מאמרים וראיונות

"ויהי בשלח פרעה את העם "

ה"לא אשלח" של פרעה מתהפך על אפו ועל חמתו.
"בשלח" - שהייתה חשיבות גדולה שדווקא פרעה ישלח את העם
כי השכיל לראות את מציאות ה' לאחר 10 המכות.
פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו,אך בשכלו לא תפס אפשרות לגאולה.
כי מה לו ולאמונה ועל כן היה מחזק את לבו.
לפי דברי הזוהר, עניין פרעה הוא בתוך הדעת,
שמצד השכל,אין שום אפשרות לצאת משליטת מצרים,
אלא רק בכוח אמונה שמעל לדעת, הכוח שמבטל את כל הכוחות שבעולם.

הפרשה מתארת את הסיפור הנפלא של קריעת ים סוף.
היציאה מן השעבוד לחירות שתתקיים רק כשישראל בעצמם ילחמו וינתקו את חבל הטבור הקושר אותם למצרים.
ביציאת מצרים השתחררו מהשעבוד הפיזי ובקריעת ים סוף,מתחושת השעבוד הנפשי,מהזיקה להוויה המצרית,
כי אפשר היה לצאת ממצרים,אבל היה צריך להוציא את מצרים שהייתה טבועה בלבם.
איך יעשו ישראל את הניתוק בעצמם
ישראל רואים את המצרים קרובים, ואין להם לאן לברוח .
הם צועקים :" ויצעקו בני-ישראל, אל-ה'"
ומשה עונה :
"ואל-תיראו-התיצבו וראו את-ישועת ה'....ה', ילחם לכם; ואתם, תחרשון"
"תחרשון"- אתם תחרשו בשעת החריש,תזרעו בשעת הזריעה
ואז תזכו לקצור בשעת הקציר..ה' ילחם לכם,כשאתם תעשו מעשה.
ומה אומר ה'
"ויאמר ה' אל-משה, מה-תצעק אלי; דבר אל-בני-ישראל, ויסעו."
ישראל הם שצריכים לעשות "ויסעו" - לזוז בעצמם.
תזוזה רוחנית חזקה,מהמקום ה"פרעוני" של חוסר אמונה, למצב של אמונה.
ישראל הם שצריכים לבקוע את הים,לבקוע את הטבע המטביע
איזה טבע הטבע של עצמם.
וה' אומר למשה,איך זה קורה ממש.
"ואתה הרם את-מטך, ונטה את-ידך על-הים—ובקעהו"
משה מרים את ה"מטה" לשון הטיה כלפי מעלה,כדי שיבינו את מקור הכוח
כמאמר הנביא: " שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה "(ישעיה, מ' כו)
ואז מטה את ידו על הים. והים נבקע. "ויבקעו, המים"

"ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים;"
בפרקי דרבי אליעזר פרק נא:שבעה מופתיים נעשו בעולם שלא נראו כמותן ,
המופת החמשי- 'מיום שנבראו שמים וארץ לא נהפכו מי הים ליבשה עד שיצאו ישראל ממצרים'.ישראל עמדו בזמן קריעת ים סוף במדרגה נשגבת של אמונה.
אומרים חז"ל- "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן"
ניסים גלויים שמהם נבעה שירה,שירה מתוך הנשמה פנימה.
שירת הים.
ב"תיקוני הזוהר" כתוב: "בראשית" – אותיות "שיר תאב".
מתחילת הבריאה,מבראשית ,שה' תאב ,רוצה לשמוע את שירת הים.
כי שירת הים נובעת מתוך קריעת ים סוף ,של כל אחד מאיתנו.

"אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת, לה'",
"אז ישיר"- שירת הנצח,שירת העבר והעתיד.
"אז"-בעבר."ישיר" בעתיד.
שירה ובה העיקר:"ה' ימלך, לעלם ועד"

"זה אלי ואנוהו'"
פירש רש"י: " זה אלי - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע."
זה אלי ואנוהו - כל מה שהאל ברא, אני אהפוך לנווה לנוי ליופי.
"ותקח מרים הנביאה אחות אהרן, את-התף--בידה; ותצאן כל-הנשים אחריה, בתפים ובמחלת"

הנשים משתתפות בשירה ובהתעלות.
ידוע שישראל יצאו בחיפזון, "וגם צידה לא עשו להם",
לא לקחו מזון,אבל תופים לקחו..
כותבים חז"ל: "מובטחות היו צדיקות שבדור, שיקרו להם ניסים".
הנשים לקחו תופים כי באמונתן היו בטוחות שתהיה גאולה.
אומר רבי נחמן: תף – ר"ת: תמימות ופשיטות.ההיפך מספק וחוסר אמונה.
זה היה כוחן של הנשים , כוח התף.
והן חוללו במחלת- התרוממו מעל האדמה,מעבר למגבלות הארציות,
מחול המבטא חופש ואושר.
מחולות אותיות- לוחמות -"לוחמות החופש"...
מחול-מעל לחול

"אני ה', רפאך"
"ויאמר אם-שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל-חקיו--כל-המחלה אשר-שמתי במצרים, לא-אשים עליך, כי אני ה', רפאך"

מי שמאמין מלכתחילה לא נזקק כלל לרפואה כי אין הוא חולה
"כי אני ה', רפאך" – רפואה מונעת.
התורה היא הרפואה שניתנה לעם ישראל ,ככתוב: (מסכת עירובין נד א')
"חש בראשו יעסוק בתורה.. חש בגרונו יעסוק בתורה...חש בכל גופו יעסוק בתורה,שנאמר: ולכל בשרו מרפא'"
"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך".
אומר המדרש:'ומה תלמוד לומר כי "אני ה' רופאך "
אלא אמר המקום לישראל,
דברי תורה שנתתי לכם חיים הם לכם, רפואה היא לכם,
שנאמר: כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא.' (ילקוט שמעוני רנ"ז).

" כמעשה ארץ-מצרים אשר ישבתם-בה, לא תעשו".(ויקרא יח,ג)
"ושמרתם את-חקתי ואת-משפטי, אשר יעשה אתם האדם וחי בהם". (ויקרא יח ה)

כשמחזירים את ספר התורה לארון הקודש אומרים:"עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
עץ החיים - תורה. 'עץ החיים' - עצה לחיים.
מובטח לאוחזים ולתומכים בעץ החיים,יותר מחיים,הבטחה לאיכות חיים ואושר.

כי אני ה', רפאך – ראשי תיבות: אכי"ר- א' מן כ' ן י' הי ר' צון.