• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

שאלה על אופן קיום המצוות שבין אדם למקום בכח ולא בפועל

davidmary

New Member
שלום רב כבוד הרב

הנני פונה אליך עם שאלה בנושא, אופן קיום המצות בין אדם למקום.
לאחרונה ניגלה לי, שמנוסח משפט הגיוני, שהוא הטעם למצווה, שהוא המקור, ושהוא בעל המשמעות, ושממנו הבורא שומר (=רושם) בעזרת חכמת הצירוף, את נוסח משפט הציווי , שהוא משפט המשמעת, ושכך נוצר (=רצון) משמעתו מתוך משמעותו, לדוגמא מצוות הנחת התפילין,
משפט הטעם ההגיוני בעל המשמעות הוא,
א) אנכי יהוה מלך כל ידע לי בתוכן גילוי רז נעול =כך לידע עולה לכל גילוי רז בינה נכון ואמיתי=
= (מצירוף יוצא משפט הציווי, בעל משמעת, משמות י"ג- ט")=והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך+גימל.
ב) משפט הטעם ההגיוני בעל המשמעות הוא
בך גילוי תוכן טעם טהור קדש אמיתי לעול תפילין=(מצירוף יוצא משפט הציווי בעל המשמעת, מדברים, ו"- ח")
= וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך + גימל.
דוגמא נוספת לשמירת השבת.
(משפט המקור בעל המשמעות הוא)
א)בצו מלכי יהוה גילו מאכל אוצר ממש=בצו ממלך יהוה שמים וארץ אכלו.=
=(מהמשפט הנ"ל יוצא בצירוף משפט הציוי הבא, מבראשית פרק ב פסוק א)=
=א)ויכלו השמים והארץ וכל צבאם+גימל=(26 אותיות הויה).
משפט המקור בעל המשמעות הבא הוא
ב1)שש ימי בראשית אכלו עמל מילים בכך עולה היום גאלה=
=(מהמשפט הנ"ל יוצא בצירוף משפט הצוי הבא מבראשית פרק ב פסוק ב)=
=ב1)ויכל אלהים ביום השיבעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל,
(משפט המקור הבא הוא בעל המשמעות)
ב2)עמל ימי בראשית השביעו יום שבת שלום, כך גאלה=
=(המשך הפסוק הבא הוא מבראשית פרק ב פסוק ב)
=ב2)וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל.
משפט הטעם הבא הוא המקור בעל המשמעות
ג)ששת ימי בראשית אכלו עמל מילים ואת אור הבורא, בשבת תוך היקום שבע, ולכלל דתי גאלה.=
=(ממשפט זה יוצא בצירוף משפט הציוי הבא מבראשית פרק ב פסוק ג)=
=ג)ויברך אלהים את יום השיבעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות+גימל

בגמרא (מסכת שבת דף קי"ח ע"ב)
אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי אילמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד ניגאלים
הבאתי כאן את נוסח משפטי המשמעת ואת נוסח משפטי המשמעות, ששניהם מקבילים לשתי שבתות.,
אם ישראל ישמרו (ירשמו ) אותם לפניהם וילמדו המשמעות והמשמעת מיד ניגאלים.
כידוע בקרב קדמונים יודעי ח"ן (כמפורט בספר האותיות וסודותיהן של ד"ר ש. ז. כהנא עמוד רז) היו 28 = כח
אותיות כולל הסופיות שאז היתה הבריאה בתחילה טובה מאוד, ואות אחת נעלמה, ובזמן הגאולה תתגלה,
אני מצאתי את אב_דה החסרה בסדר שהיא ג סופית לכן החזרתי והוספתי אותה לשימוש בפסוקים שהזכרתי.
השאלה האם בזמן גאולתנו הנוכחית הזו, יתרצה ויסתפק הבורא, שנשמור (=שנרשום לפננו) את כל המצוות
בין אדם למקום ,
ואת כל משפטי מקור הטעם ההגיוני ובעל המשמעות (כפי שבדוגמא להנחת תפילין, ומצות השבת.) באופן רוחני , בכח, כמו שעשה הבורא, ויתאפשר לנו להסיר מעלינו את החומר של עול המצוות המעשיות בפועל ממש, וגם בכך נהיה רכובים על חמורו של משיח , כי ידוע שהרחום ברא את החומר מהרוח (הרחום=החומר=מהרוח=החמור) וגם מפני שהמצוות בפועל של דת משה הם אינטרפרטציה של דתי זו שבכח, ושהיא המקור .
אשמח מאוד אם כבוד הרב יתיחס ויענה לשאלתי.

בברכה ה" ימלא כל משאלות ליבך לטובה
דוד
 

breslav

Member
בעזרהי"ת

שלום דוד.

רבנו אומר שעל השכל אי אפשר לסמוך, כי יש שכל מעל שכל עד אין סוף ממש. לכן כל שכל שיהיה הגיוני ככל שיהיה הגיוני, הוא קל ובלי ערך כנגד השכל היותר גבוה. לכן אמר שהשכל הכי גבוה הוא "תכלית הידיעה שלא נדע". לידע שאי אפשר לידע כלום וכל הידיעות הן רק לאותה מדרגה שבה אתה נמצא, אבל כשתעלה למדרגה הבאה, כל מה שידעת יהיה בעיניך כאין וכאפס. וגם הידיעה 'שתכלית הידיעה שלא נדע', היא רק באותה מדרגה, לכן אתה צריך להגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, של לידיעה הקודמת: שתכלית הידיעה שלא נדע. אצטט לך לשונו כדי שיהיה יותר ברור.
"נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאִיתָא תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע, אֲשֶׁר לא נֵדַע מַמָּשׁ. (וְלא בֵּאֵר גַּם-כֵּן כְּלוּם רַק דָּחַק גַּם-כֵּן הַתֵּבוֹת אֲשֶׁר לא נֵדַע לא נֵדַע מַמָּשׁ) וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ. אַף-עַל-פִּי-כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לִי זֶה הַדָּבָר שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לא נֵדַע לא נֵדַע מַמָּשׁ. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו יוֹדֵעַ שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לא נֵדַע לא נֵדַע מַמָּשׁ, אִם-כֵּן הוּא יוֹדֵעַ מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי הֲלא כְּבָר נִדְמָה לִי שֶׁאֲנִי אֵצֶל זֶה הַתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ הָיִיתִי רָחוֹק מִזֶּה הַתַּכְלִית (וְאָמַר אָז בִּלְשׁוֹן גְּנַאי עַל עַצְמוֹ, כִּי הֶחֱזִיק עַכְשָׁו לִכְסִילוּת זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל זְמַן הַקּוֹדֵם שֶׁנִּדְמֶה לוֹ אָז שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע). כִּי עַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע מַמָּשׁ. וְדָבָר זֶה גַּם-כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְאָמְרוֹ וּלְבָאֲרוֹ כִּי נִרְאֶה כִּפְשׁוּטוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זאת, וְכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן: (חיי מוהר"ן רפ"ב).

אחרי שהבנת כל הנ"ל, מה שנשאר לנו לעשות זה ללכת בלי שכל, באמונה פשוטה ותמימה, כפי שהלכו רבותינו במשך 4 אלף שנה, בלי להתחכם, ובלי רפורמות וכיוצא בזה, ואז הצליחו בדרך. וכל מי שהיה 'חכם גדול' וניסה להמציא חדשות, ולשבור איזה טבעת בשרשרת הארוכה של גדולי ישראל מאז בריאת העולם, נפל לשאול תחתיות ולא נשאר ממנו זכר.

רבנו הזהיר מחקירות של עולם התוהו שאין השכל האנושי יכול לגעת שם, ומי שנוגע שם הוא משתגע בלי להרגיש, כמו שנאמר: 'כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים'.

בהצלחה

אברהם
 

davidmary

New Member
ציטוט מעיקר דברי הרב=השכל הכי גבוה "תכלית הידיעה שלא נדע" (בצירוף יוצא)=דתי דעתי היא שכל נעלה=שכלי דתי היא דעת נעלה.
בצירוף אות גימל שהיא אות הגאלה.מתקבל=תכלית הידיעה שלא נדע+גימל=עתיד שכלי ניגלה שכל אלהים=הנה שכלי ילד עתיד גאלת עמי
=שכלי ילד דעתי הנה גאלת עמי.
הנה כאן מתגלה השכל הכי גבוה של אלהים, והנה כאן מדבר הרב השכל ילד דעת , וילד גם גאלה לעם.
בברכה
דוד
 

breslav

Member
בעזרהי"ת

שלום דוד
כפי שהנך יודע רוב העולם אינם יודעים את חכמת הצירוף וכן גם אני.
התייחסתי לשאלתך שבסוף מכתבך הראשון כפי שהבנתיה. וכך הבנתיה: האם אפשר לקיים המצוות ברוחניות ולא בפועל כפשוטו. לשאלה זו עניתי.
האם מכתבך השני מתייחס לתשובה זו? אם כן, אינני מבין דבריך ואין טעם שתכתוב לי בשפה שאינה מובנת לי.
אם רצונך שאבין שפה זו, הנך צריך להשתדל להסבירה בצורה מובנת, כלומר באופן שהעיקרון יהיה מובן.

בהצלחה

אברהם hh@breslav.co.il
 
חלק עליון