מאגר ספרי קודש

סימן קיט - סדר ליל פסח

סימן קיט. סדר ליל פסח, ובו י"ב סעיפים:

(א) אע"פ שבכל שבת ויו"ט יכולין לקדש ולאכול מבעוד יום להוסיף מחול על הקודש, בפסח אינו כן, לפי שמצות אכילת מצה היא דוקא בלילה כמו קרבן פסח, דכתיב ביה ואכלו את הבשר בלילה הזה. וכן מצות ארבע כוסות היא דוקא בלילה. וכיון שגם הכוס של קידוש הוא א' מהד' כוסות, לכן אין מקדשין עד שהוא ודאי לילה. ילבוש את הקיטל ויתיישב על מושבו לעשות את הסדר. ומצוה לחלק לתינוקות שקדים ואגוזים וכדומה כדי שיראו שינוי וישאלו, ועל ידי זה יתעוררו לשאול ג"כ על מצה ומרור והסיבה. והתינוק שהגיע לחינוך, דהיינו שהוא יודע מקדושת יו"ט ומבין מה שמספרים ביציאת מצרים, נותנים לו גם כן כוס שישתה ממנו. נוהגין למזוג כוס אחד יותר מן המסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:

(ב) משרתו או אחד מבני ביתו, ימזגו את הכוסות. וכן בכל פעם שמוזגין, ימזגו הם ולא הוא בעצמו, כדי להראות דרך חירות. ויזהיר לבני ביתו שישתו מכל כוס לכה"פ את הרוב בפעם אחת, ומכוס רביעי ישתו רביעית בפעם אחת, ויכוונו כולם למצות ארבע כוסות וסיפור יציאת מצרים ואכילת מצה ומרור, כי גם הנשים חייבות במצות אלו, רק בהסבה אין נוהגות. יעשה קידוש ככתוב בהגדה, וישתה בהסבת שמאל. וטוב אם אפשר לעשות כדעת הפוסקים לשתות כוס שלם בכל ארבע הכוסות:

(ג) אח"כ ירחוץ ידיו ולא יברך עליהן, ומנגבן, וחותך מן הכרפס לעצמו וכל בני ביתו לכל אחד פחות מכזית, וטובלין במי מלח, ומברכין בורא פרי האדמה, ומכוונין לפטור בברכה זו גם את המרור, ואוכל גם כן בהסבת שמאל. אח"כ נוטל את המצה האמצעית וחולקה לשני חלקים, ומניח את החלק הגדול אצל מושבו לאפיקומן. ונוהגין לכרכו במפה, זכר למ"ש משארותם צרורות בשמלותם. ויש שמשימים אותו כך על שכמם זכר ליציאת מצרים. ולפי שהאפיקומן הוא במקום הפסח, לכן הוא חשוב ויהיה החלק הגדול. והחלק הקטן מחזירו להקערה למקומו, ומגלה קצת את המצות, ומגביה את הקערה ואומרים הא לחמא עניא די אכלו וכו', עד לשנה הבאה בני חורין. והאומרים כהא לחמא עניא, לא יאמרו תיבת די:

(ד) אח"כ מחגין כוס שני, והתינוק שואל מה נשתנה. ואם אין תינוק, ישאל בן אחר, או בתו, או חברו, או אשתו, ואח"כ אומרים עבדים היינו וכו'. והנכון לפרש לבני ביתו דברי ההגדה בלשון שמבינים. ואם גם בעצמו אינו מבין לשון הקדש יאמר מתוך הגדה שהוא עם פירוש אשכנז [או שאר לשון] ולאחר כל פיסקא יאמר בלשון אשכנז. ומכל שכן המאמר רבן גמליאל היה אומר וכו', שצריכין להבין את הטעם של פסח מצה ומרור. כשמגיע לוהיא שעמדה וכו', יכסה את המצות (שלא יראה הפת בשתו שמניחין אותו ונוטלין את הכוס), ונוטלין את הכוסות בידיהם ואומרים והיא שעמדה וכו' עד מידם, וחוזר ומגלה את המצות. וכשמגיע למצה זו, נוטל את מחצית המצה שבקערה ומראה לבני ביתו ואומר מצה זו וכו'. וכן במרור זה, מגביה את המרור. אבל כשאומר פסח שהיו אבותינו אוכלים וכו', לא יגביה את הזרוע שהוא זכר לפסח, שלא יהא נראה כאילו הקדישו לכך. וכשמגיע ללפיכך, מכסה את המצות, ונוטל כל אחד את הכוס בידו ומגביהו עד שחותם גאל ישראל, ומברכין על הכוס בפה"ג, ושותין בהסבת שמאל:

(ה) אח"כ רוחצין ידיהם ומברכין על נטילת ידים ומברך המוציא על המצות. ולפי שביו"ט צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות ומצות אכילת מצה היא מן הפרוסה שהמצה נקראת לחם עוני ודרכו של עני בפרוסה, ע"כ בשעה שהוא מברך המוציא, אוחז שתי המצות השלמות בידיו והפרוסה ביניהן, ומברך המוציא, ומניח את המצה התחתונה מידיו, ואוחז רק בעליונה וגם בפרוסה ומברך על אכילת מצה, ובוצע מן העליונה וגם מן הפרוסה מכל אחד כזית, וכן הוא נותן לכל אחד מבני ביתו, ואוכל שניהם יחד בהסבה שמאלית ואם קשה לו לאכלם בפעם אחת, אוכל תחלה את הכזית המוציא, ואח"כ הכזית מן הפרוסה, רק שלא ישהה ביניהם כלל, ויאכל שתיהן בהסבה. ונוהגין במדינות אלו, שבלילי פסח אין טובלין את המצה במלח לא של המוציא ולא של מצה:

(ו) מי שאינו יכול ללעוס מצה, מותר לשרותה במים לרככה ובלבד שלא תהא נמחה לגמרי. ומי שהוא זקן או חולה ואינו יכול לאכלה שרויה במים, יכול לשרותה ביין או בשאר משקים. כששורין את המצה לצאת בה צריכין ליזהר שלא לשרותה מעת לעתכי אז נחשבה כמבושל ואין יוצאין בה. גם צריכין ליזהר בשאר דברים שלא יפסיד דין לחם ע"ל סי' מח ס"ז:

(ז) אח"כ נוטל כזית מרור, וכן הוא נותן לכל אחד מבני ביתו, וטובלו בחרוסת, ומנער את החרוסת מעליו שלא יתבטל טעם המרור, ומברך על אכילת מרור, ואוכלו בלא הסבה. אח"כ נוטל מן המצה התחתונה ג"ב כזית וגם כזית מרור, ונכון לטבלו ג"כ בחרוסת ולנערו מעליו, ומניח את המרור תוך המצה ואומר כן עשה הלל וכו', ואוכל בהסיבה. שיעור כזית כתבנו ב"כללים" שהוא כמו חצי ביצה. אמנם י"א שהוא קצת פחות מכשלזש ביצה. וכיון דמרור בזמן הזה דרבנן, לכן מי שקשה עליו לאכול מרור, יכול לסמוך על דעה זאת לאכול רק פחות קצת מכמו שליש ביצה ויברך עליך (עי' ש"ע תניא). ומי שהוא חולה שאינו יכול לאכול מרור כלל, ילעוס על כל פנים קצת מהמינים שיוצאין בהם או שאר עשב מר עד שירגיש טעם מרירות בפיו לזכר בעלמא בלא ברכה:

(ח) אח"כ אוכלין הסעודה. ויש לאכול כל הסעודה בהסבה. ונוהגין לאכול ביצים. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות כרסו, למען יוכל לאכול את האפיקומן כמצותו ולא לאכילה גסה. ואין אוכלין בשר צלי בשני הלילות אפילו של עוף. ואפילו בשלוהו ואח"כ צלאוהו בקדרה, אין אוכלין. יש נוהגין שלא לאכול בלילות אלו שום טיבול, חוץ משתי טיבולים של מצוה, כדי שיהא ניכר שאלו הם לשם מצוה. לאחר גמר הסעודה, אוכלין אפיקומן, זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בסוף הסעודה שיהא גמר כל השביעה. ויש לאכול כשני זיתים, אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה שהיתה נאכלת עם הפסח. ועכ"פ לא יפחות מכזית, ואוכלו בהסבה. ואחר האפיקומן אסור לאכול שום דבר. אח"כ מוזגין כוס שלישי לברהמ"ז. וצריך לדקדק בו אם הוא נקי משיורי כוסות, דהיינו אם אין בו שיורי יין ששרה בו מצה בשעת הסעודה. כי אם אינו נקי צריך שטיפה והדחה (עי' לעיל סימן מ"ה ס"ד). ומצוה להדר שיהיה לו מזומן, אבל לא ילכו מבית לבית לצורך מזומן כי כל אחד צריך לברך ברהמ"ז במקום שאכל. ונוהגין שבעל הבית מברך בזימון, שנאמר טוב עין הוא יבורך (ע"ל סימן מ"ה סעיף ה'), והוא מקרי טוב עין שאמר כל דכפין ייתי ויכול וכו'. ואחר כך מברכין על הכוס ושותין בהסבה. ואסור לשתות בין כוס זה לכוס רביעי:

(ט) אחר ברהמ"ז מוזגין כוס רביעי. ונוהגין לפתוח את הדלת לזכר שהוא ליל שמורים, ואין מתייראין משום דבר. ובזכות האמונה יבוא משיח צדקנו, והקב"ה ישפוך חמתו על הגוים ולכן אומרים שפוך חמתך וכו'. ומתחילין לא לנו ואומרים כסדר. וכשמגיע להודו, אם הם שלשה אפילו עם אשתו ובניו שהגיעו לחינוך, יאמר הודו והשנים יענו כמו שאומרים בצבור. מן הכוס הרביעי, צריכין לשתות רביעית שלם ומברכים אחריו ברכה אחרונה, ואח"כ גומרין כסדר ההגדה ואחר הארבע כוסות אסור לשתות שום משקה רק מים. אם אין שינה חוטפתו, יאמר אחר ההגדה שיר השירים. ונוהגין שאין קורין ק"ש שעל המטה, רק פרשת שמע (ע"ל סי' ע"א ס"ד) וברכת המפיל, להורות שהוא ליל שמורים מן המזיקין ואין צריך שמירה:

(י) מי שאינו שותה יין כל השנה מפני שמזיק לו, אף על פי כן צריך לדחוק את עצמו לשתות ארבע כוסות, כמו שאמרו רז"ל על ר' יהודה ב"ר אלעי שהיה שותה ארבע כוסות של פסח, והיה צריך לחגור צדעיו עד שבועות. ומכל מקום יכול למוזגו במים, או לשתות יין צמוקין (ע' לעיל סי' נ"ג ס"ו)[וסי' מ"ט ס"ג] , או שישתה מעד [מי דבש] אם הוא חמר מדינה:

(יא) אם נאבד האפיקומן, אם יש לו עוד מצה מאלו שנעשו לשם מצת מצוה, יאכל ממנה כזית. ואם לאו, יאכל ממצה אחרת כזית:

(יב) מי ששכח לאכול את האפיקומן, אם נזכר קודם ברכת המזון, אף ע"פ שכבר נטל מים אחרונים או שאמר הב לן ונברך, אוכלו ואינו צריד לברך ברכת המוציא. ואף על גב דאסח דעתיה מלאכול, לא חשיב היסח הדעת כיון שהוא מחויב לאכול, ואתכא דרחמנא קסמכינן. ומ"מ יש לו ליטול ידיו ולא יברך על נטילת ידים. ואם לא נזכר עד לאחר ברהמ"ז קודם שבירך בורא פה"ג על כוס שלישי, יטול ידיו וג"כ לא יברך ענט"י (פמ"ג), ויברך ברכת המוציא, ויאכל כזית, ואח"כ יברך ברבת המזון, ויברך על כוס שלישי וישתה. אבל אם לא נזכר עד לאחר שבירך בפה"ג על כוס שלישי, ישתה את הכוס. ואם רגיל בפעם אחרת לברך ברהמ"ז בלא כוס, יטול ידיו וזאכל אפיקומן ויברך ברהמ"ז בלא כוס. אבל אם הוא נזהר לברך תמיד ברהמ"ז על הכוס, ועתה לא יוכל לברך על הכוס משום דהוי מוסיף על הכוסות, לכן לא יאכל אפיקומן ויסמוך על המצה שאכל תחלה:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר