י'א תשרי כשכול יודעים זאת
ספר חפץ חיים - 11 יום - י"א תשרי
כשכול יודעים זאת
דברי גנאי נחשבים בלשון הרע אפילו כשגנאי ידוע לכל, וזאת מהטעם הנזכר לעיל שעצם הדיבור בגנות הזולת הוא איסור בפני עצמו, אסור לחזור ולספר דברי גנאי על יהודים שהופיעו בעתונות, לעיתים קרובות מפרסמים העתונים דברים מפי השמועה ועל כן אסור אפילו להאמין לדברים אם העיתון הוא מקורם היחיד, אפילו לאחר אימות הדברים, אסור לחזור ולספרם.
"תלמוד תורה גדולה שבכל המצוות וכנגדו לשון הרע חמור שבכל העוונות."
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה י"א תשרי מחזור א'
לשון הרע - חמור שבכל העונות
ונראה לבאר זה בעזר השם יתברך בכמה גוני דהנה איתא בירושלמי, פרק א דפאה דכשם ששכר תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, כן ענשו של לשון הרע, שקול כנגד כל העונות, נמצא תלמוד תורה גדולה שבכל המצוות, וכנגדו לשון הרע - חמור שבכל העוונות.
וטעם לזה נראה בפשיטות - דכמו שבענייני היסודות שהטביע השם יתברך בעולם, דהינו: אש, רוח, מים, עפר - היסוד הרוחני הוא הרבה יותר חזק מהיסוד הגשמי, עד שכמעט אין נחשב אצלו הגשמי למאומה: כמו שאנו רואין בחוש שבהתגבר האש על דבר הגשמי מכלהו, וכן בהתגבר יסוד הרוח הוא יכול לפרק הרים ולשבר סלעים, כמו שאמר הכתוב {מלכים"א יט, יא}: "רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים", כן הדבר בעניינים העליונים, כמו ציצת ולולב ושופר וכל המצוות, אף שעל ידם פועל גם כן תיקונים גדולים בעולמות העליונים ועל ידם גם כן נתקדש האדם לה', כמו שכתוב "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם", אף על פי כן אין שום השתוות בינם לבין למוד התורה, כמו דאיתא בירושלמי, פרק א' דפאה, שכל המצוות אינם שוות לדבר אחד מן התורה, וטעם - כי כל המצוות הם מצטרפות אל הגשם, כמו מצוות ציצית, אי אפשר לקיים אלא על ידי לבישת בגד שהוא גשמי, וכן סוכה ולולב וכהאי גונא כל המצוות, לא כן לימוד התורה, שענינו תלוי בכוח הדיבור, שהוא כוח פשוט רוחני בלבד, וכך פעלתו שפועל למעלה נורא עד מאוד.
ועל כן קדושת תלמוד תורה הוא כנגד כולם, וכן הדבר להפכו בעניין קלקול, כי בכל האיברים שהוא עושה בהן עוונות - מחמת שהן גשמיים אין קלקולו למעלה גדולה כל כך, לא כן בעוון לשון הרע ורכילות, שפועל פעלתו על ידי כוח רוחני בלבד, קלקולו למעלה בעולמות העליונים הוא חזק ונורא עד מאוד, ולכך ענשו גם - כן הוא כנגד כולם.
כשכול יודעים זאת
דברי גנאי נחשבים בלשון הרע אפילו כשגנאי ידוע לכל, וזאת מהטעם הנזכר לעיל שעצם הדיבור בגנות הזולת הוא איסור בפני עצמו, אסור לחזור ולספר דברי גנאי על יהודים שהופיעו בעתונות, לעיתים קרובות מפרסמים העתונים דברים מפי השמועה ועל כן אסור אפילו להאמין לדברים אם העיתון הוא מקורם היחיד, אפילו לאחר אימות הדברים, אסור לחזור ולספרם.
"תלמוד תורה גדולה שבכל המצוות וכנגדו לשון הרע חמור שבכל העוונות."
ספר שמירת הלשון - פירוש הלכה י"א תשרי מחזור א'
לשון הרע - חמור שבכל העונות
ונראה לבאר זה בעזר השם יתברך בכמה גוני דהנה איתא בירושלמי, פרק א דפאה דכשם ששכר תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, כן ענשו של לשון הרע, שקול כנגד כל העונות, נמצא תלמוד תורה גדולה שבכל המצוות, וכנגדו לשון הרע - חמור שבכל העוונות.
וטעם לזה נראה בפשיטות - דכמו שבענייני היסודות שהטביע השם יתברך בעולם, דהינו: אש, רוח, מים, עפר - היסוד הרוחני הוא הרבה יותר חזק מהיסוד הגשמי, עד שכמעט אין נחשב אצלו הגשמי למאומה: כמו שאנו רואין בחוש שבהתגבר האש על דבר הגשמי מכלהו, וכן בהתגבר יסוד הרוח הוא יכול לפרק הרים ולשבר סלעים, כמו שאמר הכתוב {מלכים"א יט, יא}: "רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים", כן הדבר בעניינים העליונים, כמו ציצת ולולב ושופר וכל המצוות, אף שעל ידם פועל גם כן תיקונים גדולים בעולמות העליונים ועל ידם גם כן נתקדש האדם לה', כמו שכתוב "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם", אף על פי כן אין שום השתוות בינם לבין למוד התורה, כמו דאיתא בירושלמי, פרק א' דפאה, שכל המצוות אינם שוות לדבר אחד מן התורה, וטעם - כי כל המצוות הם מצטרפות אל הגשם, כמו מצוות ציצית, אי אפשר לקיים אלא על ידי לבישת בגד שהוא גשמי, וכן סוכה ולולב וכהאי גונא כל המצוות, לא כן לימוד התורה, שענינו תלוי בכוח הדיבור, שהוא כוח פשוט רוחני בלבד, וכך פעלתו שפועל למעלה נורא עד מאוד.
ועל כן קדושת תלמוד תורה הוא כנגד כולם, וכן הדבר להפכו בעניין קלקול, כי בכל האיברים שהוא עושה בהן עוונות - מחמת שהן גשמיים אין קלקולו למעלה גדולה כל כך, לא כן בעוון לשון הרע ורכילות, שפועל פעלתו על ידי כוח רוחני בלבד, קלקולו למעלה בעולמות העליונים הוא חזק ונורא עד מאוד, ולכך ענשו גם - כן הוא כנגד כולם.