מאמרים וראיונות

פרשת קרח

פרשת השבוע | רבקה ראש | ט' אייר התשע"א | 4440 | 0 | |

פרשת קרח

"ויקח קרח, בן-יצהר בן-קהת בן-לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן-פלת--בני ראובן. ויקמו לפני משה, ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים, נשיאי עדה קראי מועד, אנשי-שם. ויקהלו על-משה ועל-אהרן, ויאמרו אלהם רב-לכם--כי כל-העדה כלם קדשים, ובתוכם ה'; ומדוע תתנשאו, על-קהל ה'"

בפרשת השבוע מסופר על מחלוקת קרח ועדתו.
קרח:ראשי תיבות קנאה רוממות חמדה.
קרח מקנא מתוך רוממותו וחומד את מה שאינו שלו.
קרח הוא מן המילה קרחה שפירושה מחלוקת.כמו קרחת היוצרת פירוד בין שערות
וכלשון הגמרא (סנהדרין קט,ב) "קרח - שנעשה קרחה בישראל"
בנבואת יחזקאל (פרק א´) כתוב:"רקיע כעין הקרח הנורא"
יש קשר בין קרח (מים קפואים) לרקיע.
הרקיע שנוצר ביום השני לבריאה הבדיל וחילק בין המים העליונים
למים התחתונים.

"ויקח קרח", פירש רש"י: "לקח את עצמו לצד אחד, להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה.וזה שתרגם אונקלוס: 'ואתפלג', נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת".

"ומה ראה קרח לחלוק על משה
נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל,שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדיבור" שלפי דעתו הוא היה ראוי להיות נשיא.טענתו של קורח הייתה כי כל העדה כולם קדושים...שהשלום והאחדות יבואו מתוך שכולם שווים,
הוא לא תפס שהשוני בין בני האדם יאפשר אחדות.השלום נבנה דווקא מתוך השוני.שלום לשון השלמה,השלמת הזולת שממנה השלמות.

מי הוא בעל מחלוקת כקורח
מי שמוחה על חלקו ורוצה את אשר יש לזולתו,
מכאן מאבד גם את שלו ונשאר קרח מכאן ומכאן.
(מדרש רבה): אמר לו משה, בקר; גבולות חלק הקב''ה בעולמו;
החולק,חולק על חלוקתו של הקב"ה,ששם גבולות בעולם.

משנה מסכת אבות פרק ה, יז
"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים,ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו "
מהי מחלוקת לשם שמיים שדרים בה יחד אש ומים,ששניהם משרתים ביחד את הבריאה

אמרו חז"ל (דב"ר יב) "עושה שלום במרומיו,
אמר ריש לקיש: מיכאל כולו אש וגבריאל כולו שלג,
ועומדין זה אצל זה ואינן מזיקין זה לזה.
אמר בר קפרא:
ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא תחרות
ולא שנאה הם צריכין שלום,
התחתונים שכולם שנאה ותחרות וקנאה על אחת כמה וכמה
ולכן אם המחלוקת היא לשם שמים סופה להתקיים,
מפני ששם שמים הוא יסוד ושורש אותה מחלוקת,
וממלא יש מקום לכל הדעות המחולקות שכולן מעוגנות במי שבראן.

"קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח,ו)
המניע העיקרי למחלוקתו של קרח היה קנאה. ועל זה אמרו
"הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד,כא).

ויקח קרח" - "לקח את עצמו" (רש"י).
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר:
מנהיג ישראל נותן ומעניק טובה וברכה לכלל ולפרט.
ואילו כל מהותו של קרח הייתה "ויקח", הכל לטובת עצמו.

רבי שלום מבלז היה אומר: קרח עניו היה,אלא שענוותנותו הייתה פסולה, שהיה אומר:איני צדיק, וגם אחרים אינם צדיקים.אבל משה רבנו – עניו אמת היה, שהיה אומר:איני צדיק, אבל עמך ישראל כולם צדיקים הם.

קרח מאשים את משה ואהרן בהתנשאות,כשבעצם הוא המתנשא ומתוך רוממותו
הוא מחפש גדולה לעצמו.משה מדבר עם קורח ועדתו.הוא מבקש לדחות את ההכרעה עד למחרת בבוקר.
למה בבוקר כי אז יש בקרה ואור ובערב יש ערבוב..

"בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו
ואת אשר יבחר בו יקריב אליו"

קרח מבין בשכל את: 'ויודע ה' את אשר לו'..
אבל המידות....,אין להם קשר לשכל,הקנאה 'אכלה' אותו.
משה פונה אל קורח באופן אישי,ברכות.
משום שאינו חפץ באבדן החולקים עליו,
אלא מבקש את טובתם בלבד.
לא ב"וידבר" שהיא לשון קשה, אלא ב"ויאמר".
ויאמר-לשון אמיר-צמרת העץ,
משה מנסה דרך 'מרום העצה',להסביר,
אך קרח פוחד מלשונו הרכה של משה,
קרח לא פוצה פה והאדמה פוצה את פיה.
קרח רוצה לבלוע את העולם והאדמה בולעת אותו.

אדמה-אותיות האדם
אדמה היא עפר,אפשר להיות נמוך כמו העפר.
ולהיבלע בתוך האדמה מתוך קנאה
והאדם לשון אדמה - אהיה דומה לה', גבוה כמו השמיים.

"ותפתח הארץ את-פיה, ותבלע אתם ואת-בתיהם,
ואת כל-האדם אשר לקרח, ואת כל-הרכוש
וירדו הם וכל-אשר להם, חיים--שאלה;"

למה נבלעו בתוך האדמה
אמר על כך הרבי מסטריקוב:
שמשה היה עניו מכל אדם,שהגיע עד עפר בשפלותו,
ובכל זאת טענו כנגדו: "ומדוע תתנשאו"
ענוות משה נחשבה בעיני קרח ועדתו להתנשאות,
לא נותר להם אלא לרדת מתחת לפני האדמה..

ציוויי התורה הכלליים נאמרים בלשון רבים-עתיד
"קדושים תהיו", "והייתם קדושים",
וקרח מרוב גאווה ותחושת "כוחי ועוצם ידי" אומר וחושב
ש "כלם קדושים" ברגע זה. בעייתו של קרח היא תזמון.
"כל העדה כולם קדושים" בהווה, וזו הייתה טעותו,
אך לעתיד לבוא,תתגלה המציאות של כל העדה קדושים.
וזה רמוז בדברי האר"י ז"ל
שמו של קרח רמוז בסופי תיבות של הפסוק: "צדיק כתמר יפרח",
ואמירתו של קרח תהיה צודקת לעתיד,
מתי
"היום, אם-בקלו תשמעו." (תהלים צה ז)

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר