מאמרים וראיונות

מנין היתה לי הזכות

סיפורים מהחיים | הלנה פרץ | י"ג תמוז התשע"ה | 2934 | 1 | |

מנין היתה לי הזכות
פרק א'
איך מתחילים בסיפורים ככה מהתחלה.
היום אני כמעט סבתא .
באתי מהחושך! ללא רקע בבית, לא ראיתי דבר. כל ימות השבוע היו דומים. לא הייתה שבת ולא היו חגים. בבית הספר למדו קצת נגעו קלות בחגי ישראל אבל הדברים לא היו מלווים באמונה ולא בקדושה.
הסיפור שלי מתחיל מכתה ב'. התחלתי ללמוד חומש.
המורה אמרה תורה. אפילו עשו חגיגה לכבוד קבלת ספר התורה. עטפו את חומש בראשית בצהוב כאילו זהב וחילקו לכל הילדים.
לפני כל החגיגה יום אחד באה המורה וכתבה על הלוח המון משפטים ברצף.
כתבה ושנגמר המקום מחקה והמשיכה בכתיבה. לא הספקתי להעתיק והייתי מאד עצובה. לא הבנתי מה המורה כותבת בדיוק אבל העתקתי בשקט. הספקתי אולי שלושה משפטים וזהו. היה צלצול. המורה מחקה הכול. הכנסנו את המחברות לילקוט. הפכנו כסא על השולחן והלכנו הביתה.
הגעתי הביתה במחשבות איך אומרים שלא העתקתי הכול  איך אוכל לדעת מה חסר לי. אמא מבינה הייתה לי בקשה לראות את המחברת. היא ראתה: בראשית ברא אלוקים..... ומיד הבינה . פתחה את הארון פתחה מגירה והוציאה ספר קטן שחור. הניחה על השולחן והראתה לי. הנה תראי פה כתוב ההמשך. לא הבנתי איך לאמא יש את אותו הספר כמו למורה. אמא הרי למדה לפני שנים רבות. אמא הסבירה לי כי כל הילדים לומדים את הספר הזה. על הכריכה מבפנים סבא כתב את שם אמי בשם נעורים. הדבר היה לי לפלא גדול.
 
פרק ב:
אני ילדה חילונית גדלה ללא אמונה וללא יהדות. בגיל 12 הכרזתי להורי כי אני אצום ביום כיפור ובכן צמתי והם איתי לא הייתה להם ברירה.
עברו שנים ואני אם לשני ילדים התקרבתי ליהדות בעזרה חבר לעבודה. בצורה דיפלומטית כיוון אותי ללכת לשמוע שעורים בלב לאחים. הכרתי את הרב נויגרשל ועוד רבנים חשובים.
שעור אחד הגיע הרב יגן זקצ"ל. חברה יעצה לי שאם אני רוצה להוציא את הטלויזיה מהבית הרב יבוא אישית לביתי וייקח את המכשיר. הרב הגיע לביתי ולקח את המכשיר והביא לי תמורתו 70 קלטות שלו.
בשלבים איטיים ובצעדים מהססים לקחתי על עצמי את מצוות היהדות.
הכשרתי את המטבח והתחלתי לקיים בית כשר. הילדים שלי נותרו חילוניים...
אמא דתייה ואב שלא שומר מצוות נתן לילדים אפשרות לבחור מה שהם רוצים.
הילדים גדלו והפכו עצמאיים...
הבן היה בן 14 התחיל להשתמש בסמים החל מחשיש ....
 
פרק ג:
שתי בנותי התקשו בקשרים עם האח שבנה לעצמו חברה יוצאת דופן אשר לא התאימה כלל לכל בני המשפחה.
הבחור הלך והתדרדר. בגיל 16 נפתח לו תיק ראשון על סחר בסמים והדחת קטין.
הבן נשלח לגמילה לשנה. מקום הגמילה רחוק פעם בחודש נסענו לבקרו. שיחות עם פסיכולוג וקבלת דוח התנהגות. טיול קשה מבחינה נפשית לשבת מול בחור כעוס שטען כי לא קבל מהוריו מה שהיה צריך. האשים אותנו ההורים במצבו. כל השהות בכפר הגמילה הייתה תחת צו. אחרי שנגמר הצו הבחור עזב את כפר הגמילה וחזר להשתמש. הרגשנו נורא . לא ידענו איך לעזור . לא יכולנו להחזיק אותו בבית כי הזיק לאחיותיו. אחרי פסק מרב הוחלט כי יגור מחוץ לבית אבל לא לזמן רב כי אם הולכים בדרך לא נכונה מועדים שוב ושוב.
היו ניסיונות לעבוד אבל תחת השפעה של סם קשה לעבוד ובכלל להיות עירניים ומתפקדים. חברים שליליים הסתובבו והיו כמו גובי חובות על כספים שטענו כי נתנו הלוואות.
הרמנו ידיים. לא ראינו קרן אור בתוך החושך הזה. בחור מוכשר שהרס בחייו כל חלקה טובה.
בעיר אחרת חיפש הבן את מזלו אבל שם פגש את מכריו הישנים כמוהו מסתובבים ברחובות אנשי קרנות נוגעים בסחי ומואס.
יום רודף יום הטבעת הלכה והתהדקה והרע מכל הגיע. תיק כבד עם הרבה סעיפי אישום. לא ארחיב בפרטים אבל היה משפט ובית סוהר. בכלא יש בית ספר מיוחד. שם לומדים את עניני העולם בשיטת הלימוד המהיר.
אמא ואבא באים לבקר מסתכלים על הילד שכשל מאחורי הסורג. דמעה סוררת נושרת אבל בפנים ידענו שלפושע מגיע עונש. כל כך עצוב כי הילד הוא שלנו. הילד שלנו נפל כל כך עמוק ואיך יקום? בביקורים השתדלנו ל היות חזקים אבל אחר כך בכינו על מר גורלינו ועל העתיד שממש לא נראה לנו ורוד...
כל הדברים שנכתבים פה אמיתיים קחו אותם לתשומת ליבכם כי השם גדול ועצום!!!

ערב שבת אני מדליקה נר של שמן זית להצלחת הילדים-כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן
 
פרק ד:
אחרי חודשים רבים נגמר המאסר. הבחור יצא לחופשי. אנה יפנה מי יושיט לו יד אוהבת. החברה לא תומכת ומפחדת מאדם שכשל. אנשים חיוביים לא נראו בסביבה. חברים מהעבר צצו כמו עשבים שוטים מנסים להיות שנית בקשר.
הבחור נשאר כמעט ללא חברים. האנשים טובים מהעבר לא רצו את חברתו ולהיות בודד גזירה קשה מאד.
בוקר ...צריך לחפש עבודה. מי יקבל לעבודה אסיר משוחרר. לא סומכים על האדם שסרח.
שיער ארוך שלעיתים נקשר לקוקו הופעה לא מרשימה במיוחד.
מקום עבודה ראשון העסיק ללא תלוש משכורת. אחרי חודש עזב ונשאר ללא תעסוקה.
הימים חולפים ואין תקווה. חבר דופק בדלת. מה יהיה התמונות מהעבר עולות וצריך כל כך להיזהר...
יום אחד קיבלתי טלפון: אמא עברתי דירה רחוק לא משנה. שכרתי דירה עם חבר אבוא אליך לעבודה ביום חמישי.
שמונה בערב עבדתי בעמדה של שרות לקוחות בחנות ענקית. פתאום ראיתי אותו נכנס קוקו אסוף וכיפה על הראש. פנים לא מגולחים לא האמנתי שזה הבן שלי...
 
פרק ה:
הסתכלתי על הבחור על הקוקו , על הפנים עם הזיפים ולא הבנתי. למה אתה לא מגולח מה זה? אמא אסור להתגלח עד ט' אב. לא יכולתי לשאול יותר. נכון יש זמן שאין מתגלחים ומסתפרים. מה יהיה אחרי ט' באב אז מה עם הקוקו? אל תדאגי.
נאמר לי לא לדאוג אז שהשם יעזור אמרתי לעצמי.
הלכנו ביחד לחדר האוכל ושם הוא הוציא מתוך התרמיל סידור וספר תהילים. מה זה שאלתי לא מאמינה? אמא אני מתפלל וכל יום קורא תהילים. את יודעת השותף שלי סופר סת"ם. אני מגיע לבני ברק למכור עבורו מזוזות. מה עם עבודה שאלתי ? מה איתך? אל תדאגי! שוב לא לדאוג איך אפשר . מי אם לא אמא שתדאג לבנה?
הימים היו ימי מלחמה בצפון ואני שמחתי שהבן לפחות גר בדימונה. אחרי הרבה זמן סוף סוף רמז כי הוא בדרום...
הבן התחיל תהליך חזרה בתשובה. אחרי פסח הוזמן לשבת ע"י רב במקום מגוריו.
השבת שבתה אותו-
החליט כי אלו החיים האמיתיים. קשה לזרוק הכול מאחור.
איך מפסיקים לעשן בשבת? צריך ללמוד הלכות כי הכול חדש ולא מוכר.
בשלבים איטיים אך בטוחים התחיל לצעוד לעבר המטרה...
עברו שבועיים שוב ערב ואני במשמרת. לחנות נכנס בחור רזה עם שתי פאות שחורות כיפה לבנה וזקן הבן שלי. לא יכול להיות אני מדמיינת לעצמי. אבל פתאום שמעתי: אמא שלום.
עזבתי את העמדה בה הייתי ונגשתי אליו. הלכנו לצד ושם שאלתי דבר חשוב שהייתי מוכרחה לברר. איך יתכן כי הוא נוסע לדרום דרך בני ברק.
כל הזמן שברתי את ראשי באמת איפה הוא מתגורר. קבלתי תשובה שממש הפתיעה אותי: אני גר בצפת.
לא לשכוח כי הייתה מלחמה והטילים נזרקו והבן חי ממש בקו הראשון.
לא עזרו לי בקשותי שיבוא לגור אצלי עד יעבור זעם. השם שומר ושוב אל מה לדאוג. לא לדאוג אבל איך? מסוכן אזעקות ..הרוגים . אני במרכז רק ניזונה מהחדשות באמצעי התקשורת.
אתה רוצה ציצית שתשמור עליך זה נראה לי ממש חובה. העינים ברקו מאחורי המשקפיים. הבחור חזר לצפת לבוש ארבעה כנפות.

נפלאות דברי השם איש לא יבין זאת. אל תשאלו יותר מדי שאלות לא תמיד מקבלים מענה.
אני לא שאלתי אבל קבלתי תשובה-מאשפות ירים אביון. רק הוא אין עוד מלבדו!!!!
 
פרק ו:
המלחמה נגמרה. לפני ראש השנה הבן קנה בגדים חדשים חולצה לבנה ומכנסים שחורים. זהו הודיע אני מחליף מלתחה.
לקראת סוכות הוזמנתי לסוכה. ערכו לי קבלת פנים מלכותית.
נכנסתי לחדר מלא ספרי קודש . מימין עמד שולחן עם מאכלי חג בתבניות חד פעמיות. מה זה אמרתי יש לכם אורחים? כן את האורחת שלנו כל הלילה עמדנו ובישלנו הכול שתראי כי אין מה לדאוג.
היום אני מבינה כי אין מה לדאוג הבחור קשור לרב ועובד עבודת קודש. השם סובב את הדברים וכיוון למסלול הנכון.
זוכרים את הסיפור שכתבתי בשנת 2004 " קרוב השם" כתבתי שם דברים חלק מהמציאות וחלק חלומות שלי כי לא יכולתי להתמודד עם המציאות המרה. החלום ממתק לעיתים ועוזר ככה לשוט על כנפי הדמיון. מה זאת היתה נבואה ?
 
מנין הייתה לי הזכות?

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



1. שליחה נאמנה!!
מאת: נחמה | 09.12.2010 | 22:16:03

הלנה חיזקת אותי מאד!!!!

אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר