ט' תשרי לשון הרע ללא שנאה
ספר חפץ חיים - יום 9 ט' תשרי
לשון הרע ללא שנאה
שני סוגי הגנות - האוביקטיבית והסובקטיבית -אסורים הם, אף אם יכלול המספר בגנות הזו גם את עצמו בהיותו בעל אותה מגרעת או בציינו שהוא עצמו עשה מעשה אשר כזה, למדים זאת מהקפדתו של הקב"ה על הנביא ישעיהו בשל דבריו "כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב {ישיעיה ו' ה'}"...
יתר על כן, אסור לדבר לשון הרע אף כשברור שהמדבר אינו עושה זאת מתוך כוונה רעה ושאין לו כל כוונה להזיק, אסור לאדם לדבר דברי גנאי על שום אדם אחר, ואף לא על בני משפחתו הקרובים אליו ביותר.
"שאפילו עולה בדעתו שלא יהיה בכוחו לגמור את המצווה בכל פרט'ה, אעפ"כ יעשה כל מה שבכוחו"
ספר שמירת לשון הרע - פירוש הלכה ט' תשרי מחזור א'
השתדלות מרבית
ועל טענה שניה שטוען היצר: מכיון שאי אפשר לשמור את הדין בכל עניניו, טוב להתרחק ממידה זו כלל - ישיב להיצר : האם הייתי מתיר לעצמי להתנהג בעסקי בדרך הזה ?! למשל, אם היה אחד רואה אותי רץ בזריזות לאיזה עסק לפרנס את עצמי, וישאלני: למה אתה רץ, האם תדמה שתהיה על ידי זה עשיר גדול שבכל העולם, כמו פלוני ופלוני?! הלוא בודאי הייתי עונה לו: וכי בשביל שלא אהיה עשיר כמוהו, אני צריך לטומן ידי בצלחת מלהחיות נפשי ! ואם זה בעניני הגוף הכלה - מה אענה בעניני הנפש ? וכי בשביל שלא אוכל לשמור את המידה הזאת בכל פרטיה ועניניה, שעל ידה הייתי עולה לנצח למדרגה גדולה וקדושה {כמו דאיתא בזוהר הקדוש פרשת חקת {דף קפג ע"כ}, שמי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח - הקודש, עין שם, וגם לאור לנצח באור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער, כמו שאמרו חכמינו ז"ל {הגר"א באגרתו}, ואיתא ב'ראשית - חכמה' {שער אהבה, פרק נד} בשם מהר"מ קורדווירו ז"ל, שראה להרב 'שושן סודות' בחלום, וראה שבכל שער ושער מזקנו היה מאיר כאור האבוקה, והיה זה עבור שהיה נזהר משיחה בטלה, עין שם}- האם בשביל זה אתעלם לגמרי מלפקח על הנפש, לשמור את הפה, בכל מה שיהיה בכוחי, ולא להיות חס ושלום מכת מספרי לשון הרע וכדומה מהכתות הרעות שעליהם אמרו חכמינו ז"ל {סוטה מב, א} שאין מקבלין פני השכינה, ולזה כוון שלמה המלך, בקהלת ואמר {קהלת ח,י} "כול אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" - להורות לנו, שאפילו עולה בדעתו שלא יהיה בכוחו לגמור את המצווה בכל פרטיה, אף על פי כן יעשה כל מה שבכוחו, וכהאי גונא אמרו חז"ל {מכות י,א} על הפסוק {דברים ד,מא} "אז יבדיל משה שלוש ערים", שהודיע לנו הכתוב דבר זה, שאף על פי שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות עד שיבדילו אותן שבארץ -ישראל, והוא כבר ידע שלא יכנס לארץ-ישראל, אף על פי כן אמר משה רבינו, כל מה שבכוחי לעשות אעשה ובפרוש רש"י שם.
לשון הרע ללא שנאה
שני סוגי הגנות - האוביקטיבית והסובקטיבית -אסורים הם, אף אם יכלול המספר בגנות הזו גם את עצמו בהיותו בעל אותה מגרעת או בציינו שהוא עצמו עשה מעשה אשר כזה, למדים זאת מהקפדתו של הקב"ה על הנביא ישעיהו בשל דבריו "כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב {ישיעיה ו' ה'}"...
יתר על כן, אסור לדבר לשון הרע אף כשברור שהמדבר אינו עושה זאת מתוך כוונה רעה ושאין לו כל כוונה להזיק, אסור לאדם לדבר דברי גנאי על שום אדם אחר, ואף לא על בני משפחתו הקרובים אליו ביותר.
"שאפילו עולה בדעתו שלא יהיה בכוחו לגמור את המצווה בכל פרט'ה, אעפ"כ יעשה כל מה שבכוחו"
ספר שמירת לשון הרע - פירוש הלכה ט' תשרי מחזור א'
השתדלות מרבית
ועל טענה שניה שטוען היצר: מכיון שאי אפשר לשמור את הדין בכל עניניו, טוב להתרחק ממידה זו כלל - ישיב להיצר : האם הייתי מתיר לעצמי להתנהג בעסקי בדרך הזה ?! למשל, אם היה אחד רואה אותי רץ בזריזות לאיזה עסק לפרנס את עצמי, וישאלני: למה אתה רץ, האם תדמה שתהיה על ידי זה עשיר גדול שבכל העולם, כמו פלוני ופלוני?! הלוא בודאי הייתי עונה לו: וכי בשביל שלא אהיה עשיר כמוהו, אני צריך לטומן ידי בצלחת מלהחיות נפשי ! ואם זה בעניני הגוף הכלה - מה אענה בעניני הנפש ? וכי בשביל שלא אוכל לשמור את המידה הזאת בכל פרטיה ועניניה, שעל ידה הייתי עולה לנצח למדרגה גדולה וקדושה {כמו דאיתא בזוהר הקדוש פרשת חקת {דף קפג ע"כ}, שמי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח - הקודש, עין שם, וגם לאור לנצח באור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער, כמו שאמרו חכמינו ז"ל {הגר"א באגרתו}, ואיתא ב'ראשית - חכמה' {שער אהבה, פרק נד} בשם מהר"מ קורדווירו ז"ל, שראה להרב 'שושן סודות' בחלום, וראה שבכל שער ושער מזקנו היה מאיר כאור האבוקה, והיה זה עבור שהיה נזהר משיחה בטלה, עין שם}- האם בשביל זה אתעלם לגמרי מלפקח על הנפש, לשמור את הפה, בכל מה שיהיה בכוחי, ולא להיות חס ושלום מכת מספרי לשון הרע וכדומה מהכתות הרעות שעליהם אמרו חכמינו ז"ל {סוטה מב, א} שאין מקבלין פני השכינה, ולזה כוון שלמה המלך, בקהלת ואמר {קהלת ח,י} "כול אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" - להורות לנו, שאפילו עולה בדעתו שלא יהיה בכוחו לגמור את המצווה בכל פרטיה, אף על פי כן יעשה כל מה שבכוחו, וכהאי גונא אמרו חז"ל {מכות י,א} על הפסוק {דברים ד,מא} "אז יבדיל משה שלוש ערים", שהודיע לנו הכתוב דבר זה, שאף על פי שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות עד שיבדילו אותן שבארץ -ישראל, והוא כבר ידע שלא יכנס לארץ-ישראל, אף על פי כן אמר משה רבינו, כל מה שבכוחי לעשות אעשה ובפרוש רש"י שם.