י'ב ניסן אמירות מעורפלות
בס"ד
ספר חפץ חיים
190 יום
י"ב ניסן
לשון הרע
אמירות מעורפלות
יהודי מישראל מצווה לנהוג זהירות מרובה בלשונו ולא לומד דברים היכולים להתפרש כגנאי
דוגמא לדיבור דו - משמעי שאסור לאמרו הוא "פלוני מתכוון לטובה "שאפשר לפרשו "הוא מתכוון לטובה אך אינו מצטיין בחכמה ", או "כוונותיו טובות אבל מעשיו רעים " אם אדם מתכוון בפשטות לומר על פלוני ש"כוונותיו טובות והואאדם הגון "כי אז עליו להבהיר זאת בצורה ברורה,
" כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים....."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ב ניסן מחזור ב'
מידה כנגד מידה
ועוד יש טעם אחר בזה - כי ידוע הוא ,כי לפי מה שהאדם מתנהג את עצמו במדותיו בעולם הזה , הוא מעודד כנגדו למעלה בעולם העליון כל מידה לפי ענינה :אם דרכו להעביר על מדותיו ומתנהג עם אנשים במידת החסד והרחמים הוא מעודד כנגדו למעלה את מידת הרחמים , ומרחם הקדוש -ברוך -הוא - על העולם בשבילו , ומפרי פי -איש תשבע נפשו ,וזוכה הוא גם -כן שירחם הקדוש -ברוך -הוא עליו ויעבירו על פשעיו ,כמאמרם :כל המרחם על הבריות ,מחרמין עליו מן השמים {שבת קנא , כ} : כל המעביר על מדותיו ,מעבירין לו על כל פשעיו {ר"ח יז א }
וכמו שאיתא בזוהר הקדוש פרשת אומר {דף צב ע"א } תנינן : בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעלא , אי בר -נפש עבד עובדא לתתא כדקא יאות , הכי אתעד חילא כדקא יאות לעלא ,עבד בר -נש חסד בעלמא - אתער חסד לעלא ,ושרי כדקא יאות לעלא ,עבד בר -נש חסד בעלמא - אתער חסדר ללא , ושרי בההוא יומא ואתעטר בה בגינה ,ואי אתדבר בר -נפש ברחמי לתתא ,אתער רחמי על ההוא יומא ,ואתעטר ברחמי בגינה ,וכדין ,ההוא יומא קאם עלה למה אפוטרופא בגינה בשעתא דאצטרך לה וכו' , בההיא מידה דבר -נש מודדבה,מודדין לה כו' ,זכאה מאן דאחזי עובדא דבשרא לתתא ,דהא בעוברא חליא מלתא בכלא לאתערא מלה אחרא עד כאן לשונו ואם מדתו תמיד להתנהג עם אנשים שלא לותר להם כולם משלו ולשלא לרחם עליהם - הוא מגביר בזה למלעה את מידת הדין על העולם ,וגם לעצמו דממידה שאדם מודד, בה מודרין לו ואין מותרין לו כולם ממעשיו ,
וזהו כונת מאמרם ז"ל כבבא מציעא ,דף ל {עמ' כ }: לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין -תורה דלכאורה היה להם כמה עונות ,כמו שמפרש בכתוב ,ולפי זה ניחא דאם היו מעבירין על מדותיהן ,היה הקדוש -ברוך -הוא מוחל להן גם -כן :אבל אם העמידו דבריהן שלא לותר כולם לחבריהן מפי גדר הדין , לכן דקדוק הקדוש- ברוך -הוא גם כן אחריהן {כמו שכתב בספר "תולדות -אדם "חלק א פרק כ}
ספר חפץ חיים
190 יום
י"ב ניסן
לשון הרע
אמירות מעורפלות
יהודי מישראל מצווה לנהוג זהירות מרובה בלשונו ולא לומד דברים היכולים להתפרש כגנאי
דוגמא לדיבור דו - משמעי שאסור לאמרו הוא "פלוני מתכוון לטובה "שאפשר לפרשו "הוא מתכוון לטובה אך אינו מצטיין בחכמה ", או "כוונותיו טובות אבל מעשיו רעים " אם אדם מתכוון בפשטות לומר על פלוני ש"כוונותיו טובות והואאדם הגון "כי אז עליו להבהיר זאת בצורה ברורה,
" כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים....."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ב ניסן מחזור ב'
מידה כנגד מידה
ועוד יש טעם אחר בזה - כי ידוע הוא ,כי לפי מה שהאדם מתנהג את עצמו במדותיו בעולם הזה , הוא מעודד כנגדו למעלה בעולם העליון כל מידה לפי ענינה :אם דרכו להעביר על מדותיו ומתנהג עם אנשים במידת החסד והרחמים הוא מעודד כנגדו למעלה את מידת הרחמים , ומרחם הקדוש -ברוך -הוא - על העולם בשבילו , ומפרי פי -איש תשבע נפשו ,וזוכה הוא גם -כן שירחם הקדוש -ברוך -הוא עליו ויעבירו על פשעיו ,כמאמרם :כל המרחם על הבריות ,מחרמין עליו מן השמים {שבת קנא , כ} : כל המעביר על מדותיו ,מעבירין לו על כל פשעיו {ר"ח יז א }
וכמו שאיתא בזוהר הקדוש פרשת אומר {דף צב ע"א } תנינן : בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעלא , אי בר -נפש עבד עובדא לתתא כדקא יאות , הכי אתעד חילא כדקא יאות לעלא ,עבד בר -נש חסד בעלמא - אתער חסד לעלא ,ושרי כדקא יאות לעלא ,עבד בר -נש חסד בעלמא - אתער חסדר ללא , ושרי בההוא יומא ואתעטר בה בגינה ,ואי אתדבר בר -נפש ברחמי לתתא ,אתער רחמי על ההוא יומא ,ואתעטר ברחמי בגינה ,וכדין ,ההוא יומא קאם עלה למה אפוטרופא בגינה בשעתא דאצטרך לה וכו' , בההיא מידה דבר -נש מודדבה,מודדין לה כו' ,זכאה מאן דאחזי עובדא דבשרא לתתא ,דהא בעוברא חליא מלתא בכלא לאתערא מלה אחרא עד כאן לשונו ואם מדתו תמיד להתנהג עם אנשים שלא לותר להם כולם משלו ולשלא לרחם עליהם - הוא מגביר בזה למלעה את מידת הדין על העולם ,וגם לעצמו דממידה שאדם מודד, בה מודרין לו ואין מותרין לו כולם ממעשיו ,
וזהו כונת מאמרם ז"ל כבבא מציעא ,דף ל {עמ' כ }: לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין -תורה דלכאורה היה להם כמה עונות ,כמו שמפרש בכתוב ,ולפי זה ניחא דאם היו מעבירין על מדותיהן ,היה הקדוש -ברוך -הוא מוחל להן גם -כן :אבל אם העמידו דבריהן שלא לותר כולם לחבריהן מפי גדר הדין , לכן דקדוק הקדוש- ברוך -הוא גם כן אחריהן {כמו שכתב בספר "תולדות -אדם "חלק א פרק כ}