כ'ה תשרי פגיעה ברשע
ספר חפץ חיים - 25 יום כ"ה תשרי
לשון הרע : דיבור מזיק
פגיעה ברשע
ראינו שמותר לספר בגנותו של רשע. בענין דיבור מזיק, ברור שאסור לומר כל דבר העלול לגרום נזק - גופני, כספי או נפשי - לאדם אחר, אלא אם כן התורה מתירה להזיקו. כשם שאסור לגזול מן החוטא, כן אסור לדבר עליו באופן העלול לגרום לו הפסד ממון.
"כי איך יהיו לרצון אמריו, אם הסניגור הוא הקטיגור?"
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה כ"ה תשרי
"מי יתן והיו לי שתי פיות ...."
וזה לשון האלשיך הקדוש על הפסוק שמות כח, לה}: "והיה על אהרון לשרת, ונשמע קולו בבאו אל הקדש, והוא, כי המנבל פיו בחלאת טמאת נבלות-פה, שקץ ישקץ פיו ולשונו ותעב יתעבם, כי עשאם בסיס לדבר האסור, ואיככה יוכל לעמוד לפני מלך מלכי המלכים, בפה דובר נבלה, ולא יקצף על קולו לאמור: מי זה נבזה ערב על לבו לעמוד לפני לבקש רצון על עונותיו בניבו נבזה, בכלי מכוער מקצה מחמת מאוס ! והן לו היית עבד מלך הארץ, האם היית עומד לפניו לשרתו על שלחנו בכלים מכלים צואים ?! הלוא תכלם ! וגם הוא ברעש גדול מלאך רשע יצוה לך להמיתך בחרב, ועתה שא נא קל-וחמר : ומה אם מלך הכושי, חרש את חרשי אדמה, להבל דמה, תחיב את ראשך בשרת אותו בכלי בלתי טהור : ומה גם עתה אתה, יתוש נטוש, כי תערב אל לבך להתהדר לפני מי שאמר והיה העולם, אשר לגדלתו, מי מהקדושים עליונים ותחתונים, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, יהיה כדאי לעמוד לפניו ולדבר אליו ? קל-וחומר, בן-בנו של קל-וחומר, כי יקריב איש והוא בן-בליעל מדבר אליו בטמאת שפתיים, כי פיך שלחת ברעת נבלות הפה ותמאס, ומאין ולאין שמת לבך לדבר אליו ולומר לפניו הללויה בפה דובר נבלה ! ואוי לה לאותה בושה כי תבוא בית ה', ולא נמנעת מלהביא עביט מי-רגלים במקדש מפני הכבוד השוכן שם, ואנה תוליך את חרפתך, כי תהפוך כלי-שרת, העומד לשרת בו את קונך, לאחד מן הביבין ?! והלוא על הפה שאדם שח בו שיחת חלין בשנו מאוד להלל בו את ה', כמאמר האומר {בירושלמי ברכת פ"א ב"ה, דף ח ע"א} : מי יתן והיו לי שני פיות : אחד לדבר בו צרכי ביתי ואחד לדבר בו עם קוני ! ומה גם עתה, אשר בפה טמא יערוך לפניו יתברך לבקש רצון, כי איך יהיו לרצון אמריו אם הסנגור הוא הקטגור, ובדברך בו יהיה לך למזכיר עוון, ועין שם, שהביא מאמר חז"ל על זה, וסיים על זה וזה לשונו: והן זאת תרמוז תורתנו באמור: "והיה על אהרון "כו' לומר, כי כאשר הדיבור, שהוא נמשל אל המעיל שנדברנו בו למעלה, יהיה על אהרון "לשרת", שהוא לשרת בו את ה', ולא למה שהוא הפכו, אז "ונשמע קולו" בתפילתו "בבאו אל הקדוש" לדבר אתו יתברך, מה שאין כן אם יתהפך חלילה.
לשון הרע : דיבור מזיק
פגיעה ברשע
ראינו שמותר לספר בגנותו של רשע. בענין דיבור מזיק, ברור שאסור לומר כל דבר העלול לגרום נזק - גופני, כספי או נפשי - לאדם אחר, אלא אם כן התורה מתירה להזיקו. כשם שאסור לגזול מן החוטא, כן אסור לדבר עליו באופן העלול לגרום לו הפסד ממון.
"כי איך יהיו לרצון אמריו, אם הסניגור הוא הקטיגור?"
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה כ"ה תשרי
"מי יתן והיו לי שתי פיות ...."
וזה לשון האלשיך הקדוש על הפסוק שמות כח, לה}: "והיה על אהרון לשרת, ונשמע קולו בבאו אל הקדש, והוא, כי המנבל פיו בחלאת טמאת נבלות-פה, שקץ ישקץ פיו ולשונו ותעב יתעבם, כי עשאם בסיס לדבר האסור, ואיככה יוכל לעמוד לפני מלך מלכי המלכים, בפה דובר נבלה, ולא יקצף על קולו לאמור: מי זה נבזה ערב על לבו לעמוד לפני לבקש רצון על עונותיו בניבו נבזה, בכלי מכוער מקצה מחמת מאוס ! והן לו היית עבד מלך הארץ, האם היית עומד לפניו לשרתו על שלחנו בכלים מכלים צואים ?! הלוא תכלם ! וגם הוא ברעש גדול מלאך רשע יצוה לך להמיתך בחרב, ועתה שא נא קל-וחמר : ומה אם מלך הכושי, חרש את חרשי אדמה, להבל דמה, תחיב את ראשך בשרת אותו בכלי בלתי טהור : ומה גם עתה אתה, יתוש נטוש, כי תערב אל לבך להתהדר לפני מי שאמר והיה העולם, אשר לגדלתו, מי מהקדושים עליונים ותחתונים, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, יהיה כדאי לעמוד לפניו ולדבר אליו ? קל-וחומר, בן-בנו של קל-וחומר, כי יקריב איש והוא בן-בליעל מדבר אליו בטמאת שפתיים, כי פיך שלחת ברעת נבלות הפה ותמאס, ומאין ולאין שמת לבך לדבר אליו ולומר לפניו הללויה בפה דובר נבלה ! ואוי לה לאותה בושה כי תבוא בית ה', ולא נמנעת מלהביא עביט מי-רגלים במקדש מפני הכבוד השוכן שם, ואנה תוליך את חרפתך, כי תהפוך כלי-שרת, העומד לשרת בו את קונך, לאחד מן הביבין ?! והלוא על הפה שאדם שח בו שיחת חלין בשנו מאוד להלל בו את ה', כמאמר האומר {בירושלמי ברכת פ"א ב"ה, דף ח ע"א} : מי יתן והיו לי שני פיות : אחד לדבר בו צרכי ביתי ואחד לדבר בו עם קוני ! ומה גם עתה, אשר בפה טמא יערוך לפניו יתברך לבקש רצון, כי איך יהיו לרצון אמריו אם הסנגור הוא הקטגור, ובדברך בו יהיה לך למזכיר עוון, ועין שם, שהביא מאמר חז"ל על זה, וסיים על זה וזה לשונו: והן זאת תרמוז תורתנו באמור: "והיה על אהרון "כו' לומר, כי כאשר הדיבור, שהוא נמשל אל המעיל שנדברנו בו למעלה, יהיה על אהרון "לשרת", שהוא לשרת בו את ה', ולא למה שהוא הפכו, אז "ונשמע קולו" בתפילתו "בבאו אל הקדוש" לדבר אתו יתברך, מה שאין כן אם יתהפך חלילה.