הנסיך שחשב שהוא תרנגול הודו (המשל מהאינדק)
פעם היה נסיך שהיה משוגע ומשגעונו הוא התעקש כי הוא תרנגול הודו.
הוא היה יושב עירום תחת השולחן ואוכל את מזונו מן הרצפה. המלך עשה כל דבר כדי לרפא אותו אך דבר לא עזר.
המלך דאג כל הזמן: כיצד יוכל בנו לרשת את הממלכה?
ואז הגיע רב חסיד שאמר: אני אוכל לרפא את בנך. המלך, שהיה מיואש אמר: בסדר אני אנסה הכל...
אז פשט הרבי את בגדיו והתיישב תחת השולחן מעמיד גם הוא פני תרנגול!
המלך היה מזועזע, הוא היה בטוח כי הרב ינסה להתווכח או לצעוק על בנו.
אך הרבי ידע מה הוא עושה: היה עליו להכיר את הנסיך-התרנגול.
לאחר מספר ימים ביקש הרבי מאחד המשרתים מכנסיים. הנסיך התנגד ואמר: הרי אתה תרנגול! תרנגול אינו לובש מכנסיים!
שאל אותו הרבי: מי אמר שתרנגול אינו יכול ללבוש מכנסיים?
מדוע אינו יכול להיות מוגן ומחומם? האם כל הדברים הטובים מגיעים רק לבני האדם?
הנסיך חשב על כך זמן מה, הרצפה תחת השולחן הייתה מאד קרה ולא נוחה.
אז הוא ביקש מאחד המשרתים שיביא גם לו מכנסיים.
למחרת, בקש הרבי שיביאו לו גם חולצה.
שוב התנגד הנסיך ושוב שאל אותו הרבי: האם רק בגלל שאני תרנגול הודו עלי לסבול מקור?
הנסיך חשב ולאחר מספר דקות היה גם הוא לבוש בחולצה.
כך קרה שתוך מספר שבועות הנסיך כבר היה לבוש לגמרי נעל נעליים לבש כובע ואכל בסכין ומזלג כמו כל אדם רגיל, ולאחר מספר שבועות נרפא לגמרי.
מוסר ההשכל של הסיפור
על-מנת לשכנע את הנסיך להפסיק להתנהג כמו תרנגול הרבי הסכים לפגוש אותו היכן, ובמצב שהוא היה ומשם הוא התקדם בתהליך הריפוי.
כמובן שההנסיך לא היה באמת תרנגול, אך הרבי לא נסה להוציא אותו משגעונו בעזרת וויכוח (דבר שהיה חסר תועלת לגמרי).
הרבי התחיל בחיזוק חיובי של דברים שהנסיך הסכים לעשות כמו ללבוש חולצה ומכנסיים.
כמובן שהיה שלב ביניים שבו הנסיך היה מתנהג כמו בן-אדם אך עדיין חשב שהוא תרנגול הודו.
השלב הזה מקביל לשלב בחזרה בתשובה שבו האדם נמצא רק בחצי הדרך (למשל: הוא שומר כשרות אך עדיין לא שומר שבת) האם בשלב זה מכיוון שהאדם לא מקיים חלק מן המצוות שאר המצוות שלו אינן נחשבות?
כמובן שלא (אולי הן שוות פחות אך) מכיוון שכל מצווה היא בעלת ערך בפני עצמה.
חזרה בתשובה היא תהליך ההתקדמות ולא עמידה ודריכה במקום.
אף אחד אינו "צדיק שלם" ואף אחד אינו "חוטא שלם" כולנו במידה מסוימת באמצע, כמו שכתוב במדרש: אפילו החוטאים הגדולים ביותר שביהודים מלאים מצוות כרימון.
הדבר החשוב ביותר הוא לא לקיים מצוות בצורה מושלמת מכיוון שאף אחד אינו יכול לעשות זאת פרט לקב"ה.
אלא שהאדם צריך לשאוף להתקדם כל הזמן בסולם של שמירת המצוות.
ולכן כאשר אדם רפורמי אומר לי: תראה אני רפורמי, אני לא עושה כך וכך כמו הדתיים אני עונה לו: מדוע? הרי התורה נתנה לכל היהודים, מדוע רפורמי אינו יכול לקיים מצוות כמו חסיד?
או, כאשר יהודי אומר לי: אני מאמין בגלגול נשמות ובמלאכים ובריפוי רוחני וכל זה אני עונה לו: גם הבעל שם טוב (ממצי החסידות וסו של רבי נחמן) אז מדוע שלא נחפש את הדברים הללו במקורות שלנו?
לכל "נסיך-תרנגול" בעולם שאני פוגש אני מנסה להתאים את השיחה, למשל: פעם פתחתי שיחה אם הנושא "דמויות יהודיות בסטאר טראק" (סדרת טלוויזיה העוסקת במדע בדיוני) או, כאשר דברתי לפני קבוצת ילדים עסקתי ב"רעינות של מיחשוב ואלקטרוניקה בחסידות" או למשל לפני איכר אני יכול לדבר על פלאי הבריאה ועל התשבוחות שכל בריאה משבחת את הקב"ה. בדרך זאת אני משתמש כדי: לפגוש אנשים איפה ש-ה-ם נמצאים ולקרב אותם לתורה.
מכיוון שהתורה הקדושה שייכת וקשורה לכל נושא (מלא כל הארץ כבודו).
ומכך שבכל מקום שהאדם נמצא הוא יכול למצא את הקב"ה. ולכן תמיד כאשר אני מדבר אם אדם אני מחפש את אותן נקודות אור שאליהן שנינו מסכימים ומשם אני מקרב אותו אל התורה והחסידות.