י'ח תמוז זהירות באיסור קבלת
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע : קבלת לשון הרע
285 יום
י"ח תמוז
זהירות באיסור קבלת לשון הרע
העובדה שדברי גנות נאמרו מתוך כוונה לתועלת אינה מתירה לשומע לקבל זאת כעובדה , מותר לשמוע דבר גנות לשם תועלת , אבל אסור להאמין למידע שלילי זה , מותר לאדם לפעול על יסוד מידע כזה בהביאו בחשבון שיתכן שיש בכך אמת ,
משום כך התנאי הראשון לדיבור לשם תועלת {ראה לעיל יום 50 } הוא שהאדםיודע ממקור ראשון את המידע השלילי אותו הוא מוסר , היות ואין לקבל לשון הרע כעובדה ,אין הוא יכול להציג זאת לאחרים כעובדה ,במצבים שבהם מותר למסור הלאה מידע מכלי שני ,נדרש האדם לציין שהוא שמע זאת מאחרים ואין הוא בטוח בדיוקם של הדברים {ראה לעיל ,יום 71 },
"כי הקב"ה שהוא שורש הכל ויודע מה שנעשה בחושך ובגלוי .... כשהוא אוהב להאדם בודאי אי אוהבו על לא דבר "
פירוש הלכה י"ח תמוז מחזור ב'
בני אהובי !
אחר "כך בעוד איזה ימים בא אליו איש יהודא זה המחזק בעיניו לאיש אמת וספר לו לאמור ,איך שראיתי דבר פלא יותר גדול ,והוא ,מרמה ואדם שאינו הגון ,ראיתיו שנזדמן ,אחר -כך אצל חכמי הדור הראשונים , וגם הם נשאו לו פנים עד מאוד והראו לו אותות אהבה לעין כול ,ועל איש גדול הדור אחד שספרתי לך מתחלה ,השבתני שהוא הטעה אותו ,אצל על אנשים כאלו לא שייך לאומור זה ,וכששמע ראובן את הדבר בזה השיב תכף : הדין עמך , שהיצר הטעני בעיקר הדבר ! הוסיף עוד יהודא הנ"ל וספר לו עוד דבר : הלוא אני יודע באיש שמעון הנ"ל ,שנזדמן אצל חכמי ישראל הראשונים , רבי מאיר ורבי יהודא ורבי שסדר המשניות וחבריו ,דהוה שכיח אליהו גביהו כידוע , וגם הם פארוהו ושבחוהו ,וספר אליהו הנביא לפני התנאים הנ"ל איך שנדבר אודות ר' שמעון הנ"ל למעלה ,ושמע מפי הקדוש -ברוך -הוא שהוא אוהב לר' שמעון הנ"ל , וכששמע ראובן את הדבר הזה , נרתע ונפל על פניו ואמר : אוי לי במה שחשבתי מתחלה שאני הצדיק והוא הרשע ,כי לפי מה שאני רואה עתה ,לא כן הדבר , כי הקדוש -ברוך -הוא , שהוא שורש הכול ,ויודע מה שנעשה בחושך ובגלוי ,אשר תמים פעלו וכל דרכיו משפט ,כשהוא אוהב להאדם בודאי אין אוהבו על לא דבר ,ובענין שהיה לי עם האיש נכבד , ר' שמעון הנ"ל ,אנ מתבונן שיש בזה כמה פנים : א , שהדין עמו בעצם העניין ,רק מצד שהעניין נוגע לי ,ולא הכרתי לשמעון הנ"ל ,נדמה בדעתי שהאמת והצדק אתי , וזהו הקרוב לי יותר מן הכול : או אפשר שבשגגה בא הדבר לידו , והתחרט בעצמו על זה למאוד ,ואפשר גם בדעתו לפיס אותי עבור זה , או שאר עניני זכות שאיני יודע - בין כך ובין כך יש לי עון גדול במה שאמרתי על איש שהקדוש -ברוך -הוא אמר עליו שהוא אוהבו , ומסתמא שורש נשמתו למעלה קדושה ונוראה עד מאוד , קראתיו ופרסמתי אותו לאדם שאינו הגון ,אדם בזוי ,איש מרמה - מעתה אני מתחרט על זה מאוד מאוד ,ואין לי שום שנאה עליו , מאחר שהקדוש -ברוך -הוא אוהבו.
ספר חפץ חיים
לשון הרע : קבלת לשון הרע
285 יום
י"ח תמוז
זהירות באיסור קבלת לשון הרע
העובדה שדברי גנות נאמרו מתוך כוונה לתועלת אינה מתירה לשומע לקבל זאת כעובדה , מותר לשמוע דבר גנות לשם תועלת , אבל אסור להאמין למידע שלילי זה , מותר לאדם לפעול על יסוד מידע כזה בהביאו בחשבון שיתכן שיש בכך אמת ,
משום כך התנאי הראשון לדיבור לשם תועלת {ראה לעיל יום 50 } הוא שהאדםיודע ממקור ראשון את המידע השלילי אותו הוא מוסר , היות ואין לקבל לשון הרע כעובדה ,אין הוא יכול להציג זאת לאחרים כעובדה ,במצבים שבהם מותר למסור הלאה מידע מכלי שני ,נדרש האדם לציין שהוא שמע זאת מאחרים ואין הוא בטוח בדיוקם של הדברים {ראה לעיל ,יום 71 },
"כי הקב"ה שהוא שורש הכל ויודע מה שנעשה בחושך ובגלוי .... כשהוא אוהב להאדם בודאי אי אוהבו על לא דבר "
פירוש הלכה י"ח תמוז מחזור ב'
בני אהובי !
אחר "כך בעוד איזה ימים בא אליו איש יהודא זה המחזק בעיניו לאיש אמת וספר לו לאמור ,איך שראיתי דבר פלא יותר גדול ,והוא ,מרמה ואדם שאינו הגון ,ראיתיו שנזדמן ,אחר -כך אצל חכמי הדור הראשונים , וגם הם נשאו לו פנים עד מאוד והראו לו אותות אהבה לעין כול ,ועל איש גדול הדור אחד שספרתי לך מתחלה ,השבתני שהוא הטעה אותו ,אצל על אנשים כאלו לא שייך לאומור זה ,וכששמע ראובן את הדבר בזה השיב תכף : הדין עמך , שהיצר הטעני בעיקר הדבר ! הוסיף עוד יהודא הנ"ל וספר לו עוד דבר : הלוא אני יודע באיש שמעון הנ"ל ,שנזדמן אצל חכמי ישראל הראשונים , רבי מאיר ורבי יהודא ורבי שסדר המשניות וחבריו ,דהוה שכיח אליהו גביהו כידוע , וגם הם פארוהו ושבחוהו ,וספר אליהו הנביא לפני התנאים הנ"ל איך שנדבר אודות ר' שמעון הנ"ל למעלה ,ושמע מפי הקדוש -ברוך -הוא שהוא אוהב לר' שמעון הנ"ל , וכששמע ראובן את הדבר הזה , נרתע ונפל על פניו ואמר : אוי לי במה שחשבתי מתחלה שאני הצדיק והוא הרשע ,כי לפי מה שאני רואה עתה ,לא כן הדבר , כי הקדוש -ברוך -הוא , שהוא שורש הכול ,ויודע מה שנעשה בחושך ובגלוי ,אשר תמים פעלו וכל דרכיו משפט ,כשהוא אוהב להאדם בודאי אין אוהבו על לא דבר ,ובענין שהיה לי עם האיש נכבד , ר' שמעון הנ"ל ,אנ מתבונן שיש בזה כמה פנים : א , שהדין עמו בעצם העניין ,רק מצד שהעניין נוגע לי ,ולא הכרתי לשמעון הנ"ל ,נדמה בדעתי שהאמת והצדק אתי , וזהו הקרוב לי יותר מן הכול : או אפשר שבשגגה בא הדבר לידו , והתחרט בעצמו על זה למאוד ,ואפשר גם בדעתו לפיס אותי עבור זה , או שאר עניני זכות שאיני יודע - בין כך ובין כך יש לי עון גדול במה שאמרתי על איש שהקדוש -ברוך -הוא אמר עליו שהוא אוהבו , ומסתמא שורש נשמתו למעלה קדושה ונוראה עד מאוד , קראתיו ופרסמתי אותו לאדם שאינו הגון ,אדם בזוי ,איש מרמה - מעתה אני מתחרט על זה מאוד מאוד ,ואין לי שום שנאה עליו , מאחר שהקדוש -ברוך -הוא אוהבו.