמו שאמרו "בראשית, וגו', בשביל התורה נקראת 'ראשית',ובלי התורה אין צורך לבריאה בכלל,ככתוב (ירמיה, לג') "אם לא בריתי יומם ולילה,חוקות שמים וארץ לא שמתי". ולכן, נשמות ישראל שקבלו על עצמן דברי התורה הקדושה, עכשיו בוודאי עומדת כל הבריאה בכוחן ובזכותן,והתורה הק' מעידה להן על חידוש העולם,ומגלה לנו איך שהבריאה עומדת ה' אלפים שבע מאות ששים ושש שנה(התשס"ו),נמצא שהתורה הק' היא הצמצום של כל הבריאה.וכמו שאמרו חז"ל (תענית ג') - 'כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר לעולם בלי ישראל'. כי הרוחות הם קיום העולם,מחמת שמנשבין במי הים שלא יתעפשו, וכן מנשבין ביבשה לגרש כל האווירים הרעים, וכן ישראל הם קיום העולם, ובלעדם אין שום קיום לעולם כלל. וזה גם מה שדרשו שם (רש"י, ריש פר' בראשית), 'בראשית' וכו', בשביל ביכורים שנקראים ראשית,כי גם עניין בכורים,הוא עניין השגת הצמצום הנ"ל,שהאדם לוקח את ראשית פרי האדמה ומקריב אותה לה' ית', כי בזה הוא מגלה שזכה למצוא אלוקותו ית' גם בתוקף גשמיות הבריאה,והארץ וכל אשר בה שייכים רק אליו ית' לבד, וזוהי כל תכלית הבריאה-שיזכה למצוא אלוקותו ית' בתוך הגשמיות דווקא, כי"לא לתוהו בראה לשבת יצרה", ורצון ה' ית', שיהפוך האדם כל הגשמיות לעבודת השם,ויזכה למצאו ית' בתוך כל פרט ופרט, כי בלא זה למה היו צריכים את הבריאה הגשמית בכלל,הלא יש לו ית' מלאכים ושרפים שעובדים אותו בדרכים רוחניות, ואין צריכין לזה עולם גשמי כלל, רק עיקר תכלית בריאת העולם הגשמי היתה, שיזכו נשמות ישראל לקיים בתוכו את התורה הק', ולהעלות את כל הבריאה לשרשה, עד שתכלל במחוייב במציאות כנ"ל, וזה שורש כל המצוות כולן,החל ממצוות פריה ורביה,ומצוות מילה וכו', כי זה רצונו ית',שיתחתן אדם ויוליד בנים וימול אותם וכו', וימסור להם את האמונה הק' מדור לדור, עד שיעסקו כולם בתורה ובמצוות, ויקיימו את כל הבריאה כולה התלוייה בהם. וממשיך רבנו להסביר איך נשמות ישראל זוכות לכל זה ולהכלל בשרשן.דהיינו,לחזור ולהכלל באחדות השם ית' שהוא מחוייב המציאות-זה אי אפשר לזכות כי אם ע"י ביטול,שיבטל עצמו לגמרי,עד שיהיה נכלל לגמרי באחדותו ית'-ולזה צריך תפילה והתבודדות - כי רק ע"י שמפרש שיחתו בינו לבין קונו,יכול לבטל התאוות והמידות הרעות,עד שזוכה לבטל גשמיותו ולהכלל בשרשו. ועיקר ההתבודדות הוא בלילה,ובמקום מיוחד,שאין הולכים שם בני אדם,וירבה אדם בתפילות ושיחות והתבודדות, וכל פעם עד שיבטל מדה או תאווה אחרת,עד שיזכה לבחינת 'מה' באמת-ועבודה זו היא לימים ושנים רבות, כי לא בפעם אחת זוכים לשבר ולבטל ישות וחומריות עבה וגשמית......... ורבנו ז"ל מגלה איך כל ההשגה הזו מונחת בתוך דברי המשנה(אבות ג') "רבי חנינא בן חכינאי אומר:הניעור בלילה,והמהלך בדרך יחידי, ומפנה לבו לבטלה,הרי זה מתחייב בנפשו". "הניעור בלילה, -כפשוטו, דהיינו שניעור בלילה,מתבודד ומפרש שיחתו עם רבש"ע. "והמהלך בדרך יחידי"-כנ"ל, שהולך בדרך יחידי, דווקא במקום שם אין בני-אדם מהלכים,שזהו עיקר ההתבודדות,כי כך יכולים להשיג בחי' ביטול, וזהו "והמפנה לבו לבטלה"-מכל עסקי העולם הזה לבטלה,כדי לזכות לבחי' ביטול כזו,שזוכה שתכלל נפשו במחוייב המציאות,ואז נכללים כל העולמות עם נפשו במחוייב המציאות, וזהו "הרי זה מתחייב בנפשו, -שנכלל כל העולם בבחי' מחוייב המציאות עם נפשו-כי ע"י ההתבודדות, זכה לבחי' ביטול. ומתקשר הנ"ל לפרשה שלנו,המתחילה עם הפסוק:"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו", ומבואר בספרים הק', שעיקר הפגם של נדב ואביהוא,היה מחמת חסרון מדת הצמצום, שרצו להכלל במחוייב המציאות לגמרי,ולהתדבק בו ית' באמת,אך בלי הצמצום של העולם הגשמי הזה,שזהו בבחי'(ויקרא י')- "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם",ובזהר הק' 'בגין דלא אינסיבו אתתא'- שלא רצו להתחתן ולהיות מקושרים לגשמיות העולם הזה,כי חשבו שיש שלימות יותר גדולה,כשהאדם מפריש עצמו מהגשמיות לגמרי, ועובד את השם ית' בלי צמצום והגבלה כלל,אך האמת שתכלית הבריאה להעלות את העולם הגשמי דייקא, ולהכלילו המחוייב המציאות כנ"ל, ולכן נשרפו נדב ואביהוא ונסתלקו מן העולם לגמרי, כי אין קיום לאדם בעולם הגשמי הזה בלי מדת הצמצום וההגבלה כראוי. וזה מה שמבואר בזהר הק'(פ' פנחס), שנדב אביהוא נתעברו בפנחס, בשעה שקינא על מעשה זמרי,ונתקנו שם.כי פנחס קינא אז על מעשה ניאוף,שהוא עיקר פגם מדת הצמצום,שאין האדם מסתפק במה שיש לו ובמה שהתירה לו התורה,רק הולך להשפיע למקום שאינו רשאי,ופנחס הרג את זמרי, ובזה קידש שמו ית', והראה איך שצריך למדת הצמצום,ולא ללכת אל הגויים או לשאר עריות שאסרה התורה,כי בזה שוברים את הצמצום לגמרי,ולכן אז נתעברו בו נדב ואביהוא שהיה פגמם ג"כ במדת הצמצום שלא רצו שום שייכות לעולם הגשמי כלל,ועתה ע"י פנחס קיבלו את התיקון שלהם.וזה שאמרו חז"ל(ב"מ,קיד')-פנחס זה אליהו, כי אליהו יבוא לבשר את הגאולה ולעשות שלום בעולם, וכמו שאמרו(סוף עדיות) אין אליהו בא לרחק ולקרב וכו',אלא, לעשות שלום בעולם,כי המחלוקת והמריבות שיש בין בני-אדם, באות ג"כ מפגם מדת הצמצום,שאין אחד יכול לסבול השני, ונדמה לו שאין מקום בעולם,רק בשבילו לבד,וזה היפוך מדת הצמצום,שעל ידה זוכה האדם למצוא אלוקותו בכל פרט,ולדון את כל הבריות לכף זכות. ולכן גדולה שנאת חינם כנגד כל הג' עבירות.שאמרו(יומא,ט')חז"ל שבית ראשון נחרב מחמת הג' עבירות-עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,אך בית שני נחרב מחמת שנאת חינם בלבד,ועדיין מרקד בינן וכו'... כי כמו שבג' עבירות אלו שוברים את כל מדת הצמצום, ויוצאים מן הדת לגמרי,כמו"כ,בשנאת החינם כבר אין לאדם שום מדת צמצום,ואינו נותן מקום לקיום שאר העולם, וכך או כך,עושה ח"ו חורבן וכיליון, ומפריד העולם מתכליתו, וכבר אי אפשר לו להכלל במחוייב המציאות,ולכן לפני ביאת המשיח מוכרח אליהו לבוא ולעשות שלום בעולם,כי בזה יתן מקום לכל הבריות כולן,להתאחד ולהביא הבריאה לתכליתה האמיתית להכלל בשרשה, ולכן מובא בדברי רבנו(ליקו"מ,א',ס"ב) ש'ל'ו'ם-ר"ת ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס. -כי ע"י שיש שלום בעולם,יש כבר מדת הצמצום כראוי,וממילא תתבטלנה כל הדעות הכזביות.והשם ית' יזכינו לראות כבר בהתגלות אליהו הנביא שיבוא לבשר את הגאולה,ונזכה לקבל פני משיח צדקנו,שג"כ יפתח בשלום שנא'(ויקרא רבה ט',סי' ט')- 'גדול השלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום'. ונחיה ונראה בבניין בית מקדשנו ובגאולת נפשינו במהרה בימינו אמן ואמן!


חלק ב'
מעלת מדת האמת - (לקוטי מוהר"ן א',נ"א), ו"קדושים תהיו"
ר' נחמן זי"ע אומר: התהוות השקר, שהוא הרע והטומאה, הוא מחמת הריחוק מאחד, כי הרע הוא נגדיות. למשל, כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד - אין שייך נגדיות, אלא, כולו טוב, כמו שאמרו חז"ל(פסחים נ') על "ביום ההוא יהיה ה' אחד",שיהיה כולו הטוב והמיטיב, כי באחד אין שייך רע,וע"כ לעתיד לבוא יקויים: "שפת אמת תיכון לעד"-(משלי י"ב), כי יהיה אז כולו אחד,כולו טוב,כי אמת הוא אחד. למשל,על כלי כסף אפשר לומר רק אמת אחת, שהוא כלי העשוי כסף.אך שקר יש הרבה-כי ניתן לומר שהוא זהב,או נחושת,או שאר מתכות.נמצא שהשקר הוא בבחי' "בקשו חשבונות רבים"-(קהלת ז'),ועיקר תכלית האדם לעשות אחד מכל הבריאה,לדבק עצמו בו ית',שהוא עצם האמת, ואז נכלל אחר הבריאה במקודם הבריאה.כי רק מה שדבוק בו ית' הוא עיקר האמת ככת': "וה' אלוקיכם אמת"-(ירמיה י'). חותמו של הקב"ה הוא אמת,ושאר הדברים שאינם מקושרים בו הם שקר בעלמא,ועיקר אחיזת השקר הוא אחר הבריאה,כשכבר יש הרבה לבושים והסתרות המכסים אלוקותו ית',ויכול אדם לטעות כאילו יש דברים שנפרדים ממנו ית' ח"ו בבחי'(קהלת ז') "אשר עשה האלקים את האדם ישר,והמה בקשו חשבונות רבים". כי בוודאי כל הבריאה כולה היא רק כסא ומרכבה לשכינת עוזו ית', ומכל הבריאה כאחד,קורא ומכריז אלקותו ית',ובלי חיותו אין לה שום חיות כלל,כי דומם,צומח,חי מדבר-הכל הם לבושים שונים לעצם עצמיות חיות אלוקותו.נמצא שבאמת, אחר הבריאה הוא כמו קודם הבריאה ממש...ובלי דביקות השם ית' אין החיים נקראים חיים כלל,וכמו שאמרו חז"ל(ברכות יח')-רשעים בחייהם קרויין מתים.כך שעיקר עבודת האדם-לעשות אחד מכל הבריאה,לקשר בחי' אחר הבריאה לבחי' קודם הבריאה,ואזי אוחז בעצם האמת,היינו בו ית',וחי חיים טובים ונצחיים באמת. ולכל אחד ואחד מישראל,יש לו נקודת האמת לפי מדרגתו ועניינו,כי אי אפשר לשני בני אדם שתהא עבודתם שווה, כי לכל אחד שורש נשמה אחר,וכל אחד עוברות עליו ירידות ונפילות אחרות לגמרי...והעיקר שתהיה כל כוונתו ותשוקתו להידבק בו ית' שהוא עצם האמת,ואז כל עבודתו נקראת בשם אמת.אך תיכף אם חושב שרק דרכו היא האמת,וכל האחרים נמצאים בשקר-זהו סימן שהוא רחוק מאד מהאמת,כי לכל אחד יש שורש אצלו ית',ולכל אחד יש מקום אצל רבש"ע.הרי נא':"והאלקים עשה את האדם ישר"וכל אחד לאן שנפל וירד, ומשם תיקונו... ובפרשת השבוע,כתיב בתחילתה (ויקרא יט')-"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם", ובמדרש רבה(כ"ד,ט')-קדושים תהיו-יכול כמוני.תלמוד לומר,כי קדוש אני ה' אלקיכם,קדושתי למעלה מקדושתכם...ולכאורה תמוה,מי יכול לחשוב שיהיה קדוש כמוהו ית'? אך מובא בדברי רבנו שעיקר השם הטהור שייך רק כשיש טומאה, דהיינו, כשיש מקום לאחיזת השקר והטומאה,שהוא בחינת אחר הבריאה,אזי שייך השם טהור, שזוכה להיטהר מטומאתו, כי באחדותו ית',ששם כולו אמת,כולו טוב,אין שייך שם טהור כלל, רק קדוש, כי הוא מופרש ומובדל לגמרי מכל מיני אחיזה של שקר וטומאה. והשם טהור-הוא כמו ממוצע בין הקודש והטומאה. "קדושים תהיו" - היינו שהשם ית' צוה לכ"א ואחד מישראל שיזכה לבחינת הקדושה,שיקשר בחי' אחר הבריאה לבחי' קודם הבריאה, ואז יכלל לגמרי באחדות בוראו,שהוא כולו טוב,כולו אמת. ונאמר קדושים תהיו,בלשון רבים דווקא,להראות שלכ"א ואחד, יש לו שורש של אמת וקדושה לפי מדרגתו,ואל לאחד להכחיש השני וזה שמסיים המדרש: "יכול כמוני", היינו, הייתי חושב שיש רק אמת אחת בין הבריות, כמו שיש אמת אחת אצלו ית' כביכול,תלמוד לומר:כי קדוש אני ה' אלקיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם.היינו,הקדושה של השם ית' כביכול,היא לגמרי למעלה מקדושתנו,ולכן אצלו שייכת רק בחי' אמת אחת,כי הכל נכלל באחדותו ית'.אך בין הבריות בוודאי יש כמה בחינות של אמת...וזה שמלמדנו המדרש,שלא יחשוב אדם כי רק הוא זוכה למדת האמת, ושאר כל האחרים הם בשקר ח"ו, כי אמת וקדושה אחת נאמר רק אצלו ית', אך בין הבריות נא'-"קדושים תהיו",בלשון רבים - שכל אחד יש לו האמת שלו וכו' וכך מובן גם יתר כתובי הפרשה,שרובם מדברים ממדת האמת שבין אדם לחברו, כמו שכת': "לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו"וגו',"לא תעשוק את רעך ולא תגזול"וגו', "לא תעשו עול במשפט"וגו', "לא תלך רכיל" וגו',"לא תקום ולא תטור" וגו', כי כולם מדברים מפגם מדת האמת,וזה גם מה שכתוב אח"כ: "בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים" וגו', כי בחינת איסור כלאים הוא שהאדם מערב שני מינים שונים ביחד, ורוצה לעשות מהם אחד, כאילו רוצה להפוך את דעת חברו לדעתו ולהכריחו לקבל האמת שלו..........
והשם ית' יזכינו לקנות מדת האמת בעצמינו בשלימות, ונזכה לקיים באמת"ואהבת לרעך כמוך". אמן.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר