כ'ח תשרי עשיית תשובה
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :דיבור מזיק
28 יום
כ"ח תשרי
עשיית תשובה כשהניזוק אינו יודע על הנזק
אדם שגרם נזק לחברו חייב לרצותו ולבקש את מחילתו אפילו כשהחבר כלל אינו יודע שנגרם לו נזק,
לדוגמא , כשעבוד היה מועמד לקידום בעבודתו אך כלל לא נודע לו כל כך , אם עבר מישהו על איסור לשון הרע, סיפר למעביד דבר מה שבעקבותיו לא קודם העובד , עליו לגשת אל העובד ,להסביר לו מה ארע ולבקש את סליחתו ,
אולם ,רבי ישראל סלנטר גורס שאם עלול הדבר לצער את האדם הניזוק , מוטב שלא לנקוט בצעד זה בין יתר שלבי החזרה בתשובה
" ...שכל אחד ואחד קובע את רעינותיו תמיד בעניני עסקו ומסחרו להרבותו ולהגדילו וגם להסיר ממנו שום סיבה שיגרום להפסידו .... {ק"ו } בעניני התכלית הנרצה ..."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ח תשרי מחזור א'
ה"עסק" הרוחני
ועתה נחזי אגן : אם בארזי הלבנון הראשונים ,אשר מחשבותם היו תמיד דבוקות בהקדוש -ברוך -הוא ,ביראת השם ובמצותיו ,ודבורם היה תמיד בקדושה ובטהרה גדולה: ואם במקרה נתערב אצלם דיבור אחד שלא כהנן - בודאי עשו תכף תשובה הגונה ,עם כל זה הזיק דבר זה לכל קדושת הדיבור בכללו ,שלא היה פועל בקדושה כראוי , אם -כן מה נעשה אגן אזובי הקיר ,אשר קביעותנו בתורה הוא בלאו הכי גם -כן במגרגה קטנה ושפלה ,בעונותינו הרבים - אם עוד נטמא פינו , חס ושלום , בדברי לשון הרע ורכילות וליצנות ומחלוקת וכדומה , מה קדושה יוכל לחול על הלימוד ההוא שלומד אחר -כך כזה הפה ?
ומזה נוכל להבי גודל רפיוננו בתורה ובמצוות , בעונותינו הרבים , דהלוא אנו רואין בחוש , שכל אחד ואחד קובע את רעיונותיו תמיד בעניני עסוק ומסחרו להרבותנו ולהגדילו ,וגם להסיר ממנו שום סיבה שיגרום להפסידו : ולא יעלה על לב שום בר -דעת שיקלקל בעצמו את עסקו ומסחרו אשר הוא מתפרנס ממנו : ואלו בעניני התכלית הנרצה הכול הוא להפוך , שלא די שגבר יצרנו עלינו בכל יום ויום להוסיף חטא ופשע , אף נשים סיבות וענינים אשר על -ידם יקלקל , חס ושלום , גם יתר הפליטה הנשארת לנו ,והם המעט תורה ותפילה שיש בידינו,
והשם יעביר עינינו מראות שוא ,ויזכנו להכיר את גודל עורך קדושת התורה , ועל -ידי -זה , ירפאו נפשותינו ,וימתק דבריהבפינו מדבש , ככתוב {תהילים יט ,יא } :" הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו' ",
ספר חפץ חיים
לשון הרע :דיבור מזיק
28 יום
כ"ח תשרי
עשיית תשובה כשהניזוק אינו יודע על הנזק
אדם שגרם נזק לחברו חייב לרצותו ולבקש את מחילתו אפילו כשהחבר כלל אינו יודע שנגרם לו נזק,
לדוגמא , כשעבוד היה מועמד לקידום בעבודתו אך כלל לא נודע לו כל כך , אם עבר מישהו על איסור לשון הרע, סיפר למעביד דבר מה שבעקבותיו לא קודם העובד , עליו לגשת אל העובד ,להסביר לו מה ארע ולבקש את סליחתו ,
אולם ,רבי ישראל סלנטר גורס שאם עלול הדבר לצער את האדם הניזוק , מוטב שלא לנקוט בצעד זה בין יתר שלבי החזרה בתשובה
" ...שכל אחד ואחד קובע את רעינותיו תמיד בעניני עסקו ומסחרו להרבותו ולהגדילו וגם להסיר ממנו שום סיבה שיגרום להפסידו .... {ק"ו } בעניני התכלית הנרצה ..."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ח תשרי מחזור א'
ה"עסק" הרוחני
ועתה נחזי אגן : אם בארזי הלבנון הראשונים ,אשר מחשבותם היו תמיד דבוקות בהקדוש -ברוך -הוא ,ביראת השם ובמצותיו ,ודבורם היה תמיד בקדושה ובטהרה גדולה: ואם במקרה נתערב אצלם דיבור אחד שלא כהנן - בודאי עשו תכף תשובה הגונה ,עם כל זה הזיק דבר זה לכל קדושת הדיבור בכללו ,שלא היה פועל בקדושה כראוי , אם -כן מה נעשה אגן אזובי הקיר ,אשר קביעותנו בתורה הוא בלאו הכי גם -כן במגרגה קטנה ושפלה ,בעונותינו הרבים - אם עוד נטמא פינו , חס ושלום , בדברי לשון הרע ורכילות וליצנות ומחלוקת וכדומה , מה קדושה יוכל לחול על הלימוד ההוא שלומד אחר -כך כזה הפה ?
ומזה נוכל להבי גודל רפיוננו בתורה ובמצוות , בעונותינו הרבים , דהלוא אנו רואין בחוש , שכל אחד ואחד קובע את רעיונותיו תמיד בעניני עסוק ומסחרו להרבותנו ולהגדילו ,וגם להסיר ממנו שום סיבה שיגרום להפסידו : ולא יעלה על לב שום בר -דעת שיקלקל בעצמו את עסקו ומסחרו אשר הוא מתפרנס ממנו : ואלו בעניני התכלית הנרצה הכול הוא להפוך , שלא די שגבר יצרנו עלינו בכל יום ויום להוסיף חטא ופשע , אף נשים סיבות וענינים אשר על -ידם יקלקל , חס ושלום , גם יתר הפליטה הנשארת לנו ,והם המעט תורה ותפילה שיש בידינו,
והשם יעביר עינינו מראות שוא ,ויזכנו להכיר את גודל עורך קדושת התורה , ועל -ידי -זה , ירפאו נפשותינו ,וימתק דבריהבפינו מדבש , ככתוב {תהילים יט ,יא } :" הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו' ",