י' שבט המתבקש לספר
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות
129 יום
י' שבט
המתבקש לספר
כמו בכל איסור מן התורה אסור לאדם לספר רכילות אפילות כשהוא מתבקש לעשות זאת על ידי פעולה ואשר יש בכוחו להזיק לו ,מוטב לו לבוא במבוכה , לסכן את מעמדו התברתי ואפילו לאבד את מקום עבודתו ובלבד שימנע מסיפור רכילות , כמו באופנים האחרים של דיבור אסור , אסור לספר רכילות גם אם הבקשה לעשות זאת באה מפי הורה , מורה או רב , אלא אם כן נחוץ הדבר לתועלת {ראה להלן }
" כן הוא בענין הנפש ,צריך להתחקות על שרשה מאין בא למידה רעה זו כדי שידע להזהר לסור ממקשי'ה
עוד "
פירוש הלכה י' שבט מחזור א'
ר"ת -"כל גיהנום "
הנה כל זה הוא למי שעדין לא הרגיל נפשו בעוון זה ,ונקל לו להנצל מעון המר הזה על -ידי עצות אלו ,אבל אם הרגל בזה וקשה לו מאוד לפרוש מעון זה ,יתנהג במחלתו הנפשי הזו כמו מי שיש לו חלי הגוף והרופא רוצה לרפואתו ,הוא דורש את מקור המחלה מאין באה אליו ,כדי שידע איזו תחבושת לזור על המחלה , כן הוא בענין הנפש , צריך להתחזקות על שרשה ,מאין בא למדה הרע זו , כדי שידע להזהר לסור ממוקשיה עוד ,והנה לעוון הזה נמצא כמה סיבות ,וסימנם :" כל גיהנום " כעס ,
ליצנות ,גאווה ,יאוש , הפקר ,נרגנות ,אומר מותר, ונבאר דברינו אחת לאחת ,
יש שמרגל בלשון הרע מחמת רב כעסו ,דהינו ,שהוא בטבע כעסן גדול ונוח לכעוס ,על כל דבר ,ובעת הכעס אי אפשר להתאפק ,ומדבר כל מה שעולה ברוחו , ולאיש כזה אין לנו שום עצה לשמירת לשונו,כי בעת שמתגבר כעסו עליו הוא שלא בדעתו ,אם לא שיראה לעקור את המידה הדעה הזאת מאיתו.
ספר חפץ חיים
רכילות
129 יום
י' שבט
המתבקש לספר
כמו בכל איסור מן התורה אסור לאדם לספר רכילות אפילות כשהוא מתבקש לעשות זאת על ידי פעולה ואשר יש בכוחו להזיק לו ,מוטב לו לבוא במבוכה , לסכן את מעמדו התברתי ואפילו לאבד את מקום עבודתו ובלבד שימנע מסיפור רכילות , כמו באופנים האחרים של דיבור אסור , אסור לספר רכילות גם אם הבקשה לעשות זאת באה מפי הורה , מורה או רב , אלא אם כן נחוץ הדבר לתועלת {ראה להלן }
" כן הוא בענין הנפש ,צריך להתחקות על שרשה מאין בא למידה רעה זו כדי שידע להזהר לסור ממקשי'ה
עוד "
פירוש הלכה י' שבט מחזור א'
ר"ת -"כל גיהנום "
הנה כל זה הוא למי שעדין לא הרגיל נפשו בעוון זה ,ונקל לו להנצל מעון המר הזה על -ידי עצות אלו ,אבל אם הרגל בזה וקשה לו מאוד לפרוש מעון זה ,יתנהג במחלתו הנפשי הזו כמו מי שיש לו חלי הגוף והרופא רוצה לרפואתו ,הוא דורש את מקור המחלה מאין באה אליו ,כדי שידע איזו תחבושת לזור על המחלה , כן הוא בענין הנפש , צריך להתחזקות על שרשה ,מאין בא למדה הרע זו , כדי שידע להזהר לסור ממוקשיה עוד ,והנה לעוון הזה נמצא כמה סיבות ,וסימנם :" כל גיהנום " כעס ,
ליצנות ,גאווה ,יאוש , הפקר ,נרגנות ,אומר מותר, ונבאר דברינו אחת לאחת ,
יש שמרגל בלשון הרע מחמת רב כעסו ,דהינו ,שהוא בטבע כעסן גדול ונוח לכעוס ,על כל דבר ,ובעת הכעס אי אפשר להתאפק ,ומדבר כל מה שעולה ברוחו , ולאיש כזה אין לנו שום עצה לשמירת לשונו,כי בעת שמתגבר כעסו עליו הוא שלא בדעתו ,אם לא שיראה לעקור את המידה הדעה הזאת מאיתו.