ציון שלום,
רציתי לברר את דעתך, כפי שאתה יונק אותה מרבנו, לגבי מס' סוגיות כדלקמן:
1. ענין הלכתי - אם אני למשל לא מסוגל להתפלל בבית כנסת, כי החיבור שלי עם השם יתברך ישתבח שמו מגיע למיטבו רק כאשר אני לבד לחלוטין, והתפילה שלי היא תמיד שילוב בין תפילה להתבודדות, ובמקום הזה אני מרגיש את הקשר שלי עם השם יתברך ישתבח שמו יותר טוב מכל מקום אחר, האם אני צריך להכריח את עצמי לחפש את הקשר הזה במקום אחר, ששם דווקא לא מצליח לי? אני שואל כי ניסיתי לא מעט, ולמרות שפעם בכמה נסיונות יכול להיות לי סוג של חיבור, הרי שאף פעם הוא לא משתווה לעצמת החיבור שיש לי בעבודה פרטית ואישית, וזה מרגיש לי כמו בזבוז זמן, כי אם אני יכול לחזק את הקשר ולדבוק בבורא יתברך שמו בדרך המיוחדת שלי (שכנראה כך הוא טבע בי), למה להתעקש דווקא על דרך אחרת? למה הדבר דומה: שמחוקקים חוק כלשהוא שאמור ליישר את כל הסרים לחוק זה לקו אחד, כדי למנוע עיוותים מצד אלו שאין להם משמעת עצמית, אבל בגלל זה גם אלו שיש להם משמעת עצמית סובלים, כי הם לא זקוקים לאותו חוק כדי לקיים את הרציונאל שמאחוריו, ובפרט שרבנו מדגיש חזור והדגש, כי דרכם של הקדמונים היתה להתבודד וזו התפילה היא הגבוהה מכולן.
2. שוב ענין הלכתי - יש אלפי אם לא יותר הלכות, ונראה שאין אף אדם שיכול לקיים את כולן כל הזמן, ולכן ההתבוננות שלי על המצוות היא לבחור את אלה שאני כן מסוגל לקיים באהבה ובשמחה, ולהתמקד בביצוע באותן מצוות, כי העיקר הוא הקשר עם הבורא יתברך, העיקר להיות בשמחה ובאמונה, ואני מאמין מתוך נסיון שלא טוב לי להתעקש על קיום מצוות שקשה לי מאד להפיק מהן שמחה, אלא דווקא לקיים את המצוות שאני מרגיש שקיומן ממלא אותי ומפיח בי רוח חיים, ומגדיל אותי כל הזמן מדרגה לדרגה. ממילא כאשר אני גדל יהיו מצוות חדשות שאני ארצה לקיים בנוסף, כי זו דרכה של התקרבות שהיא מגדילה את הרצון ליותר ויותר, כי אין סוף למדרגות ההתקרבות. מדי פעם, היצר הרע מצליח "לשחק" בנקודה זו לרעתי, ומנסה להפיל אותי בכך שהוא גורם לי להרגיש שאני לא מספיק מתאמץ וממילא אני לא מקיים את ההלכות, ומחשבה זו מייסרת אותי. אבל מצד שני, הגעתי למסקנה חד משמעית ביני לבין עצמי, שאם אני לא אהיה אני ממש, אף פעם לא אהיה קרוב להשם יתברך, ולכן כאשר אני מתעלם מכך שאני לא ב"תחרות" ולא יכול לעשות הכל אלא שמח במה שאני כן עושה, החיות חוזרת ובגדול. חשוב לי לשמוע את דעתך בנושא זה.
3. הרבה פעמים אני חש מתוך לימוד משנתו של רבנו, כי העצות שנותן רבנו, בחינת רגליים, הן אלה שבונות את הכלי יותר מכל מצווה אחרת, כי קיום העצות הלכה ולמעשה מפעיל בתוכי את המערכת כולה, החל מהרצון, דרך המח והדיבור, וכלה בלב. ואז אני תוהה עם עצמי: האם קיום העצות של רבנו איננו העיקר בתוך תכלית הדבקות, כעובדה שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, ואפילו שאינני איש של הלכות או דקדוקי עניות כאלה ואחרים, הרי שרובה ככולה של משנתו של רבנו היא במתן העצות כגון: התבודדות, תפילה, לימוד זכות, קריאת תהלים, קריאת התיקון הכללי, שמירת השבת, שמירת החגים, לימוד תורה והתחדשות תמידית, משא ומתן באמונה, קיום בשמחה ושמירה מעצבות, וכיוצב' עצות שעצם המעשה שלהן כפשט מוליד בי את ההתקרבות המיוחלת. למה אני צריך להתעקש על לימוד הלכות, כאשר זה ממש לא מעניין אותי וברור לי ממילא שאת רובן של ההלכות אני לא אצליח לקיים. למה לא להסתפק בקיום ההלכות הבסיסיות עליהן חוזר רבנו במסגרת תורותיו, ואפילו רבנו אומר שקריאת התיקון הכללי כמוה כתיקון כל הפגמים, בכך שטיפי הלובנא דמוחא חודרים לכל השס"ה גידים ואפילו לנימי הנימים, מה שמי שידקדק בכל המצוות שבעולם לא יכול להשיג. אז מה אני אמור להבין מכך?
אודה לך מראש על אדיבותך ותשובותייך elzam030heartl
רציתי לברר את דעתך, כפי שאתה יונק אותה מרבנו, לגבי מס' סוגיות כדלקמן:
1. ענין הלכתי - אם אני למשל לא מסוגל להתפלל בבית כנסת, כי החיבור שלי עם השם יתברך ישתבח שמו מגיע למיטבו רק כאשר אני לבד לחלוטין, והתפילה שלי היא תמיד שילוב בין תפילה להתבודדות, ובמקום הזה אני מרגיש את הקשר שלי עם השם יתברך ישתבח שמו יותר טוב מכל מקום אחר, האם אני צריך להכריח את עצמי לחפש את הקשר הזה במקום אחר, ששם דווקא לא מצליח לי? אני שואל כי ניסיתי לא מעט, ולמרות שפעם בכמה נסיונות יכול להיות לי סוג של חיבור, הרי שאף פעם הוא לא משתווה לעצמת החיבור שיש לי בעבודה פרטית ואישית, וזה מרגיש לי כמו בזבוז זמן, כי אם אני יכול לחזק את הקשר ולדבוק בבורא יתברך שמו בדרך המיוחדת שלי (שכנראה כך הוא טבע בי), למה להתעקש דווקא על דרך אחרת? למה הדבר דומה: שמחוקקים חוק כלשהוא שאמור ליישר את כל הסרים לחוק זה לקו אחד, כדי למנוע עיוותים מצד אלו שאין להם משמעת עצמית, אבל בגלל זה גם אלו שיש להם משמעת עצמית סובלים, כי הם לא זקוקים לאותו חוק כדי לקיים את הרציונאל שמאחוריו, ובפרט שרבנו מדגיש חזור והדגש, כי דרכם של הקדמונים היתה להתבודד וזו התפילה היא הגבוהה מכולן.
2. שוב ענין הלכתי - יש אלפי אם לא יותר הלכות, ונראה שאין אף אדם שיכול לקיים את כולן כל הזמן, ולכן ההתבוננות שלי על המצוות היא לבחור את אלה שאני כן מסוגל לקיים באהבה ובשמחה, ולהתמקד בביצוע באותן מצוות, כי העיקר הוא הקשר עם הבורא יתברך, העיקר להיות בשמחה ובאמונה, ואני מאמין מתוך נסיון שלא טוב לי להתעקש על קיום מצוות שקשה לי מאד להפיק מהן שמחה, אלא דווקא לקיים את המצוות שאני מרגיש שקיומן ממלא אותי ומפיח בי רוח חיים, ומגדיל אותי כל הזמן מדרגה לדרגה. ממילא כאשר אני גדל יהיו מצוות חדשות שאני ארצה לקיים בנוסף, כי זו דרכה של התקרבות שהיא מגדילה את הרצון ליותר ויותר, כי אין סוף למדרגות ההתקרבות. מדי פעם, היצר הרע מצליח "לשחק" בנקודה זו לרעתי, ומנסה להפיל אותי בכך שהוא גורם לי להרגיש שאני לא מספיק מתאמץ וממילא אני לא מקיים את ההלכות, ומחשבה זו מייסרת אותי. אבל מצד שני, הגעתי למסקנה חד משמעית ביני לבין עצמי, שאם אני לא אהיה אני ממש, אף פעם לא אהיה קרוב להשם יתברך, ולכן כאשר אני מתעלם מכך שאני לא ב"תחרות" ולא יכול לעשות הכל אלא שמח במה שאני כן עושה, החיות חוזרת ובגדול. חשוב לי לשמוע את דעתך בנושא זה.
3. הרבה פעמים אני חש מתוך לימוד משנתו של רבנו, כי העצות שנותן רבנו, בחינת רגליים, הן אלה שבונות את הכלי יותר מכל מצווה אחרת, כי קיום העצות הלכה ולמעשה מפעיל בתוכי את המערכת כולה, החל מהרצון, דרך המח והדיבור, וכלה בלב. ואז אני תוהה עם עצמי: האם קיום העצות של רבנו איננו העיקר בתוך תכלית הדבקות, כעובדה שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, ואפילו שאינני איש של הלכות או דקדוקי עניות כאלה ואחרים, הרי שרובה ככולה של משנתו של רבנו היא במתן העצות כגון: התבודדות, תפילה, לימוד זכות, קריאת תהלים, קריאת התיקון הכללי, שמירת השבת, שמירת החגים, לימוד תורה והתחדשות תמידית, משא ומתן באמונה, קיום בשמחה ושמירה מעצבות, וכיוצב' עצות שעצם המעשה שלהן כפשט מוליד בי את ההתקרבות המיוחלת. למה אני צריך להתעקש על לימוד הלכות, כאשר זה ממש לא מעניין אותי וברור לי ממילא שאת רובן של ההלכות אני לא אצליח לקיים. למה לא להסתפק בקיום ההלכות הבסיסיות עליהן חוזר רבנו במסגרת תורותיו, ואפילו רבנו אומר שקריאת התיקון הכללי כמוה כתיקון כל הפגמים, בכך שטיפי הלובנא דמוחא חודרים לכל השס"ה גידים ואפילו לנימי הנימים, מה שמי שידקדק בכל המצוות שבעולם לא יכול להשיג. אז מה אני אמור להבין מכך?
אודה לך מראש על אדיבותך ותשובותייך elzam030heartl