מאמרים וראיונות

י'ח בתשרי - הילולת רבינו נחמן בן שמחה בן פיגא זיע'א

חסידות ברסלב | מערכת האתר | ז' תשרי התשע"ו | 4149 | 0 | |

י'ח בתשרי - הילולת רבינו נחמן בן שמחה בן פיגא זיע'א

י'ח בתשרי - הילולת רבינו הקדוש, צדיק יסוד עולם, נחל נובע מקור חכמה - רבינו נחמן בן שמחה בן פיגא זיע"א - אומן!

מידע אודות חסידות ברסלב

חסידות ברסלב נקראת בשם - ברסלב על שם העיר בה ביסס האדמו"ר הצדיק רבי נחמן את החסידות.

עקרונות החסידות
חסידות ברסלב מדגישה את חשיבות השמחה בעבודת ה', ואחד המשפטים המרכזיים אותו משננים החסידים הוא "אין יאוש בעולם כלל". חשיבות השמחה בחסידות ברלסב מוכרת בעיקר מהציטוט: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כד). כמו כן מדגישה החסידות את עיקרון ה-"התבודדות". ("ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" - ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כה) ההתבודדות המהווה מעין שיחה בין האדם לבוראו, בשפה מדוברת, נועדה לחזק את הקשר שבין האדם לבורא ולהתעלות מבחינה רוחנית. שלשת עיקריה של החסידות, כפי שהם מופיעים ב"כוכבי אור" אחד מרישומי השיחות מדור-דור בברסלב, הינם: לימוד שולחן ערוך מדי יום (רבי נחמן הזהיר מאוד על שמירה קפדנית של ההלכה), עריכת "התבודדות" מדי יום והשתתפות ב"קיבוץ" החסידים בראש השנה.

פעילות חסידות ברסלב בישראל
לאחר שנת 1990 התרחבה מאד פעילות החסידות והיא מקיפה חסידים רבים המתארגנים מדי שנה להשתטח על קברו של הרבי בעיירה אומן שבאוקראינה. כמו כן עוסקת החסידות בהפצת דברי תורתו של הרבי, מכירת ספרים וארגון ערבי תורה ולימוד. חסידי ברסלב בישראל עוסקים רבות בקירוב חילונים אל הדת, על ידי הפצת חומרים עם עיקר תכני החסידות (כמו קלטות, קונטרסים, מדבקות ועוד). פלוגת הנ נחי"ם של חסידי ברסלב ידועים בריקודיהם בצמתים מרכזיים וברחובות בשילוב מוזיקה חסידית. בנוסף, חסידי ברסלב מקימים ומתחזקים מרכזים עירוניים שבהם מתקיימים שיעורים בנושאי דת וחסידות ותפילות לציבור הרחב.

פלגים שונים בחסידות ברסלב
ר' ישראל אודסר, ראש ה"נ נחים" בחסידות ברסלב. נפטר בשנת 1994 חסידות ברסלב כיום היא חסידות ללא רבי מובהק (בעגה החסידית הם מכונים "טויטע חסידים" שמשמעו "חסידים מתים", שרבם הלך לעולמו בלא יורש), משום שלאחר מותו של ר' נחמן (בשנת ה'תקע"ה - 5181) חסידיו סירבו להכתיר רב אחר במקומו. עם זאת קיימים באופן לא רשמי מספר פלגים בחסידות ברסלב.

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר
אחת הקבוצות הגדולות מבין חסידי ברסלב, הם תלמידיו של המנהיג הירושלמי הרב יעקב מאיר שכטר.
בקבוצה זו קיימים גם תלמידיהם של רבנים ("משפיעים") אחרים בחסידות, כמו הרב שמואל משה קרמר.

תלמידי הרב אליעזר ברלנד
קבוצה גדולה נוספת של חסידי ברלסב לומדים בישיבת "שובו בנים" בקבוצה זו קיימים גם חסידי ברסלב תלמידי הרב שלום ארוש (ראש מוסדות חוט של חסד מתלמידי הרב ברלנד).

תלמידי מוהרא"ש
תלמידיו של הרב אליעזר שיק (מוהרא"ש) בישיבת "היכל הקודש" ביבנאל.
המוהרא"ש התפרסם בייחוד בגלל הקונטרסים שהפיץ ותלמידיו ממשיכים להפיץ.

"נ נחים"
המשפט "נ נח נחמ נחמן מאומן" נקשר לחסידות ברסלב בעקבות הסיפור על ר' ישראל בר אודסר ("בעל הפתקה"), מראשי החסידות, שמצא פתק בספרו של ר' נחמן ובו משפט זה. לטענתו נמסר לו מהרבי ששינון משפט זה יגרום לזירוז הגאולה ולביאת המשיח. חסידיו של הרב אודסר מכונים "נ נחים" והם חסידי ברלסב המוכרים יותר בציבור הרחב בעיקר בגלל 'החסידים הרוקדים ברחובות' והוצאת הספרים של ספרי החסידות דרך פלג זה (סמל של אש המהווה חלק מהמשפט "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" מתוך הפתקה של הרב אודסר). חסידים אלו כוללים חרדים ודתיים לאומיים. בין החסידים המפורסמים המשתייכים לפלג זה הזמר עדי רן.

חבקו"ק
קבוצה הרואה בכתבי חסידות ברסלב בסיס להשקפתם, קבוצה זו מפרשת את כתבי ברסלב לפי הגישה הדתית לאומית שלא כמו הקבוצות האחרות שבהם מפרשים ספרי החסידות בגישה החרדית (להרחבה ראה חבקו"ק)

הזרם המרכזי
ואולם, רוב מנין חסידי ברסלב אינם נמנים על כל פלג רשמי שהוא, והם מכונים "הזרם המרכזי".
ביניהם נמנים רוב רבני ברסלב, שאינם בעלי קהילות מוגדרות, אך לשיעורי החסידות שלהם - ברחבי הארץ כולה - נוהרים מאות מהחסידים, ורוב הארגונים החינוכיים בברסלב. בין הרבנים החשובים (המכונים "משפיעים") שב"זרם המרכזי" נמנים הרב נתן ליברמנש והרב מיכל דורפמן, זקן חסידי ברסלב כמו גם קהילת ברסלב בבני ברק וקהילת ברסלב הצפתית, שהוקמה על די הרב אלעזר מרדכי קעניג.

תנועת ברסלב
תחילת תנועת ברסלב - רבי נחמן ור' נתן.

בעמודים אלה מוגשת ההיסטוריה של חסידות ברסלב - כיצד נאחזה בשלבי צמיחתה באדמת אוקראינה, וכיצד פשטה לאחר מכן לפולין ולארץ-הקודש מסוף המאה הי"ט ועד למלחמת העולם השנייה. כלולים גם פרטי הישרדות החסידות מול מתקפת הנאצים והתחדשותה ככוח תוסס כפי שהנה כיום, בתחילת המאה הכ"א.

הביוגרפיות הן של חברי החסידות הידועים ביותר, וכן גם לגבי הסיפורים והרעיונות הנוגעים לחסידים. נספק גם, מפעם לפעם, מידע על המתרחש בימים אלה בתוך התנועה.

תנועת החסידות
מייסדיה וענקיה בדור הראשון והשני
רבי ישראל, ה"בעל שם טוב" (1760-1698). נולד באוקופ שבפודוליה, והתייתם בגיל צעיר. נשא לאשה את חנה, בתו של רבי אפרים ואחותו של רבי גרשון קיטובר מברודי. כדי להצניע ולהחביא את תפילותיו, הציג הבעש"ט את עצמו כבור ועם הארץ, ונהיה עוזר ל"מלמד" של ילדים צעירים. במשך שנות הסתגרותו, התעלה לדרגות קדושה גבוהות מאוד. בגיל שלושים ושש החל מתגלה ומושך חסידים רבים, וביניהם מספר תלמידי-חכמים מבכירי הדור. יחד אתם, החל להפיץ תורה חסידית, ויצר אגב-כך תנועה שנהייתה כיום לתנועה ההמונית הנפוצה ביותר ביהדות. תורתו גילתה כיצד אפילו היהודי הפשוט ביותר יכול לשאוב ולהפיק הנאה רוחנית מרזי התורה. הבעש"ט ייסד את תנועתו תחילה בטלוסט, אך עבר עם הזמן למדזבוז', שם נקבר. עם פתיחת גבולות אוקראינה, באו אלפים רבים לבקר בציון קברו.

רבי דב בער, המגיד ממעזריץ' (1772-1704). היה המנהיג הראשי של התנועה החסידית לאחר פטירתו של הבעש"ט. כמו כל אדמו"רי החסידות בני דורו של רבי נחמן היו תלמידיו. הוא היה כבר תלמיד-חכם מוכח ומוכר בתלמוד ובקבלה כאשר הגיע לבעל-שם-טוב. הוא צלע, והבעש"ט אמר עליו שאילו יכול היה לטבול במקווה היה יכול להביא את המשיח. כאשר נאמר לרבי נחמן, שצדיק מסוים אמר על המגיד שבכל מבט הוא היה מבחין ב"שבעת הרועים" (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודויד), העיר: "אפשר להאמין לכל מה שנאמר על המגיד."

רבי נחמן הורודנקר (1766-1680), סבו של רבי נחמן. בנו, רבי שמחה, נשא לאשה את פייגה, נכדתו של הבעש"ט, וקרא לרבי על שמו. כבר בצעירותו, היה רבי נחמן הורודנקר מסור ביותר והתעלה לגבהים רוחניים נשגבים. הוא נמנה עם חסידיו הקרובים של הבעש"ט, ועבר לגור בטבריה בארץ הקודש בשנת 1764, שם הוא קבור. רבי פנחס מקורץ אמר עליו שכל הוא נשאר במה שהיה אז פולין, לא יוכלו הקוזקים להיכנס למדינה ההיא. הטבח באומן בשנת 1768 התרחש זמן לא רב אחרי שעלה ארצה ונפטר.

רבי ברוך ממדז'בוז (1810-1757). אחד משלושת בניה של אדל, בתו של הבעש"ט. אחיו היה רבי משה חיים אפרים מסודילקוב, מחבר "דגל מחנה אפרים", חיבור חסידי מפורסם. אחותם הייתה פייגא, אמו של רבי נחמן. כדודו של רבי נחמן, היווה רבי ברוך את ההשפעה העיקרית מאחורי החלטתו של הרבי לעבור לברסלב בשנת 1802 בעת שהתעוררה התנגדותו של ה"זיידה", דבר שאפשר לר' נתן להצטרף אליו כחסיד (ראה לעיל). זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1803. החל רבי ברוך להתנגד לרבי. רבי ברוך התגורר לרוב במדז'יבוז, אך הוא ישב בדין גם בטולטשין, ליד ברסלב. הוא קבור לצדו של הבעש"ט באוהל הבעש"ט במדז'יבוז.

רבי משולם זוסיה מאניפולי (נפטר ב1800-). הוא ואחיו, ר' אלימלך מליז'נסק, היו מחסידיו הקרובים של המגיד ממעזריץ'. שני האחים היו לאגדה בחייהם בזכות מסעותיהם הנרחבים בעודם בגלות שגזרו על עצמם קודם לעלייתם לגדולה. רבי נחמן אמר שעם הרצון העז שניטע בר' זוסיה בעת ביקורו הראשון אצל המגיד, הוא עבד את ה' במשך עשרים ושתים שנים ללא הפסקה.

רבי פינחס מקוריץ (תפ"ח - תק"נ). מתלמידי הבעש"ט, נחשב לאחד הצדיקים החשובים ביותר בדורו. השפעתו של ר' פינחס הייתה עצומה והיה מורם ומדריכם של ציבור גדול ביניהם מנהיגים חשובים; ר' זאב מבלטא ועוד. גם רבי יודל (ראה להלן) תלמיד רבנו הסתופף תחילה בצלו של ר' פינחס עד לפטירתו, רבנו העריצו מאוד והתבטא עליו שהיה תקופה בה היה "חד בדרא" כלומר יחיד בדורו בגדולתו. לפי המסורת, היה מהצדיקים שהחלו לגלות חלק ממזמורי התהילים האמורים להיות מאוחר יותר ל"תיקון הכללי", אותם ייעד עבור תיקון הברית, אך לא זכה להשלים את הגילוי. דבקותו ב_אמת הייתה בכל מחיר, והעיד על עצמו כי עשרים ואחת שנים יגע בכדי להשיג את האמת בשלמותה. ניתן רק לשער איזו אמת צרופה החדיר רבי פינחס בקרב חסידיו.

רבי יהושע העשיל מאפטה (1825-1755). תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק. נודע כ"רב מאפטה". אחרי שנת 1815, הוכר בכל מקום כאדמו"ר החסידי המוביל של אוקראינה. רבי נחמן שיבח אותו מאוד, וביניהם שררה ידידות גדולה. גם ה"רב מאפטה" העריך מאוד את רבנו וקירב את תלמידו רבי נתן בחיבה גלויה, גם תקופה ארוכה לאחר פטירתו של רבנו. נקבר לצדו של הבעל שם טוב במדז'בוז' שבאוקראינה.

רבי אברהם כ"ץ (נפטר 1810). מוכר כרבי אברהם מקאליסק. תחילה היה חסיד של הגאון רבי אליהו מווילנה (ראה להלן). אולם לאחר ביקורו אצל המגיד ממזריטש, נהיה לתלמידו וחסידו. תפילותיו הצטיינו בלהטן. בשנת 1787 הצטרף אל ידידן הקרוב, ר' מנחם מנדל מוויטבסק, בעליה החסידית - הגדולה בתולדותיה - של תלמידי הבעל שם טוב והמגיד, לארץ הקודש. בעת פטירת רבי מנחם מנדל, בשנת תקמ"ח, נהיה רבי אברהם למנהיגה של הקהילה החסידית בארץ ישראל. רבי נחמן התבטא: "שלמות ראיתי אצל רבי אברהם" כאשר ביקר רבנו בארץ הקודש ניצל הזדמנות זו לבקר את הקהילה החסידית ובראשה רבי אברהם, אשר קירבו בחיבה רבה וכבדו והוקירו מאוד. ידוע כי רבנו אף ניסה לתווך בינו לבין האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי אודות כספי החלוקה לעניי ארץ ישראל, אשר רבי אברהם היה האחראי לחלוקתם בין עניי ארץ הקודש.

רבי אברהם דב (בער) אברבך מחמלניק (נפטר בשנת 1811). היה מחותנו של רבי נחמן ואחד האדמו"רים המובילים שרבי נתן ביקר אצלם קודם שנהיה חסיד ברסלב. בנו, רבי יוסקה (ראה להלן) נשא לאשה את אדל, בתו של רבי נחמן.

רבי גדליה מליניץ (נפטר ב1804-). רבי גדליה היה תלמידו הבכיר של רבי יהודה לייב, המגיד מפולנואה. צפייתו שתקופת הנסים שחוללו האדמו"רים החסידיים תסתיים הביאה לכך שנרשמו ב"שבחי הבעש"ט". הוא תמך מאוד ברבי נחמן, מול התנגדותו של הזיידה משיפולה.

רבי לוי יצחק מברדיטשוב (1809-1740). הוא נודע כ"מגנם של היהודים" וסיפורים רבים סופרו על החום והחיבה שרחש אפילו לגרועים שבחוטאים. ר' נתן נהיה אהוב במיוחד על-ידי הברדיצ'בר בשל כנותו העמוקה. רבי לוי יצחק נהג להתייחס אל ר' נתן בלשון "נתל'ה שלי".

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק(1859-1787). גאון חריף ובעל כשרון נדיר, רבי מנחם מנדל היה אדמו"ר מוביל בפולין. הוא נודע בזכות עמידתו האיתנה על הדבקות, בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועל אמירותיו החריפות. ר' נתן ביקר אצלו כאשר שניהם שהו בלמברג.

רבי מרדכי מקרמנץ (1820-1744). בנו של ר' מיכל מזלוטצ'וב. הוא נמנה עם האדמו"רים החסידיים
המובילים שר' נתן ביקר אצלם לפני שנהיה לחסיד ברסלב.

רבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל (1837-1770). אביו, רבי נחום מטשרנוביל, פגש את רבי נחמן כאשר הרבי היה צעיר, ושיבח אותו מאוד. רבי מרדכי היה המגיד מברסלב במשך השנים שהרבי נחמן ור' נתן התגוררו שם. הוא היה קרוב מאוד אל ר' נתן ותמך בחסידי ברסלב.

רבי אריה לייב, הזיידה משפולי (1812-1725). חסידו של רבי פנחס מקוריץ (ראה להלן), הזיידה היה אחרון אדמו"רי הדור הראשון של תנועת החסידות. הוא נודע בשל עבודתו בתחום הצדקה. הוא כיהן כשמש בזלטיפוליה, שם נודע גם כצדיק ומרפא. הוא היה ידיד קרוב לרבי נחמן בצעירותו של הרבי, אך פנה נגדו אחרי שהרבי עבר לזלטיפוליה בשנת 1800 .יש אירוניה בדבר, שהייתה זו התנגדותו החריפה של ה"זיידה", שהביאה את רבי נחמן לחפש מקלט במערב הרחוק, בברסלב, וזה אשר אפשר לרבי נתן להתקרב אל הרבי ולהנציח על-ידי כך את תנועת ברסלב.

רבי אליהו, הגאון מווילנה (1797-1720). היה המנהיג המוכר של הקהילה היהודית בכל ליטא והוכר בכל מקום כחכם וגאון. התנגדותו של חסידות הביאה להגבלת השפעת התנועה בליטא. הגאון מווילנה חיבר מספר ספרים על הלכה וקבלה.



 

רבי נחמן מברסלב היה נינו של רבי ישראל בעל-שם-טוב, מייסד תנועת החסידות. רבי נחמן נולד בשנת 1772 (ראש חודש ניסן תקל"ב) בעיירה האוקראינית בשם מז'יבוז. הוא גדל ונהיה לצדיק, תלמיד-חכם, מורה ואדמו"ר יוצא מגדר הרגיל. במשך חייו משך אליו חבורה מסורה של חסידים שראו בו את מקורם הראשי להדרכה רוחנית בבקשם את הא-להים - בתור "הרבי".

רבנו הקדוש - רבי נחמן מברסלב
רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב נולד בשבת, ראש חודש ניסן ה'תקל"ב (4.4.1772) במז'בוז'. אביו היה ר' שמחה, צדיק נסתר, בנו של ר' נחמן הורודנקר, שהיה מתלמידיו המובהקים של הבעל שם טוב. אמו הייתה פייגא, בת אדיל, בתו של הבעל שם טוב. היו לו שני אחים ר' יחיאל ור' ישראל מת (נקרא כך מפני שבצעירותו חלה ומת, ואמו הצדקנית לקחה אותו על קבר הבעש"ט והעתירה בעדו, ורוחו שבה אליו, אך כל ימיו היה לו פנים חיוורות כשל מת..) ואחות פערל. דודיו, אחיה של פייגא, היו הדמויות החסידיות הבולטות, ר' משה חיים אפרים, מחבר הספר "דגל מחנה אפרים", ור' ברוך ממז'בוז'.
רבנו נולד בעת בה החלה לדעוך מעט אורה של תנועת החסידות. שבוע לאחר שנולד, הוטל חרם על החסידים. כעבור כששה חודשים נפטר המגיד ממזריטש, יורשו של הבעש"ט.
רבנו גדל במז'בוז' ונשא לאשה את סאשיה, בת ר' אפרים מאוסיאטין, והוא רק בן שלוש עשרה (כפי שהיה נהוג אז). ביום חתונתו התקרב אליו תלמידו הראשון, ר' שמעון. למרות שר' שמעון היה מבוגר יותר מרבנו, העיר ר' שמעון: "עזבתי את כל "היהודים הטובים" (בהתכוונו לצדיקים), והתחברתי אל איש צעיר!" (כוכבי אור)
לרבי היו שמונה צאצאים, שש בנות ושני בנים, אשר מכולם רק ארבע בנות האריכו ימים אחריו. אדל, הבכירה, ואחר-כך שרה, מרים וחיה. מרים עברה לגור בארץ-הקודש בשנת תקס"ט, ושם היא נפטרה, ערירית. אדל, שרה וחיה ילדו ילדים. מאשתו השנייה, שנשא אותה לאישה אחרי מות אשתו הראשונה סאסיה, לא נולדו לרבי ילדים.
מיד לאחר חתונתו עבר רבנו לעירו של חותנו, הוסיאטין, וגר שם כחמש שנים. משם עבר לגור במדוויבקה , שם החלו חסידים רבים להתקרב אליו, ביניהם החסידים הבולטים והחשובים ביותר: ר' דוב , ר' שמואל אייזיק, ר' יודל, ר' אהרן רבה של ברסלב ור' יקותיאל, המגיד מטרהוביצה.
ממדוודבקה, עשה רבי נחמן את עלייתו לרגל לארץ הקודש בשנים תקנ"ח - תקנ"ט. בשנת תק"ס, זמן קצר אחרי שנישאה אדל, עבר לגור בזלאטיפוליה. שם נתקל הרבי בקשיים חמורים מצד ר' אריה לייב, "הסבא משפולי", שהיה מתחילה ידידו הקרוב של הרבי, ונהיה לאויבו המר של רבנו. שנתיים מרות של התנגדות עקשנית הובילו לכך שרבנו בקש את עצת דודו ר' ברוך ממז'בוז'. ר' ברוך הציע לרבנו לעבור לעיירה ברסלב. בסוף הקיץ של תקס"ב, עבר רבנו להתגורר בברסלב.

בה במידה שהמעבר שעבר הרבי לברסלב היה מנוסה הכרחית מפני המחלוקת, הוא שימש גם כתפנית לחסידות ברסלב. לא הרחק מהעיר ברסלב, בעיירה נמירוב, התגורר צעיר נלהב עם לב בוער לאביו שבשמים, שעתיד היה להיות לתלמידו המקורב ביותר של רבנו. ואף ל"סופר המלך" שלו. זהו ר' נתן. ר' נתן, למרות שצמח ממשפחת מתנגדים, והיה צורב שנון ובעל קומה ברוחניות, התרשם מאוד ממסירותם של החסידים וניסה פעמים רבות למצוא את מקומו בתוך התנועה הצעירה לימים. אם מדוודיבקה וזלאטיפוליה היו מקומות מרוחקים ולא-נגישים בעבור ר' נתן, ברסלב הייתה ממש בהישג יד, קרובה קרבה גיאוגרפית לעירו נמירוב. ר' נתן, יחד עם חברו ר' נפתלי, באו אל רבנו. כה התרשמו מעבודת ה' של רבנו שמיד הצטרפו אליו לחבר חסידיו, ולא עבר זמן רב והיו לתלמידיו המקורבים ביותר. בראשית האביב בשנת תקס"ג, נישאה בתו של רבנו, שרה. אחריה, נישאה בתו מרים (חיה בת רבנו התחתנה רק לאחר פטירתו). במשך השנים הללו, פרט לכמה ביקורים מוזמנים במדווידבקה, בטשערין ובטרהוביצה, נשאר רבנו בברסלב.

בחורף תקס"ז יצא רבנו במסע לנבריץ', דובנו, ברודי וזאסלב. בזאסלב, עשה הרבי את חג השבועות. זמן קצר לפני החג, נפטרה אשתו הראשונה, ורבנו עוד הספיק לשבת עליה "שבעה", שעה קלה לפני החג, כמנהג. הוא התחתן שוב, הפעם לבתו של ר' יחזקאל טרכטנבורג מברודי. זמן קצר לאחר מכן, חלה במחלת השחפת ונפטר ממנה בסופו של דבר כעבור שלוש שנים.

בשנת תקס"ח יצא רבנו ללמברג (לבוב), שם ביקש לעבור טיפול במחלתו. במשך אותה שנה, בעודו בלמברג, יצא לאור הכרך הראשון של ספרו הגדול "ליקוטי מוהר"ן. אז גם התחיל לספר את סיפוריו המפורסמים, ואף גילה את "ספר המדות" (ספר האל"ף בי"ת).

אחרי שובו מלמברג, עשה הרבי את השנתיים הבאות בברסלב. בתקופה זו גילה בעולם את גילוי "התיקון הכללי", וכן הרבה אז באמירות מרחיקות - ראות למען הקבוצה החסידית שייסד. מחלת השחפת המשיכה לכלות את גופו ועשתה בו שמות, רבנו נחלש ביותר. כשהבין כי מותו קרב, התחיל להתארגן לקראת המעבר באומן, המקום שהחליט להסתלק בו ולהיטמן שם. הרבי שקל לנסוע לארץ הקודש, אך חשש שאין לו הכוח למסע כה קשה. הוא רצה גם שלחסידיו תהיה גישה לקברו, דבר שאולי לא יתאפשר אם ייקבר בארץ-ישראל. לכן הוא בחר בעיר אומן, שם נטבחו בשנת תקכ"ח יותר מעשרים אלף יהודים על ידי הצורר איבן גונטה וההיידמקים. רבנו אמר: "קדושים רבים קבורים באומן, וטוב יהיה לשכב שם בקרבם" (חיי מוהר"ן).
באביב תק"ע, זמן קצר לאחר הפסח, כילתה דליקה גדולה בברסלב את ביתו של הרבי. למחרת, נודע שסוכם המשא ומתן לקבל את פני הרבי באומן ומקום מגוריו סודר. כששמע את החדשות התרגש מאוד, ופניו האדימו. הוא הבין שבכך הוא כאילו קיבל "הזמנה לישיבה של מעלה, ולהשיב את נשמתו הטהורה לבורא.
רבנו הגיע לאומן בה' אייר תק"ע (9 למאי 1810). במהלך שהותו שם, דיבר הרבי הרבה על תיקון נשמות, הנשמות הקרובות אליו וכן נשמות אחרות. כאן הוא הצהיר את הצהרתו הנודעת "אסור להתייאש!" ועודד את חסידיו להתקבץ סביבו לראש השנה. הוא נסתלק לבית עולמו ביום הרביעי של חג הסוכות, י"ח בתשרי ה'תקע"א (16 לאוקטובר 1810), ונקבר למחרת. ציונו הוא מקום קדוש, אשר חסידי ברסלב ורבבות אחרים באים מאז מכל העולם, להשתטח עליו, ולומר את עשרת מזמורי תהילים המהווים את "התיקון הכללי" - לזכות בהבטחתו הידועה, שמי שיאמרם על ציונו ויקבל על עצמו להטיב מעשיו מכאן ולהבא, אפילו אם עצמו עוונותיו מאוד, הוא יושיעו ויעשה לו טובה נצחית לעולם הבא).

למרות שרבנו נפטר לפני כמעט מאתיים שנה, בכל זאת נרו עודנו דולק ומאיר, ותורתו משרה אור ואושר אצל רבבות של בני אדם.

רבנו עצמו אמר: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" (חיי מוהרן קכ"ו), שיבוא במהרה בימינו אמן.

 


 


 

ר' נתן נולד למשפחה אמידה בנמירוב, באוקראינה, בשנת 1780 (ט"ו בשבט תק"ם). כבר בצעירותו התברר כתלמיד-חכם מוכשר. הוא נשא לאשה את בתו של רבי דוד צבי אורבך, סמכות רבנית ידועת שם. למרות שגשוגו הדתי והחומרי, חש ר' נתן בחלל רוחני שללא הרף ניסה למלאו. אולם לא הצליח עד שנפגש עם רבי נחמן.

ר' נתן (מוהרנ"ת)
ר' נתן שטרנהרץ נולד בנמירוב בט"ו בשבט ה' תק"מ (22 ינואר 1780). כשמלאו לו שלוש עשרה שנים נשא לאשה את אסתר שיינדל, בת הגאון הצדיק המפורסם רבי דוד צבי אורבך, סמכות הלכתית נודעת בפולין ובאוקראינה, ר' נתן היה בן עשרים ושתים שנה כאשר עבר רבנו לברסלב, ור' נתן נעשה מיד לחסיד המקורב ביותר שלו. הוא נעשה גם לסופרו של הרבי, ורשם את כל דבריו ואת שיחותיו. רבנו עצמו אמר:"לולא ר' נתן - לא היה נשאר דף אחד מכל הכתבים שלי" (ראה חיי מוהר"ן שסז).

אחרי פטירתו של רבנו, עבר ר' נתן לברסלב (תקע"א). הוא הדפיס את כל כתבי רבנו, וכתב חיבורים ושיחות מקוריים משל עצמו, אשר חלקם אף יצאו לאור בחייו, הוא גם נסע בכל רחבי אוקראינה, ביקר את חסידי ברסלב והמשיך להפיץ את תורת הרבי. בשנת תקפ"ב עלה לרגל לארץ הקודש במסירות נפש, במסע גדוש הרפתקאות, פחד וחרדה.

בשנת תק"צ, כשחל גידול ניכר במספר הבאים לאומן לראש השנה, יזם ר' נתן את בנייתו של בית כנסת גדול מיוחד לחסידי ברסלב (עד אז נהגו לשכור מקום בעיר ל"קיבוץ" של ראש השנה).
מאוחר יותר, בשנת תקצ"ה, יזם רבי משה צבי מסוורן התנגדות עזה לר' נתן ולחסידי ברסלב. התנגדות זו הובילה לכליאתו הזמנית של ר' נתן על ידי השלטונות. אחרי שחרורו, נמלט ר' נתן מעיר לעיר באוקראינה, ושב לברסלב רק סמוך לפסח. זמן קצר לאחר מכן הוא הוגלה מברסלב, והושם תחת צו בית משפט בעיר מולדתו. אעפ"י שהשיג רשות מהשלטונות לנסוע לאומן לראש השנה ובהזדמנויות נבחרות אחרות, הוא נותר למעשה אסיר בנמירוב. הגבלת תנועותיו אף הותירו אותו לחסדי מתנגדיו, שניצלו כל הזדמנות להציק לו. כשנפטר הרב מסוורן נחלשה ההתנגדות, ור' נתן שב לברסלב בתחילת שנת התקצ"ט.

לר' נתן היו חמשה בנים ובת, אשר כולם האריכו ימים אחריו (למעט בנו מאיר)
ר' שכנא נולד ב-תקס"ב) ר' יצחק (נולד ב-תקס"ח) הללו נולדו כשרבנו היה עוד בחיים. בתו היחידה של ר' נתן, חנה צירל (נולדה ב- תק"פ) ובנו השלישי, ר' דוד צבי (נולד ב-תקפ"ב) אלו נולדו לו מאשתו הראשונה אסתר שיינדל. כשנפטרה בתקפ"ו נשא ר' נתן לאישה את דישל, שילדה לו שני בנים, ר' נחמן (נולד בתקפ"ז) ור' יוסף יונה (נולד בתקפ"ט). כן היה לר' נתן בן בשם מאיר שנפטר בשנתו השלישית בשנת תקס"ח.

למרות ייסוריו האישיים הגדולים הן מעוני והן מההתנגדות לפעילותו, היה ר' נתן לבדו אחראי לעיצוב תנועת ברסלב ככוח התוסס שעד היום הזה עוד חשים בו. וזאת, למרות העובדה שאין לתנועה רבי "חי". בבוקר פטירתו, בעשרה בטבת ה'-תר"ה (20.12.1844) קראו לפני ר' נתן את הסיפורים הראשונים של "שיחות הר"ן". הסיפור השני מסתיים במלים: "בואו נלך הביתה!" כששמע מלים אלה, הנהן ר' נתן בראשו, כאילו אמר: "כן, הגיע שעתי ללכת הביתה." הוא נסתלק מאוחר יותר באותו יום בביתו בברסלב, בדיוק לפני כניסת השבת.

באותו ליל שבת שר' נתן נפטר בברסלב, לא היה שום אפשרות להעביר את הידיעה לאומן, ר' נפתלי - ידידו הטוב ביותר - שהיה באומן, חלם באותו ליל שבת חלום נורא בו הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: נתן, "להיכן אתה רץ?" "איך? גלייך צום רבי'ן!!!..." (אני? ישר לרבנו) - השיב ר' נתן תוך שהוא ממשיך בריצתו. או אז הבין ר' נפתלי כי מוהרנ"ת איננו, הוא סיפר זאת לחסידים, הם לא רצו להאמין. אך לאחר השבת אומתה שמועה זו לדאבון לב כולם.
ר' נתן העתיק את משנתו של רבי נחמן וגם כתב חיבורים מקוריים משלו. חלק מכתביו של ר' נתן הם:
"ליקוטי הלכות", פירוש לדיני השולחן ערוך לאור משנתו של הרבי, המסביר כיצד כל דין ודין חל על כל פרט ופרט, עשרים וארבע שנות ביממה, שבעה ימים בשבוע!
"ליקוטי תפילות", תפילות על כל נושא המושתתות על משנת הרבי ב"ליקוטי מוהר"ן".

"קיצור ליקוטי מוהר"ן: ליקוטי מוהר"ן המקוצר". ר' נתן מסכם את "ליקוטי מוהר"ן" על-ידי רישום העצות המעשיות המצויות בכל דרשה ודרשה.
"ליקוטי עצות" - שתורגם לאנגלית בשם "עצה" - מלקטת את העצות המעשיות של הרבי נמצאות בכל דרשה ודרשה, אלא שכאן הן ערוכות על-פי נושאים.
"עלים לתרופה" (באנגלית, "שלך לנצח") - אוסף מכתביו של ר' נתן. באוסף יותר מחמש מאות מכתבים שכתב ר' נתן בעיקר לבנו אך גם לאחדים מחסידיו. המכתבים מלמדים כיצד לחיות את חיי היומיום על-פי משנת הרבי.
"שמות הצדיקים", אוסף שמות הצדיקים. קריאת שמות אלה מעניקה הטבה רוחנית וחומרית רבה. ביוגרפיה מלאה של ר' נתן נמצאת בספר "באש ובמים: חיי ר' נתן מברסלב".

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר