י' חשון כוונה לתועלת
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת
40 יום
י' חשון
כוונה לתועלת
על פי הכלל שמוטב לו לאדם להינזק מבחינה חברתית או כספית ובלבד שלא ידבר לשון הרע נראה לכאורה שאין כל הצדקה הלכתית לדיבור לשון הרע כשמכוונים לתועלת , אם כן ,מדוע מתירה ההלכה דיבורים כאלו כשמכוונים לתועלת?
ראינו שכל אופני לשון הרע מסווגים לשני סוגים :
א}דברי גנאי
ב} דברים העלולים להזיק לאדם ,
אסור לדבר בגנות הזולת ,באשר יש כאן התרכזות במגרעותיו של אדם או בהתנהגותו השלילית ,
יש פעמים שהבן ברור שהדיבור על חסרונותיו של אדם עשוי להביא תועלת ורצוי לנקוט בו ,דבר זה נכון במצבים הבאים : כשמנסים לעזור לאדם אותו אדם במצבים כאלו ,למרות שיש להזכיר חסרונות או התנהגות שלילית ,אין הדיבור הזה נחשב בלשון הרע , דיבור מזיק הוא הגדר לשון הרע ,דיבור לתועלת איננו לשון הרע ,
"אם נכשל אדם בעוון לשה"ר תעשה מצורע ... בראותו את גודל ענשו ובזיונו שהוא צריך לישב בדד מחוץ למחנה .... ממילא ... נכנע מאוד מעוונו..."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י' חשון מחזור א'
עונש צרעת -כיצד ?
ולכן בזמן שהיה מקדש קיים והיהי לנו כהן מטהר , אם נכשל אדם בעוון לשון הרע ,ההי הקדוש-ברוך -הוא מביא ,עליו עונש הנגעים : ואף גם זאת לא הביא עליו תכף כל גופו , רק על קורות ביתו , והיה צריך בעצמו לבוא אל הכהן ולומר לו , אשר נראה לו בבית כנגע , והיה אומר לו הכוהן דברי כבושים : בני ,אין הנגעים באים אלא על לשון הרע וכו' , כומו דאיתא ,בתורת -כהנים {מצורע פרשה ה ,אות ו }, כדי שישתדל על -ידי -זה לסור מהחטא עוד ,ואם לא שם לבו לזה , היה הקדוש -ברוך -הוא מענישו עוד יותר בענין זה ,וכמו שנתבאר ענין זה ברמב"ם ,בסוף הלכות טמאה צרעת ,וזה לשונו שם : שצרעת הבתים אינו ממנהגו של עולם ,אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר לשון הרע , משתנות קירות ביתו : אם חזר בו - יטהר הבית : אם עמד ברשעו עד שהתץ הבית - משתנין כלי העוד שבביתו ,שהוא יושב ושוכן עליהן : אם חזר בו וכו' , ואם עמד ברשעו עד שישרפו - משתנה עורו ונעשה מצורע , ולשון הרע ,וכו' ,עין שם ,
והיה תועלת גדול מזה העונש , כי בראותו את גודל ענשו ובזיונו , שהוא צריך לישב בדד מחוץ למחנה תמיד , ואינו רשאי לבוא אף במחנה ישראל ומודיע תמיד את עצרו לרבים כדי שיבקשו עליו רחמים , בענין שנאמר {ויקרא יג ,מה }: " וטמא טמא יקרא "- ממילא היה נכנע מאוד מעונו , ומקבל עליו על להבא להזהר עוד מעון המר הזה ולפיס למי שדבר עליו ,
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת
40 יום
י' חשון
כוונה לתועלת
על פי הכלל שמוטב לו לאדם להינזק מבחינה חברתית או כספית ובלבד שלא ידבר לשון הרע נראה לכאורה שאין כל הצדקה הלכתית לדיבור לשון הרע כשמכוונים לתועלת , אם כן ,מדוע מתירה ההלכה דיבורים כאלו כשמכוונים לתועלת?
ראינו שכל אופני לשון הרע מסווגים לשני סוגים :
א}דברי גנאי
ב} דברים העלולים להזיק לאדם ,
אסור לדבר בגנות הזולת ,באשר יש כאן התרכזות במגרעותיו של אדם או בהתנהגותו השלילית ,
יש פעמים שהבן ברור שהדיבור על חסרונותיו של אדם עשוי להביא תועלת ורצוי לנקוט בו ,דבר זה נכון במצבים הבאים : כשמנסים לעזור לאדם אותו אדם במצבים כאלו ,למרות שיש להזכיר חסרונות או התנהגות שלילית ,אין הדיבור הזה נחשב בלשון הרע , דיבור מזיק הוא הגדר לשון הרע ,דיבור לתועלת איננו לשון הרע ,
"אם נכשל אדם בעוון לשה"ר תעשה מצורע ... בראותו את גודל ענשו ובזיונו שהוא צריך לישב בדד מחוץ למחנה .... ממילא ... נכנע מאוד מעוונו..."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י' חשון מחזור א'
עונש צרעת -כיצד ?
ולכן בזמן שהיה מקדש קיים והיהי לנו כהן מטהר , אם נכשל אדם בעוון לשון הרע ,ההי הקדוש-ברוך -הוא מביא ,עליו עונש הנגעים : ואף גם זאת לא הביא עליו תכף כל גופו , רק על קורות ביתו , והיה צריך בעצמו לבוא אל הכהן ולומר לו , אשר נראה לו בבית כנגע , והיה אומר לו הכוהן דברי כבושים : בני ,אין הנגעים באים אלא על לשון הרע וכו' , כומו דאיתא ,בתורת -כהנים {מצורע פרשה ה ,אות ו }, כדי שישתדל על -ידי -זה לסור מהחטא עוד ,ואם לא שם לבו לזה , היה הקדוש -ברוך -הוא מענישו עוד יותר בענין זה ,וכמו שנתבאר ענין זה ברמב"ם ,בסוף הלכות טמאה צרעת ,וזה לשונו שם : שצרעת הבתים אינו ממנהגו של עולם ,אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר לשון הרע , משתנות קירות ביתו : אם חזר בו - יטהר הבית : אם עמד ברשעו עד שהתץ הבית - משתנין כלי העוד שבביתו ,שהוא יושב ושוכן עליהן : אם חזר בו וכו' , ואם עמד ברשעו עד שישרפו - משתנה עורו ונעשה מצורע , ולשון הרע ,וכו' ,עין שם ,
והיה תועלת גדול מזה העונש , כי בראותו את גודל ענשו ובזיונו , שהוא צריך לישב בדד מחוץ למחנה תמיד , ואינו רשאי לבוא אף במחנה ישראל ומודיע תמיד את עצרו לרבים כדי שיבקשו עליו רחמים , בענין שנאמר {ויקרא יג ,מה }: " וטמא טמא יקרא "- ממילא היה נכנע מאוד מעונו , ומקבל עליו על להבא להזהר עוד מעון המר הזה ולפיס למי שדבר עליו ,