מאמרים וראיונות

רסיסים של תקווה

גולשים כותבים | אבישי לוין | כ"א תמוז התשע"ה | 1868 | 0 | |

רסיסים של תקווה

סיפור אמיתי  על אמונה....

מיכאל התעורר ממיטתו בבהלה. הציץ בשעונו וראה שהשעה 02:2, והבין ששוב התעורר באמצע הלילה - שוב התעורר מחלום רע. כבר שלושה חודשים עברו מאז תאונת הדרכים הנוראה אבל למיכאל זה נראה כאילו זה היה רק אתמול. הזיכרונות לא נותנים לו מנוח, לא ביום ולא בלילה. אמא הזועקת לעזרה, ואחותו הקטנה הודיה המייללת מכאבים. ומאז כאילו כל חייו נעצרו בן רגע. מאז מיכאל לא זוכר כלום, לא את ההלויה ולא את השבעה. הוא זוכר רק את אותו רגע נורא. רגע אחד של איבוד שליטה שבו איבד את אימו ואת אחותו. הכל התחיל בתחילת קיץ 5002. מיכאל לאחר סיום כיתה י"א והבגרויות בהצטיינות, עשה טסט ועבר כמובן על הפעם הראשונה וקיבל רשיון נהיגה. הוא כל כך היה מרוצה מעצמו והיה חייב לקחת לנסיעה ראשונה את אבא ואמא ואת הודיה הקטנה. הם נסעו מביתם שברחובות ויצאו לכביש 9 הכביש המהיר.מיכאל היה עייף, אבל לא רצה להגיד כדי לא לפספס את נהיגת המבחן הראשונה שלו. מיכאל המשיך לנסוע וראה איך העיניים שלו מתחילות להיעצם, אבל לא היה יכול לשלוט זה. אבא של מיכאל שישב מקדימה ליד מיכאל וראה מה קורה לו ניסה לעורר אותו אבל ללא הועיל. מיכאל כבר היה שרוע על ההגה ולא התעורר. אבא של מיכאל היה בהסיטריה ניסה לתפוס פיקוד על ההגה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. המכונית סטתה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני והתנגשה בשתי מכוניות. הנזק שנגרם היה גדול ומספר הקורבנות עמד על חמישה. חמישה בני-אדם שנלקחו בדמי חייהם בגלל עייפות של אדם אחד - מיכאל סגל. מיכאל שגרם לכל התאונה הנוראה הזאת לא מפסיק לחשוב עליה, גם שלושה חודשים אחרי. הוא מרגיש כל כך אשם, ולא יכול להוציא לו מהראש שהוא זה שגרם למותם של אימו אחותו הקטנה והחמודה הודיה ולעוד שלושה אנשים. מיכאל עדיין לא מצא בכל הסיפור הזה, אפילו רסיס אחד של תקווה.

צלצול הפלאפון הסלולרי של מיכאל העיר אותו משנתו העמוקה. זה לילה ראשון מבין לילות רבים שהוא הצליח לישון לילה שלם, לילה שלם בלי זיכרונות כאובים. עד שצלצול אחד, צלצול אחד מעצבן העיר אותו מהשינה. ומחזיר אותו למציאות הנוראה, מחזיר אותו לזיכרונות. מיכאל כל כך לא רוצה לקום, כל כך לא רוצה ללכת לישיבה, כל כך לא רוצה לפגוש אנשים. הוא רק רוצה להיות בחדרו לבד עם השמיכה מעליו ולנסות לשכוח מכל הזיכרונות - ולבד.מיכאל ידע שהמצב הזה לא יכול להימשך, הוא ידע שהוא לא יוכל להישאר בחדרו לנצח, אבל תחושה פנימית מאוד חזקה משכה אותו למצב הזה ולא נתנה לו להשתחרר ממנו, וככה מיכאל נשאר בביתו ולא הלך לישיבה ימים רבים. עד שיום אחד כמו מלאך, באה לביקור אצל מיכאל תמר ברגר. תמר הייתה בשבט של מיכאל בבני-עקיבא והם הכירו זה את זה מגיל צעיר. אומנם בחיים לא היה להם קשר אחד עם השני אבל כולם ידעו שלמיכאל תמיד היו רגשות כלפי תמר, אבל הוא אף פעם לא סיפר לה על זה. ואז ביום בהיר היא באה לבקר אותו כי ידעה עד כמה האובדן הזה קשה לו והרגישה צורך לעזור לו. תמר הגיע לבית ועלתה לחדר של מיכאל. מיכאל היה מאוד מופתע, הוא ממש לא ציפה לראות אנשים - ובטח לא את תמר ברגר . לקח למיכאל כמה שניות להתאושש מההלם ואז היא התחילה לדבר. מיכאל - אני יודעת מה עובר עליך. אני יודעת זאת יותר מכולם. אני מאוד מבינה את כאבך וממש קשה לי לראות אותך במצב כזה. אתה חייב לחזור לישיבה, אתה חייב לחזור לשגרה. אני יודעת שיהיה לך מאוד קשה לחזור אבל זה הדרך היחידה להתמודד עם זה. אתה לא יכול להמשיך להישאר בבית ולבהות בקירות. אתה חייב לצאת מזה!!!ואני בטוחה שאתה תצא מזה... תראה מיכאל, אני יודעת את כאבך יותר מכולם כי גם אני חויתי כאב גדול. כמו שאתה בטח יודע כשהייתי בת 10 אבא שלי נרצח, וגם אני חויתי אובדן קשה מאוד. אומנם אני יודעת שהאובדן שלך קשה הרבה יותר אבל עדיין אני יכולה לחוש את התחושות שלך. אני ממש מרגישה אותם. וכמו שלי לקח זמן אבל התאוששתי וחזרתי לחיים נורמלים אחרי רצח אבי. הדרך היחידה שלך להחזיר למתים היא להראות שלמרות כל הקשיים אתה ממשיך הלאה ולא נשבר וחוזר לחיים נורמלים. מיכאל - אני באתי לפה כי אני באמת מבינה אותך, באתי לעזור לך!!!ואני בטוחה שאני יעזור לך ויוציא אותך מהמצב הזה!!!אין לי צל של ספק בכך... מיכאל תדע, תמיד חיבבתי אותך אבל תמיד התביישתי להגיד לך את זה בפנים. אבל עכשיו אני כבר לא מתביישת ואומרת לך את זה בפנים. אני מחבבת אותך ורוצה לעזור לך...ואז פתאום מיכאל הוציא מילה ראשונה בכל השיחה הזאת ואמר - אני גם תמיד חיבבתי אותך והתביישתי להגיד לך, ואני באמת רוצה לצאת מהמצב הזה!!!אבל מה אפשר לעשות כדי לצאת ממנו???...

סוף סוף היה למיכאל רסיס ראשון של תקווה

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר