סימן קטו - דיני ערב פסח שחל להיות בשבת
סימן קטו. דיני ערב פסח שחל להיות בשבת, ובו ו' סעיפים:
(א) ערב פסח שחל להיות בשבת, בודקין את החמץ בליל י"ג, דהיינו בלילה השייך ליום ו'. ואחר הבדיקה מבטלו ואומר כל חמירא וכו', כמו בפעם אחרת, וביום ו' שורפו ג"כ בזמן שהוא שורפו בכל ערב פסח, אבל אינו צריך לומר כל חמירא, אלא בשבת לאחר האכילה מבטלו ואומר כל חמירא וכו':
(ב) הבכורים מתענין ביום ה'. ואם קשה לו להתענות עד לאחר בדיקת חמץ, יכול לטעום אתה דבר מועט קודם הבדיקה או יעשה שליח לבדוק:
(ג) אין מבשלים לשבת זה תבשילי קמחין וגריסין שיכולין להתדבק בקדרות, ואסור להדיחן. על כן יבשל רק מאכלים שאינם מתדבקים, ואחר האכילה מנער היטב את המפה. ומצניע אותה עם כל כלי החמץ בחדר שאינו רגיל ללכת שמה בפסח. ואם נשאר לו מעט פת יתננו לגוי, רק יזהר מאיסור הוצאה (ע"ל סי' פב םע' ט). ומכבדין את הבית ע"י גוי או בדבר מותר [ע"ל סי' פ סע' ע"ג]:
(ד) בבוקר, מתפללין בהשכמה שלא לאחר הזמן שמותרין באכילת חמץ. ונכון לחלק סעודתו לשתים, דהיינו שיברך ברהמ"ז ומפסיק מעט בהליכה ובדברי תורה או בטיול, וחוזר ונוטל ידיו ואוכל קצת ומברך שנית ברהמ"ז, כדי לקיים מצות סעודה שלישית:
(ה) נוהגין להפטיר במלאכי וערבה וגו', לפי שכתוב שם הביאו המעשר אל בית האוצר וגו', והוא מענינא, כי (לפי י"א) היה זמן הביעור בערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה, ובע"ט של שנה שביעית שבשמיטה, שכל המעשרות שהפריש כל ג' שנים מתבואתו והיו מונחים בביתו, מחויבים אז ליתנם להלוי:
(ו) בערב שבת יזהר כל אדם במאוד מאוד לשאול אם הפרישו חלה מן החלות שאפו לכבוד שבת כי אם לא הפרישו חלה ונזכרו בשבת, יש בזה מבוכה גדולה מה לעשות, כי אסור להפריש חלה בשבת וגם אסור להשהותן. ודעת המג"א שצריך ליתן כל החלות לגוי במתנה גמורה קודם שעה שנאסרין בהנאה, ויש חולקין וכתבו תקנות אחרות וכולן דחוקות, ועל כן צריכין ליזהר בדבר:
(א) ערב פסח שחל להיות בשבת, בודקין את החמץ בליל י"ג, דהיינו בלילה השייך ליום ו'. ואחר הבדיקה מבטלו ואומר כל חמירא וכו', כמו בפעם אחרת, וביום ו' שורפו ג"כ בזמן שהוא שורפו בכל ערב פסח, אבל אינו צריך לומר כל חמירא, אלא בשבת לאחר האכילה מבטלו ואומר כל חמירא וכו':
(ב) הבכורים מתענין ביום ה'. ואם קשה לו להתענות עד לאחר בדיקת חמץ, יכול לטעום אתה דבר מועט קודם הבדיקה או יעשה שליח לבדוק:
(ג) אין מבשלים לשבת זה תבשילי קמחין וגריסין שיכולין להתדבק בקדרות, ואסור להדיחן. על כן יבשל רק מאכלים שאינם מתדבקים, ואחר האכילה מנער היטב את המפה. ומצניע אותה עם כל כלי החמץ בחדר שאינו רגיל ללכת שמה בפסח. ואם נשאר לו מעט פת יתננו לגוי, רק יזהר מאיסור הוצאה (ע"ל סי' פב םע' ט). ומכבדין את הבית ע"י גוי או בדבר מותר [ע"ל סי' פ סע' ע"ג]:
(ד) בבוקר, מתפללין בהשכמה שלא לאחר הזמן שמותרין באכילת חמץ. ונכון לחלק סעודתו לשתים, דהיינו שיברך ברהמ"ז ומפסיק מעט בהליכה ובדברי תורה או בטיול, וחוזר ונוטל ידיו ואוכל קצת ומברך שנית ברהמ"ז, כדי לקיים מצות סעודה שלישית:
(ה) נוהגין להפטיר במלאכי וערבה וגו', לפי שכתוב שם הביאו המעשר אל בית האוצר וגו', והוא מענינא, כי (לפי י"א) היה זמן הביעור בערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה, ובע"ט של שנה שביעית שבשמיטה, שכל המעשרות שהפריש כל ג' שנים מתבואתו והיו מונחים בביתו, מחויבים אז ליתנם להלוי:
(ו) בערב שבת יזהר כל אדם במאוד מאוד לשאול אם הפרישו חלה מן החלות שאפו לכבוד שבת כי אם לא הפרישו חלה ונזכרו בשבת, יש בזה מבוכה גדולה מה לעשות, כי אסור להפריש חלה בשבת וגם אסור להשהותן. ודעת המג"א שצריך ליתן כל החלות לגוי במתנה גמורה קודם שעה שנאסרין בהנאה, ויש חולקין וכתבו תקנות אחרות וכולן דחוקות, ועל כן צריכין ליזהר בדבר: