מאמרים וראיונות

"ו?אלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם".

בפרשה זו מונח היסוד למשפט העברי הקדום.קדום הוא מה שהיה קודם.
שורש המילה ק.ד.מ. מורה גם על קדימה.מה שהיה הוא שיהיה.
על האדם לשים את משפטי האלוקים לפניו."להקריב" את ה''אני'' כדי להתקרב,
כתוב: ''לפניהם'' -להעמיד המשפטים לפניהם, לפני קיומם הם.

"אשר תשים לפניהם"
אמר הקב"ה למשה,לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים,עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו;לכך נאמר: אשר תשים לפניהם,כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
המשפטים כמזון
רומז לנו רש"י כי התועלת שמביא לימוד התורה לנשמתנו,מקבילה לתועלת שמביא המזון הגשמי לגופני. משפטים, הם ההכרעות הצודקות של ה', אורחות חיים,שיהפכו ל"תורת חיים".

מבאר רש"י – "לפניהם". ולא לפני עובדי אלילים;
ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל –אל תביאהו בערכאות שלהם.
התורה מלמדת אותנו שכאשר אדם תובע את חברו, יתבע אותו בפני בית דין הדן על פי דיני התורה בלבד,ולא בפני בתי משפט הדנים על פי חוקי הגויים.
"לפניהם" - שהלימוד יהיה באופן של "להראות לו פנים":
לבאר את ההלכה הנלמדת, עד שהיא תיקלט בפנים.בתורת החסידות מתפרשת המלה "לפניהם", לפנימיותם,לא מספיק לקיים ולהבין את המצוות,
צריך שהחוקים והמשפטים יקוימו מתוך הנשמה פנימה.

"אשר תשים, לפניהם"
אומר רבינו בחיי: "תשים" מלשון סם.זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מוות.אם הדיין שופט בצדק, הוא לו סם חיים ואם לא, נעשה לו סם מות.
ודרשו רז"ל על הפסוק בדברים יא:"ושמתם את-דברי אלה", מלשון סם,
שאמרו, זכה אדם בדברי תורה נעשים לו סם חיים לא זכה נעשים לו סם מות.

"ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם".
הפסוק כולל חמש מלים ולכולן מתייחס "בעל הטורים".בכל מילה הנחיות לדיינים היושבים בדין וכל המילים בדרך של נוטריקון.
"ואלה" - וחייב אדם לחקור הדין - כדי להגיע לאמת.
"המשפטים" - הדיין מצווה שיעשו פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר" - אם שניהם רוצים. (מסכימים לפשרה).
"תשים" - תשמע שניהם יחד מדברים.
"לפניהם" - לא פני נדיב יהדר, התנכר מהם.

"ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם".

תירגם אונקלוס פסוק זה:"ואלין, דיניא, דתסדר, קדמיהון"
ואלה הדינים אשר תסדר לפניהם.
חז"ל רואים בדברי התרגום רמז לעבודת המתקת הדינים לפני ישראל.
להפיכת גזירה קשה לטובה,לדרך בה אפשר להפוך את ה'נגע' ל'ענג'
את ה'פשע' ל'שפע' ואת ה"ניתוק" ל"תיקון".
במילה "קדימהון" יש "דין" ו"מקוה".
מקוה הוא הממתיק את הדין לפי:"קומה, עזרתה לנו; ופדנו, למען חסדך."
קומה - אותיות מקוה. מקוה טהרה.מקוה של תקווה.

אומר המדרש: כשם שהזהיר הקב"ה על הדברות כך הזהיר על הדין.
למה
שבו העולם תלוי, שנאמר במשלי: 'מלך במשפט יעמיד ארץ'
אמר ר' אלעזר: כל התורה תלויה במשפט.לכך נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות,
לפי שהבריות מעבירין על הדין, והוא נפרע מהם.
מלך--במשפט, יעמיד ארץ;- השופט בני אדם,צריך להתנהג כמו מלך בזמן המשפט.
מלך במשפט יעמיד ארץ, זה הקב"ה, שברא את עולמו בדין,
שנאמר: "בראשית, ברא אלהים".
ברא ה' לא נאמר, אלא אלהים,שהוא מידת הדין.
ובתהלים עה:" כי-אלהים שפט;", ללמדך שבדין נברא העולם.
"ועז מלך, משפט אהב"-העוז של מלך מלכי המלכים הקב"ה,והוא אוהב את המשפט ונתנו לישראל שהם אוהביו.

מובאת סגולה להמתקת הדינים.לקרוא את ספר תהלים בשלמותו ברציפות.
ורמז בפסוק: "מי--ימלל, גבורות ה'; ישמיע, כל-תהלתו."
פירש הבעל-שם-טוב: ימלל – מלשון שבירה,כתישה, כמו "וקטפת מלילות".
"מי ימלל גבורות ה' " מה שובר ומבטל את הגבורות והדינים שלמעלה
"ישמיע כל תהלתו" – אמירת כל התהלים.
והשורש-''שמע'', ראשי תיבות ''שאו מרום עיניכם''.

"מדבר-שקר, תרחק"
המלה העברית "שקר" בנויה משלוש אותיות הבאות ברצף, לפי סדר הא"ב .
ואילו בין שלוש האותיות של המלה אמת - א-מ-ת יש מרחק
א' היא בתחילתו של הא"ב, ת' בסופו ומ' באמצעיתו.
צריך להפריד בין אותיות השקר, משום שנאמר לנו "מדבר שקר תרחק".
ולקרב בין אותיות האמת, כדי שהאמת תתלכד.
חכמי הקבלה אומרים שכאשר יבוא אליהו הנביא, הוא יסדר את אותיות הא"ב בסדר שונה, וכך יפריד בין אותיות המלה "שקר" ויקרב בין אותיות המלה "אמת". התלמוד מלמדנו כי "חותמו של הקב"ה אמת".
התורה מצווה עלינו אמת.שתשמור על האנושות מפני השקר.