מאמרים וראיונות

הפרה האדומה היא כזה סוד גדול. היא מטהרת את האדם, היא מצילה אותו מהטומאות הכי גדולות שיש בעולם וכל מעשיה בחוץ, יש איזה הר ששם עושים את כל מעשי הפרה האדומה, בכלל לא בתוך המשכן...

שבת שקלים. כל אחד נותן מחצית השקל. לא יותר ולא פחות. גם אם הוא עני וגם אם הוא עשיר. מחצית השקל רומז שכל אחד מאתנו הוא חצי! השלמות שלי תלויה באהבתי והתחברותי עם שאר אחי היהודים. בלי זה אני חסר...

מגיע אדם מהנקודה הכי מרוחקת של העולם הרוחני, כומר לכל סוג של עבודה זרה, ומתקבל בכזה כבוד, בכזו לבביות, ויש לו גם הצעות, והן מתקבלות תיכף ומיד, ואם זה לא מספיק, אז הפרשה כולה נקראת על שמו...

"כשבא הקיץ, כל העשבים וכל הצמחים כולם מתעוררים לחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה. שיחה, זו תפילה ותחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך...

היות יהודי זה להאבק על החיבור עם ה' בתוך החושך, בתוך השיגרה, בתוך כל הדברים שלא מסתדרים לנו, מנסים למרות הכל להתרומם קצת, להרגיש משהו, להתחבר. לא מרגישים כלום. ובכל זאת ממשיכים וממשיכים ועושים את העבודה

קב"ה ברא עולם כדי שהכבוד שלו יתגלה פה למטה, שבתוך עולם של אנשים שיש להם בחירה, והם יכולים כל רגע להתבלבל, ויכולים כל רגע לשכוח מהתכלית של הבריאה, וכל הזמן להתעסק עם הרצונות שלהם והתאוות שלהם

וכי לא חי אלא שבע עשרה שנה בלבד? אלא, שהיו שנים אלו שנים שראה בהן חיים, אבל עד השנים האלה מהו אומר?

"על ידי הסתכלות על נר חנוכה זוכה אדם לתקן את כל מה שפגם בימי חייו בהסתכלויות רעות" (המגיד הקדוש מקוז'ניץ").

בארץ מגורי אביו – שהיה מגייר גרים, מקרב הנפשות הרחוקות. כי עיקר החוכמה אותה הוריש יעקב לבנו יוסף, הוא להכניס השגות אלוקות בעולם, להודיע לבני אדם גבורותיו. "אלה תולדות יעקב יוסף", היינו שיוסף הלך בדרך אביו והיה עוסק גם כן לגייר גרים ולקרב הנפשות הרחוקות" (ליקו"ה השכמת הבוקר ד, טז).

למה שלח יעקב אצלו שלוחים? אלא כך אמר: אשלח לו שלוחים אולי יחזור בתשובה. ציווה להם לספר מהצלחתו ויראה עשיו כי גם בארץ נוכריה בבית לבן הרמאי ברכו ה', אז ישים לבו כי ה' עמו וישוב  בתשובה (מדרש רבה).

כל יום קוראים אנו את הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". משמעותה של קריאה זו, היא שעלינו לדעת שה' הוא הראשון לכל, דהיינו 'אחד' מלשון 'מספר אחד', דהיינו שכל דבר אחר בעולם הוא להיות אצלנו 'מספר אחד

יעקב מול עשו. יצחק מול ישמאעל. אברהם מול בני דורו. נח מול בני דורו. אדם מול הנחש. מלחמה בין רוחניות לגשמיות, בין פנימיות לחיצוניות, בין הקדושה לטומאה.

אומר רש"י הקדוש שכל שנותיה היו שווין לטובה. שנים טובות. הכיצד? שרה אמנו לא שכחה לרגע את ה'. לא שכחה לרגע שהכל ה' עושה ושהכל לטובה.

אדם נופל, יתחיל מהתחלה. לא יתייאש, כי אם אדם מתייאש הוא מוותר על הכל ח"ו.תחזיק ברצון, לפחות במשהו, תעשה תשובה, בשמים אוהבים את העבודה הזו, הנפילה וההתחלה מחדש.

מאה ועשרים שנה בונה נוח תיבה וליצני הדור מלגלגים. בשפלות וענוה הוא ממשיך בשלו, מתעלם מכל המלעיגים והמתלוצצים, עושה את רצון קונו. וכל זה למה?

המיצרים הכי קשים זה השגרה. עושים בלי התלהבות בלי התרגשות, בלי באמת להרגיש את ה'.הדבר שהכי כואב ליהודי, זה הריחוק שלו מה'. ריחוק ממקור החיים.

מוכרחים לחזור לחיות עם בורא עולם. העצה היחידה לעבור את החיים בשלום זה לחיות עם בורא עולם. הפרשה הזאת מדברת על קורבנות. ומה עיקר כוונת הקורבנות?

"פקודי" לשון פקדון, וזה "אלה פקודי המשכן", כלומר כוחות המשכן נפקדו לדורות עולם, שגם עתה, בזמן החורבן, נוכל לעשות משכן ומקדש לה'

למה דווקא פרשה זאת נאמרה בהקהל? בהתקהלות? זה כנגד זה. בפרשה הקודמת מצאנו התקהלות לא טובה, "ויקהל העם על אהרון" שנאמר בחטא הידוע, חטא העגל. והתיקון הוא התקהלות לשם שמים, התקהלות לשם מצוה..

השלמות של האדם זה רק עם הקב"ה. אדם לא יכול להיות שלם עם עצמו. אם הוא שלם עם עצמו אז הוא אגו. השלמות שלו, כשהוא דבוק בה'. ככה הוא נשלם...

תצווה לשון צוותא, חבור. אתה משה רבנו, תצווה, תחבר את בני ישראל אל נשמותיהם. תחבר אותם אלי...

זאת גדולתה של התורה. שהיא מעלה אותנו מעלה מעלה, לכל יהודי יש הרי תקופות של התעלות, והיא נמצאת אתנו גם כשאנחנו למטה למטה, בתחתית ההר...

שיר נולד מתוך קושי. מתוך דחק. מתוך חושך ובלבול. אנחנו עוברים כאלה מסלולים קשים בחיים, פתאום מגיעים למקום ששם לא רואים בכלל את ה', לא רואים כלום, לא מרגישים כלום, הכל חשוך, הכל סתום, אבל דווקא שם נולד ניגון...

בזכות מה זכו האבות הקדושים שהקב"ה נגלה אליהם? בזכות הבטול וההכנעה שלהם. שקיבלו בהכנעה כל מה שעבר עליהם, גם אם זה היה ההיפך ממה שהובטח להם...

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה " (א,א).איך ירדו מצרימה? עם מה ירדו? עם איזה נשק הם ירדו? עם השמות. השמות, זה היה הנשק שלהם. בזכות שלא שינו שמותם, שפתם, לבושם, הם נגאלו.

כל מקרה שקורה לאדם הלא הוא בהשגחת השם שהוא הטוב והמטיב בלי גבול ובלי תכלית. כמה צריך לשנן את המשפט הזה ולהחדירו למוח וללב

יהודה מלשון הודאה. "ועל כן כל ישראל נקראים יהודים, על שום שמודים להשם יתברך על כל דבר קטן וגדול, שיודעים שהכל ממנו יתברך.

מהו הסוד של יוסף הצדיק שהתורה מאריכה ומדברת בו במשך חמש פרשות תמימות?! מה הסוד של מי שזכה למלוך במצרים 80 שנה שלטון ללא עוררין שזה דבר שאין לו תקדים?!

יעקב אבינו עבר הכל, מה לא עבר עליו מהרגע שהוא נאלץ לברוח מבית אבא, דרך כל השנים שנאלץ לבלות במחיצתו של גדול הנוכלים והרמאים, לבן, ועד המפגש הכל כך מאיים שפותח את הפרשה...

יעקב ועשיו מסמלים את הפנימיות והחיצוניות. שתי דרכים שגורמות לא אחת להתנגשות בחיינו. "ויתרוצצו הבנים בקירבה", רמז ברור להתמודדות בין יעקב ועשיו בתוככי נפשו של כל אחד מאתנו...

עֲמִידָה בְּנִסְּיוֹנוֹת זו תמצית העבודה של כל יהודי. זאת ההצלחה שלו.רק ככה זוכים לעלות במעלות רוחניות ולהתקרב אל ה'.

לך לך זה לך אליך, אל עצמך, אל הנשמה שלך. תרגיש מה היא רוצה, מה היא צריכה, מה היא מרגישה...

נוח היה צדיק דווקא בדורותיו, שהיו אנשי רשע, אבל בדורות אחרים לא היה נחשב לצדיק. ולמה? "כי את האלוקים התהלך נוח" – הוא היה מתהלך רק עם האלוקים לבדו, אבל לא היה מתהלך עם הבריות לקרבם"

רבונו של עולם תעזור לי לראות את האמת. שהעונג הגדול ביותר בעולם זה להרגיש את הנועם שלך, את האור הנפלא שלך....

העולם הזה נברא רק בשביל דבר אחד, שכל רגע ורגע נזכור את ה' ונזכיר את ה'. אדם, כל מה שעובר עליו כל היום זה רק כדי שהוא יגיד ברוך ה', בעזרת ה', אם ירצה ה'. הקב"ה ברא את העולם כדי שנדע ממנו, כדי שנכיר אותו...

התורה הקדושה מדברת בפרשה זו על מצוות ביכורים וביכורים זה סמל ההתחדשות. מביאים את הפרי החדש לבית המקדש בשירה ובריקודים, בשבח והודיה.התחדשות היא מילת מפתח בעבודת השם...

עיקר המלחמה היא המלחמה ביצר הרע. אין תענוג יותר גדול מאשר לנצח את היצר הרע. כשאדם עומד בנסיון ומתגבר, הוא מרגיש תענוג נפלא, תענוג אמיתי, תענוג ששייך לנשמה, ששום תענוג גשמי לא ישווה לו.

איפה שאתה לא מבין, שם אתה צריך אמונה. אתה לא מבין איך קורים לך דברים כאלה, שום דבר לא הולך, הכל מתהפך לך מול העיניים ואתה חייב לדעת שהכל זה לכתחילה, הכל כתוב מראש, זאת התוכנית, זה המסלול

המציאות האמיתית שאנו חיים בה היא מציאות של טוב ורע, של ברכה וקללה, של עליה וירידה, הכל מעורב יחד ואנחנו צריכים לפקוח עיניים, לראות, לשים לב, לברור ולבחור את הטוב...

אין דבר שיכול לשמח יהודי יותר מאשר קירבת ה'. "ואני קירבת ה' לי טוב". מתחברים אל המעל ועם הכוח של המעל מתמודדים עם מה שנמצאים בו. הנפש שלנו נמצאת בתשוקה מתמדת למשהו שמעל....

נחמו נחמו עמי, הקב"ה ברא את העולם באהבה. באהבה עצומה. ה' אוהב אותנו ואנחנו אוהבים את ה'. מה זה נקרא לאהוב את ה'? זה נקרא לוותר על הרצונות, שלנו לעשות את הרצון שלו יתברך. ומהו הרצון הראשון של ה'?

פרשת דברים, תמיד קודם תשעה באב, בתוך "בין המיצרים". הנפש האלוקית, יש לה תשוקה עצומה לצאת ממיצרי הגוף, ממיצרי החומר. הנפש הבהמית רוצה לישון,לנוח, לאכול ולשתות...