מאמרים וראיונות

רבי נחמן נמשל ליוסף הצדיק שהוא איש נבון וחכם שיכול להציל אותנו בשבע שנות השבע כי פרעה וחלומו וכן שנות הרעב והשבע נמצאים גם עכשיו כי התורה היא רוחנית וקיימת גם עכשיו וחלום פרעה, פרוש המדמה והגשמיות של התורה והמציאות אם אדם ילמד את התורה על כל ענפיה ואפילו אם יהיה מקובל גדול ולמדן, יישאר רעב, כי לא משביע את נפשו בפירוש הרוחני, המזין את הנשמה, כמו שכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו. וכן לדוגמא מצוות ציצית אם ילמד את המצווה בהבנה גשמית ואפילו עם הכוונות שלה, היא בגד של ארבע כנפות מדמה כחלום, וארבעה חוטים כפולים בכל קצה. רבי נחמן זי"ע לא בא לעולם לומר שעל ידי ציצית כזו והבנה זו יתעלה החן והחשיבות של ישראל, כי כאן חסרה הח', שהיא החיות של הציצית שממנה אני אחיה, בבחינת סם חיים שהיא התורה בכוח, כי זרה נעשית התורה סם חיים, לא זרה סם מות חס ושלום, וסם מות פירושו לפי דעת רבי נחמן המובנת מספריו ותורתו, היא הגשמיות שנקראת מדמה מצוות ציצית הרוחניות היא ההבנה והאמונה וההסכמה מצידי שהשם יתברך מציץ מן החרכים, מסתכל עלי ומביט בי כל רגע ורגע, כמו שכתב בתורה ז' חלק א' ליקוטי מוהר"ן שציצית לשון "מציץ מן החרכים" על ציצית הזו אמר רבי נחמן שחכה כל כך הרבה להבין סוד הציצית. לציצית כזו התכוון רבי נחמן באומרו ח' לשון חיות ואילו ההלכה הכתובה בלשון ערוך איך עושים ציצית כשרה ומה המצוות ההלכתיות שלה היא הציצית הגשמית והיא הנ', שכתב בתורה א' ליקוטי מוהר"ן א'.

וצריך לחבר ח' עם הנ', היינו השכל של המצווה ולהבין וללמד עצמי בדיבורי אמונה:

"ריבונו של עולם, אתה מסתכל עלי כל רגע ואיני שם לך לב, תסלח לי, תן לי לקיים את מצוות הציצית ברוחניות שלה וכן בגשמיות שלה, אנא ריבונו של עולם, תן לי לחיות עמך ולזכור אותך כל היום ולהתעורר מן השינה הרוחנית".

בהמשך תורה א' ממשיך רבי נחמן זי"ע יקורא לאדם שלא רוצה להסתכל ברוחניות של התורה ולעבוד את השם באהבה, בחי' עשו כי הוא רוצה לעשות את המצוות בלי להתבונן בשכל הפנימי שלה, כי עשו מלשון עשייה, ועליו כותב רבי נחמן זי"ע "לא יחפוץ כסיל בתבונה" ואילו יעקב נקרא איש הישראלי שמסתכל בשכל של המצוות ושל כל דבר ומתבודד כל יום שעה של התבודדות, שהיא דיבור עם השם יתברך היציאה משפט עצמי והתפילה לעבוד במילים שלו שעל זה אמר רבי נחמן זי"ע שעולים מזה שעשועים גדולים לבורא העולם, זוהי הוראתו של רבי נחמן זי"ע שהוא רופא הנפשות ושעה של התבודדות כל יום בהתמדה זה תרופה של גדול הרופאים הרוחניים עלי אדמות, שכל הרופאים הגשמיים הם רק משל לרופא הזה ויעקב הוא אחד שיודע ומאמין ומגדל דעתו ואמונתו גם בציצית הרוחנית שהשם יתברך מציץ עליו כל רגע ורגע, מלבד הציצית הגשמית שעליו זוהי תורה רוחנית של זיכרון, זוהי תורה של הלוחות הראשונים שאין בה זוהמת הנחש, שהיא גשמיות ומדמה ובפירושים כאלה אפשר לזכור את כל התורה כולה לקיימה בהתבודדות כי היא רוחנית ולא גשמית כמו שכתב רבי נחמן זי"ע בתורה ק"י חלק א' שהתורה היא רוחנית ופירוש רוחנית היא בלי שום מקום וזמן כי לציצית הגשמית הכתובה בשלחן ערוך יש לה ציור, בד עם ארבע כנפות וחוטים בכל קצה צבע לבן עם פסים שחורים ומקום כי ציצית זו תופסת מקום באורך רחוב וזמן, שזמן ציצית ביום ולא בלילה, אך זה שהשם יתברך מסתכל עלי ומציץ מן החרכים ורואה אותי כל שנייה ואני מאמין בזה, זה בכול אדם ובכול זמן ובכול מקום, כי השם רואה אותי היכן שאני אהיה וגם בעולם הבא ימשיך לקיים מצוות ציצית, כי גם שם יאמין שהשם רואה אותו אז כמו שהתרגל ולימד את עצמו בעולם הזה על פי הסבריו של רבי נחמן זי"ע, ואינו תלוי בגשמיות הציצית שהיא בחינת חיסרון, כי פעם יש לי למשל ביום ובלילה אין לי כי זמן ציצית ביום ולא בלילה, וכן יעקב ועשו אם נשם אותם בציור מקום וזמן אז אין לו אותם עכשיו, כי יעקב נראה לפי דמיונו הגשמי כצדיק עטוף לבן עם זקן מהודר וגלימה ועשו נראה לפי דמיונו הגשמי כאדם רע שאינו לבוש בצניעות עם שער פרוע ועגילים באוזן אך ההבנה הרוחנית לפי דברי רבי נחמן הוא האדם המסתכל בשכל המצוות ועובד עבודתו שלמה ותמה, כמו שכתוב "ויעקב איש תם" שפירושו שלם בעבודתו זה צריך להיות אני ואתה ואילו עשו מלשון עשייה זה אחד שמסתפק בעשייה הגשמית ואינו חפץ בשכל הפנימי, ולא כמו בחינת יעקב שעושה שניהם ודבוק בעץ החיים, שהוא פירושו של רבי נחמן שגילה לנו בורא העולם על ידו כדי שנחיה בעולם הזה ובעולם הבא וננצל מהמוות כי אחד שאינו לומד פירושו של רבי נחמן ומקימם בהתבודדות, כתוב עליו "ביום אסלק ממנו מות תמות" כי אוכל מהתורה שהיא עץ הדעת טוב ורע ומת בהבנה, שהיא מיתת השכל שהיא הנשמה ואדם שלומד מקיים דברי רבי נחמן בשעת ההתבודדות שלו מחיה את שכלו לנצח!