פרשת ויחי, התש"פ
פרשת השבוע | הרב רמי פדלון | י"ח טבת התש"פ | 1648 | 0 | |
כתוב בפרשתנו:
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה".
פרשת ויחי היא פרשה סתומה.
פירש השפתי חכמים:
כלומר, קבלה היא בידינו מעזרא ע"ה שפ' ויחי היא תחילת פיסקא ולא חדא פרשה היא עם 'וישב ישראל'; ודרך פרשה סתומה - שיעורה רווח ט' אותיות, והכא כולה סתומה ואין בה ריווח כלל.
מה רצתה התורה ללמדנו בענין זה?
אחים יקרים! פירושים רבים נאמרו בענין זה (עיינו במפרשים), וב"ה נפרש על פי הבנתנו בתורת רבינו.
אם נתבונן בפסוק הראשון בפרשה, מיד תעלה שאלה: הכיצד כתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים"?
הלא ידוע כי ארץ מצרים היא היפך החיים - "חשך על פני תהום", בחינת מיתה. אם כן, כיצד 'ויחי' יעקב דווקא במצרים?
ובאמת, הרמז הוא בענין שהבאנו לעיל - היותה של הפרשה סתומה.
אין "אויר" - אין רווח בין האותיות, ודווקא שם - במקום הזה הסתום, שאין בו אויר - דווקא שם "ויחי יעקב".
זאת - כדי לומר לך: דע כי עיקר החיות הוא דווקא בזמן הירידה.
אומר רבינו (ליקוטי מוהר"ן קמא כב, יא) כי "הירידה היא תכלית העליה" - ללמדך שדווקא במקומות הצרים - בירידה - יש גילוי עצום ויש חיות.
"ויחי יעקב בארץ מצרים", כי הירידה והסתימה היא דמיון.
אם לא הגעת ל- 'ויחי' במצרים - אם לא קיבלת את המציאות של המצבים הקשים בשמחה, אתה נקרא 'מת', חס ושלום.
על יעקב אבינו נאמר: "יעקב אבינו לא מת", ושואלת הגמרא (תענית כה:): וכי בכדי [בחינם] ספדו ספדיא וחנטו חנטיא וקברו קברייא?
הלא ספדו לו וחנטו אותו וקברו אותו?
ומשיבה הגמרא מדרשת הפסוק: "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה', ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעם מרחוק, ואת זרעם מארץ שבים" (ירמיהו ל) - מקיש הוא לזרעו! מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים.
יעקב משאיר לבניו שכל שמשאיר אותו חי; ומהו אותו השכל?
"ויחי יעקב בארץ מצרים" - תכניסו חיות גם שאתם במצרים, גם כשקשה לך, כשצר לך - תכניס את הקב"ה.
"ויזעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם". כשאתה מכניס את הקב"ה למיצר, מיד אתה נושע.
ירידה - תכלית העליה.
דווקא אחרי מצרים זכינו לכל הטובות - תורה, ארץ ישראל וכו'.
אחים יקרים!
אומר הפסוק: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה".
17 הוא גימטריא של 'טוב'.
יעקב אבינו הסתכל על הטוב שבכל דבר, כמאמר רבינו (ליקוטי מוהר"ן קמא רפב): צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב... על-ידי זה מעלה אותו. עיין פנים.
יעקב אבינו העלה את כל ימיו הקודמים, שאותם הגדיר בפני פרעה: "מעט ורעים היו שני חיי".
מגלה יעקב: על-ידי הטוב שמצאתי גם במקומות הקשים, זכיתי להעלות אותם לחיים נצחיים.
יעקב אבינו לא מת. הוא השאיר לבניו את הדעת שאין עוד מלבדו ורק כולו טוב, רק תחפשו את הטוב שבכל דבר, וזכיתם לחיים טובים - חיים נצחיים.
לרפואת אמי מורתי - דינה בת רות, הי"ו
לרפואת והצלחת הילד היקר והנחמד - נח נחמן בן אפרת, ני"ו
מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן
