ד' כסלו הזמנה לדין תורה
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת -סיוע לקרבן
64 יום
ד' כסלו
הזמנה לדין תורה
התורה מחייבת כי מחלוקת בדיני ממונות יובאו לפני בית דין רבני מותר להפעיל לחץ חברתי על יחדי כדי לשכנעי להתדיין בדין תורה בבית הדין ,אולם , אין לנקוט בלחץ חברתי העלול להכיך את האדם אם הוא נכלל בגדר "עמיתך "{ראה יום 55 } אדם הסביר בטעות שיש לו הצדקה ליטול את כספו של הזולת אכן יש להעמידו על טעותו אבל אין הוא מומר אסור לביישו ,אבל מותר לדון בענין עם כל מי שיבול להשפיע עליו ולהסביר להם שאותו אדם מעורב במחלוקת ממונית ויש לשכנעו להופיע בפני בית דין ,שלא כמו במקרה של יחיד רשאי בית הדין לפרסם את העובדה שפלוני מסרב להישמע לדבריו או להופיע לפניו כפי שהחבר לעיל לעיתים קרובות הלחץ החברתי הוא האמצעי היחיד שבעזרתו יבול בית הדין לאכיף את פסיקותיו ,
"החמירה לנו התורה לחשוש בתקנת זולתינו "
בס"ד
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ד' כסלו מחזור א'
יבאר ,שבעון זה הוא חוטא ומחטיא לחברו:
כמה צריך האדם להתבונן , שיהיה נזהר תמיד מעון המר הזה , כי ידוע הוא שעון זה נעשה על -כל פנים בשנים ואם -כן הוא חוטא ומחטיא בזה לחברו ,שעל -ידו בא חברו גם -כן לאסור של שמיעת לשון הרע וקבלתו , ועוד שאר אסורים המבוארים בפתיחת ספר "חפץ חיים " : ואלו לא היה מספר לו ,לא היה בא מעצמו לאסור הזה ,וכבר אמרו חכמינו ז"ל {ספרי על דברים כג ,ח}: קשה המחטיא לאדם יותר מן ההורנו ,שההורנו מוציאו מן העולם הזה , והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא ,ראה אחי ,האיך החמירה לנו התורה לחושש בתקנת זולתנו , שאפילו כשהוא רואה איזה דבר של חברו מנחת במקום הפסד ,מחיב שלא להתעלם ממנו ולהשיבה אליו , ואפילו אם האבדה ההיא איננה שוה רק פרוטה ,שאינו יכול להנות ממנה רק מעט ,וגם אין חברו יודע מזה כלל ,ואם צותה לנו התורה להיטיב כל -כך עם חברינו בענין ממון , שאינו נוגע לו רק בעולם הזה הכלה והאבד - כמה וכמה כפלי -כפלים צריך להיטיבו בענין נפשו הקימת לו נצח ,וקל -וחומר ,בן -בנו של קל -וחומר , כמה צריך לזהר על -כל -פנים , מלהשחית נפשו ,שהוא לו הזק עולמי ,
וביותר אם הוא מרגיל את עצמו , חס ושלום , בזה העוון החמור ונעשה בעל -לשון -הרע ,ידוע הוא שדרך איש כזה , המדבר תמיד בגנות חברו , להקהיל קהלות אליו ולהטעים את דבריו בפיהם , עד שמתפתים לקבל הלשון הרע שלו , ולפעמים שבו גם הם על -ידי -זה להיות ממביאי הדבה על אותו האדם ועל עוד אנשים אחרים.
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת -סיוע לקרבן
64 יום
ד' כסלו
הזמנה לדין תורה
התורה מחייבת כי מחלוקת בדיני ממונות יובאו לפני בית דין רבני מותר להפעיל לחץ חברתי על יחדי כדי לשכנעי להתדיין בדין תורה בבית הדין ,אולם , אין לנקוט בלחץ חברתי העלול להכיך את האדם אם הוא נכלל בגדר "עמיתך "{ראה יום 55 } אדם הסביר בטעות שיש לו הצדקה ליטול את כספו של הזולת אכן יש להעמידו על טעותו אבל אין הוא מומר אסור לביישו ,אבל מותר לדון בענין עם כל מי שיבול להשפיע עליו ולהסביר להם שאותו אדם מעורב במחלוקת ממונית ויש לשכנעו להופיע בפני בית דין ,שלא כמו במקרה של יחיד רשאי בית הדין לפרסם את העובדה שפלוני מסרב להישמע לדבריו או להופיע לפניו כפי שהחבר לעיל לעיתים קרובות הלחץ החברתי הוא האמצעי היחיד שבעזרתו יבול בית הדין לאכיף את פסיקותיו ,
"החמירה לנו התורה לחשוש בתקנת זולתינו "
בס"ד
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ד' כסלו מחזור א'
יבאר ,שבעון זה הוא חוטא ומחטיא לחברו:
כמה צריך האדם להתבונן , שיהיה נזהר תמיד מעון המר הזה , כי ידוע הוא שעון זה נעשה על -כל פנים בשנים ואם -כן הוא חוטא ומחטיא בזה לחברו ,שעל -ידו בא חברו גם -כן לאסור של שמיעת לשון הרע וקבלתו , ועוד שאר אסורים המבוארים בפתיחת ספר "חפץ חיים " : ואלו לא היה מספר לו ,לא היה בא מעצמו לאסור הזה ,וכבר אמרו חכמינו ז"ל {ספרי על דברים כג ,ח}: קשה המחטיא לאדם יותר מן ההורנו ,שההורנו מוציאו מן העולם הזה , והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא ,ראה אחי ,האיך החמירה לנו התורה לחושש בתקנת זולתנו , שאפילו כשהוא רואה איזה דבר של חברו מנחת במקום הפסד ,מחיב שלא להתעלם ממנו ולהשיבה אליו , ואפילו אם האבדה ההיא איננה שוה רק פרוטה ,שאינו יכול להנות ממנה רק מעט ,וגם אין חברו יודע מזה כלל ,ואם צותה לנו התורה להיטיב כל -כך עם חברינו בענין ממון , שאינו נוגע לו רק בעולם הזה הכלה והאבד - כמה וכמה כפלי -כפלים צריך להיטיבו בענין נפשו הקימת לו נצח ,וקל -וחומר ,בן -בנו של קל -וחומר , כמה צריך לזהר על -כל -פנים , מלהשחית נפשו ,שהוא לו הזק עולמי ,
וביותר אם הוא מרגיל את עצמו , חס ושלום , בזה העוון החמור ונעשה בעל -לשון -הרע ,ידוע הוא שדרך איש כזה , המדבר תמיד בגנות חברו , להקהיל קהלות אליו ולהטעים את דבריו בפיהם , עד שמתפתים לקבל הלשון הרע שלו , ולפעמים שבו גם הם על -ידי -זה להיות ממביאי הדבה על אותו האדם ועל עוד אנשים אחרים.