כ'ו אלול פרסום ברבים
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות :שמיעה
352 יום
כ"ו אלול
פרסום ברבים ושתיקה חשודה
אסור להאמין לדברי רכילות אפילו כשסופרו בריש גלי ,העבודה שאדם אינו חושש לספר בפומבי דברים שיש בהם כדי לעודד שנאה ומדנים איננה ראיה לאמיתותם של הדברים ובודאי שלא לדיקום ,יתרה מזו ,אפילו כשמאשימים אדם בפניו , והנאשם אינו מגיב ,אוסר לפרש את שתיקנתו כאילו הוא מודה בדברים ומפליל את עצמו ,יתכן שהוא המום ואינו מסוגל להגיב, ויתכן שהוא מעדיף לשתוק מאשר לגרום להתרפת המחלוקת ,
"תלך במסילה אשר דרכו אבותינו ,וכמו שכתוב שיתי לבך למסילה דרך הלכת "
פירוש הלכה כ"ו אלול מחזור ב'
"שתי לבך למסלה "
ונלך בהמסלה אשר דרכו אבותינו ,וכמו שכתוב {ירמיה לא ,כ} :"שתי לבך למסלה דרך הלכת",
וזה לשון התנא -דבי -אליהו {רבה } פרק כג: וכשהיו ישראל במצרים ובמדבר ,הן היו תמימי דרך בדבר וכו' ,וכשהיו ישראל במצרים , נתקבצו כולם וישבו יחד ,משום שהיו כולם באגדה אחת ,וכרתו ברית יחד שיעשו גמילות חסדים זה עם זה, וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב, ולעבוד את אביהן שבשמים לבדו, ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהן ,ושלא ילמדו לשון מצרים ,מפני דרכי עבודת אלילים ,כיצד ? כשהיו ישראל עובדין את אביהן שבשמים לבדו במצרים ולא היו משנים לשונם , היו המצרים אומרים להם : למה לא תעבדו את אלהי מצרים , ויקל עבודתו מכם ? משיבין ישראל ואומרין להם : וכי שמא עזבו אבותינו אברהם יצחק ויעקב את אלהינו שבשמים , שיעזבו בניהם אחריהם אותו ? ואמרו להם המצרים :לאו וכו' , ומלין את בניהם במצרים ,ואמרו להם המצרים :אם לא תשמרו ולא תמולו ,שמא תקל העבודה הקשה מכם ? היו ישראל משיבין ואומרין : שמא שכחו אבותינו את ברית אלהינו שבשמים , שישכחו בניהם אחריהם ? ואמרו להן: לאו ,ואמרו להן ישראל: כשם שלא שכחו אבותינו , כך לא נשכח אנחנו לעולם , דבר אחר: כשהיו ישראל מלין את בניהם במצרים ,היו המצרים אומרים להם : למה אתם מלין את בניכם , והלוא לאחר שעה יהיו משליכין אותו בנהר ? ואומרים להם ישראל : אנחנו נמול אותן , ואחר -כך עשו להם כרצונכם ,
וכשהיו ישראל עושין שבעת ימי המשתה ,היו המצרים אומרין להם : למה אתם עושין שבעת ימי המשתה ,והלוא לאחר שעה מוציאין אותו לענוי ועבודת פרך}? אמרו להם ישראל : אנחנו נעשה שבעת ימי המשתה ,ואחר -כך עשו לנו כרצונכם : המת ימות , והנהרג יהרג ,והבא בחיים יחיה.
ספר חפץ חיים
רכילות :שמיעה
352 יום
כ"ו אלול
פרסום ברבים ושתיקה חשודה
אסור להאמין לדברי רכילות אפילו כשסופרו בריש גלי ,העבודה שאדם אינו חושש לספר בפומבי דברים שיש בהם כדי לעודד שנאה ומדנים איננה ראיה לאמיתותם של הדברים ובודאי שלא לדיקום ,יתרה מזו ,אפילו כשמאשימים אדם בפניו , והנאשם אינו מגיב ,אוסר לפרש את שתיקנתו כאילו הוא מודה בדברים ומפליל את עצמו ,יתכן שהוא המום ואינו מסוגל להגיב, ויתכן שהוא מעדיף לשתוק מאשר לגרום להתרפת המחלוקת ,
"תלך במסילה אשר דרכו אבותינו ,וכמו שכתוב שיתי לבך למסילה דרך הלכת "
פירוש הלכה כ"ו אלול מחזור ב'
"שתי לבך למסלה "
ונלך בהמסלה אשר דרכו אבותינו ,וכמו שכתוב {ירמיה לא ,כ} :"שתי לבך למסלה דרך הלכת",
וזה לשון התנא -דבי -אליהו {רבה } פרק כג: וכשהיו ישראל במצרים ובמדבר ,הן היו תמימי דרך בדבר וכו' ,וכשהיו ישראל במצרים , נתקבצו כולם וישבו יחד ,משום שהיו כולם באגדה אחת ,וכרתו ברית יחד שיעשו גמילות חסדים זה עם זה, וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב, ולעבוד את אביהן שבשמים לבדו, ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהן ,ושלא ילמדו לשון מצרים ,מפני דרכי עבודת אלילים ,כיצד ? כשהיו ישראל עובדין את אביהן שבשמים לבדו במצרים ולא היו משנים לשונם , היו המצרים אומרים להם : למה לא תעבדו את אלהי מצרים , ויקל עבודתו מכם ? משיבין ישראל ואומרין להם : וכי שמא עזבו אבותינו אברהם יצחק ויעקב את אלהינו שבשמים , שיעזבו בניהם אחריהם אותו ? ואמרו להם המצרים :לאו וכו' , ומלין את בניהם במצרים ,ואמרו להם המצרים :אם לא תשמרו ולא תמולו ,שמא תקל העבודה הקשה מכם ? היו ישראל משיבין ואומרין : שמא שכחו אבותינו את ברית אלהינו שבשמים , שישכחו בניהם אחריהם ? ואמרו להן: לאו ,ואמרו להן ישראל: כשם שלא שכחו אבותינו , כך לא נשכח אנחנו לעולם , דבר אחר: כשהיו ישראל מלין את בניהם במצרים ,היו המצרים אומרים להם : למה אתם מלין את בניכם , והלוא לאחר שעה יהיו משליכין אותו בנהר ? ואומרים להם ישראל : אנחנו נמול אותן , ואחר -כך עשו להם כרצונכם ,
וכשהיו ישראל עושין שבעת ימי המשתה ,היו המצרים אומרין להם : למה אתם עושין שבעת ימי המשתה ,והלוא לאחר שעה מוציאין אותו לענוי ועבודת פרך}? אמרו להם ישראל : אנחנו נעשה שבעת ימי המשתה ,ואחר -כך עשו לנו כרצונכם : המת ימות , והנהרג יהרג ,והבא בחיים יחיה.