כ'ט ניסן אמצעי הבעה
בס"ד
ספר חפץ חיים
הלכות החלות על 2 סוגי לשון הרע
207 יום
כ"ט ניסן
אמצעי הבעה נוספים
לאחר שעמדנו על שני הסוגים העיקריים של לשון הרע {המספר להזיק לחברו }, והמספר דבר שפרסומו עלול להזיק לחברו ,} חשוב להזכיר מספר כללים השייכים לשני הסוגים הללו,
איסור לשון הרע אינו מוגבל אך ורק לדיבור , בגדר איסור זה נכללים כל אמצעי ההבעת שעל ידיהם מבטאים דברים הגנאי או הדברים המזיקים , לפיכך ,גם לשון הרע על ידי כתיבה , רמזים ,קריצות , סימנים או העוויות פנים המביעים דבר גנאי או נזק -אסרים הם ,
אסור להראות לאחרים מכתב או מאמר שמתוכו עולה רושם שלילי על הכותב , כשם שאסור לגלות את זהות מחברו של מאמר או ספר הנחשבים לבלתי מוצלחים , כמו כן אסור להראות תמונות של אנשים העלולות להביך אותם
" בדברי לשה"ר ורכילות שהוא מדבר , הוא מאבד את מעט התורה שיש בידו "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ט ניסן מחזור ב'
לשון הרע מקלקל ומטמא כל האברים
בוא וראה עוד כמה גדול עונש העוון המר הזה ,שבדברי לשון הרע , ורכילותשהוא מדבר הוא מאבד את מעט תורה שיש בידו , שזה לשון הרע המדרש שוחר טוב במזמור נב: "אל תתן את פיך להטיא את בשרך " {קהלת ה,, ה} מדבר בלשון הרע וכו' , :" למה יקצוף האלוהים על קולך " -על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חברך :" וחבל את מעשה ידיך "- מעט תורה שיש בידך אתה מאבדה ,ופשוט דכונת המדרש הוא כמו שכתבו הספרים הקדושים ,שמי שמדבר לשון הרע על חברו , הוא גורם שנוטלין ממנו זכיותיו שעשה עד עתה ונותנין לחברו,
גם בזה העוון הזה חמור משארי עוונות , באותו האיבר שהוא עושה בו העוון הוא ממשיך עליו רוח הטומאה "לא כן בעוון לשון הרע הוא ממשך על כל איבריו רוח הטומאה ומטמא אותם כמו שכתב בזוהר הקדוש פרשת מצורע {דף נג ע"א} :רבי חיא אמר ,כל מאן דאפיק לשנא בישא אסתאבו לה כל שיפוי ויתחזי לסגרא {פרוש ראוי להיות מסגר }, בגין דההיא מילה בישא סלקא ,ואתער רוחא מסאבא עלה ואסתאבא : אתי לאסתאבא ,מסאבין לה {והוא כעין מה שאמרו חז"ל ביומא ,דף לט {עמוד א }: אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה }, במלילה דלתתא אתער מילה אחרא והטעם הוא פשוט כי אין הדיבור עניין פרטי באדם כמו שאר איבריו , אשר כל אחד ואחד לתועלת בפני עצמו ,כי אם הוא כלל האדם ושלמותו ,ולכן בהשלמו על -ידי עסק התורה יתקנו כל איבריו ,כי משרה עליהם רוח הקדושה להחיותם ולקימם בזה ובבא ,במאמרם ז"ל {עירובין נד ,א }: חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר וגו': חש בכל גופו ,יעסוק בתורה ,שנאמר {משלי ד ,כב }: "ולכל בשרו מרפא "ולהפוך ,חס ושלום ,על -ידי דבוריו האסורים הוא מקלקל ומטמא את כל איבריו ,כול איבר ואיבר נפל ממדרגתו על -ידי זה ,ומה יתרון להם שבעליהן הוא חי מדבר ,כי אם במה שהוא יצטרך לתן דין וחשבון.
ספר חפץ חיים
הלכות החלות על 2 סוגי לשון הרע
207 יום
כ"ט ניסן
אמצעי הבעה נוספים
לאחר שעמדנו על שני הסוגים העיקריים של לשון הרע {המספר להזיק לחברו }, והמספר דבר שפרסומו עלול להזיק לחברו ,} חשוב להזכיר מספר כללים השייכים לשני הסוגים הללו,
איסור לשון הרע אינו מוגבל אך ורק לדיבור , בגדר איסור זה נכללים כל אמצעי ההבעת שעל ידיהם מבטאים דברים הגנאי או הדברים המזיקים , לפיכך ,גם לשון הרע על ידי כתיבה , רמזים ,קריצות , סימנים או העוויות פנים המביעים דבר גנאי או נזק -אסרים הם ,
אסור להראות לאחרים מכתב או מאמר שמתוכו עולה רושם שלילי על הכותב , כשם שאסור לגלות את זהות מחברו של מאמר או ספר הנחשבים לבלתי מוצלחים , כמו כן אסור להראות תמונות של אנשים העלולות להביך אותם
" בדברי לשה"ר ורכילות שהוא מדבר , הוא מאבד את מעט התורה שיש בידו "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ט ניסן מחזור ב'
לשון הרע מקלקל ומטמא כל האברים
בוא וראה עוד כמה גדול עונש העוון המר הזה ,שבדברי לשון הרע , ורכילותשהוא מדבר הוא מאבד את מעט תורה שיש בידו , שזה לשון הרע המדרש שוחר טוב במזמור נב: "אל תתן את פיך להטיא את בשרך " {קהלת ה,, ה} מדבר בלשון הרע וכו' , :" למה יקצוף האלוהים על קולך " -על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חברך :" וחבל את מעשה ידיך "- מעט תורה שיש בידך אתה מאבדה ,ופשוט דכונת המדרש הוא כמו שכתבו הספרים הקדושים ,שמי שמדבר לשון הרע על חברו , הוא גורם שנוטלין ממנו זכיותיו שעשה עד עתה ונותנין לחברו,
גם בזה העוון הזה חמור משארי עוונות , באותו האיבר שהוא עושה בו העוון הוא ממשיך עליו רוח הטומאה "לא כן בעוון לשון הרע הוא ממשך על כל איבריו רוח הטומאה ומטמא אותם כמו שכתב בזוהר הקדוש פרשת מצורע {דף נג ע"א} :רבי חיא אמר ,כל מאן דאפיק לשנא בישא אסתאבו לה כל שיפוי ויתחזי לסגרא {פרוש ראוי להיות מסגר }, בגין דההיא מילה בישא סלקא ,ואתער רוחא מסאבא עלה ואסתאבא : אתי לאסתאבא ,מסאבין לה {והוא כעין מה שאמרו חז"ל ביומא ,דף לט {עמוד א }: אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה }, במלילה דלתתא אתער מילה אחרא והטעם הוא פשוט כי אין הדיבור עניין פרטי באדם כמו שאר איבריו , אשר כל אחד ואחד לתועלת בפני עצמו ,כי אם הוא כלל האדם ושלמותו ,ולכן בהשלמו על -ידי עסק התורה יתקנו כל איבריו ,כי משרה עליהם רוח הקדושה להחיותם ולקימם בזה ובבא ,במאמרם ז"ל {עירובין נד ,א }: חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר וגו': חש בכל גופו ,יעסוק בתורה ,שנאמר {משלי ד ,כב }: "ולכל בשרו מרפא "ולהפוך ,חס ושלום ,על -ידי דבוריו האסורים הוא מקלקל ומטמא את כל איבריו ,כול איבר ואיבר נפל ממדרגתו על -ידי זה ,ומה יתרון להם שבעליהן הוא חי מדבר ,כי אם במה שהוא יצטרך לתן דין וחשבון.